האלמנה לשופטים: “מה אגיד לבתי אם לא ייגזר על הרוצח מאסר עולם?

הבוקר (ראשון) התקיים דיון טיעונים לעונש בבית המשפט הצבאי במחנה עופר למחבל שרצח את סמ”ר טוביה ינאי ויסמן הי”ד לפני שלוש שנים, בפיגוע דקירה בסניף רמי לוי בשער בנימין.

במהלך הדיון נשאה אלמנתו של ינאי דברים ודרשה מבימ”ש להטיל על המחבל עונש של לא פחות ממאסר עולם.

בדיון השתתפו גם אביו של ינאי, אחיו, ועו”ד חיים בלייכר מארגון חוננו, המלווה ומייצג את המשפחה במיצוי זכויותיהם כנפגעי עבירה.

במהלך הדברים שנשאה אלמנתו של ינאי, יעל ויסמן, בדיון היא סיפרה לשופטים כי היא התלבטה רבות האם להגיע לבית המשפט היום.

“במערכת האיזונים הרגישה שלי ובניסיון להישאר שפויה התלבטתי רבות האם להגיע לבית המשפט ולחטט בפצע הכואב, המדמם הזה המסרב להגליד, ולדבר”, אמרה ויסמן בפתח דבריה – והוסיפה: “התחושות קשות, לעמוד פה ולדבר מול הרוצח שבהינף יד לקח את החיים של ינאי שלי וברגע מתוכנן מאוד מבחינתו הפך את חיי”.

האלמה המשיכה: “אולם לאחר המשפט הקודם, בו אחד המחבלים שרצח את ינאי לא קיבל את העונש המרבי שיכול היה להיגזר עליו, החלטתי שאיני יכולה לשתוק יותר. צר המקום מלהכיל ומלספר על מי היה ינאי ואיזה בן אדם מיוחד הוא היה. גם לא אספר פה על הכאב והתמודדות האין סופית שהמשפחה, בתי נטע, הוריו ואחיו של ינאי וגם אני נאלצים להתמודד בכל יום ובכל דקה מאז הרצח של ינאי.

“ולא בכדי, אני לא רוצה שבאוזני הרוצח השפל הזה יועלה שמו של ינאי שלנו. אבל אני בכל זאת כאן”.

בהמשך דבריה, פנתה האלמנה אל השופטים: “באתי כדי לבקש מכם, כבוד השופטים, שלרגע אחד תסתכלו עלי ונסו לדמיין את החיים ההזויים, הבלתי אפשריים שאני נאלצת לחיות כבר שלוש שנים. יום יום, שעה שעה. אני בוחרת בחיים בעיקר עבור נטע בתי הפעוטה. אני מאמינה באמת ובתמים שכל אדם מנתב את חייו לטוב ולרע, הוא ורק הוא יכול להחליט איך הוא יחיה את חייו. ינאי בחר לחיות את חייו בצד הנותן, לתת מעצמו תמיד בשביל האחר, לא משנה מה תהיה התוצאה בשבילו”.

האלמנה הדגישה: “מהמקום בו ינאי ואני הגענו חונכנו לעשיית הטוב, למחשבה על האחר וכיצד אפשר לתרום. כבר בנעורינו, ממש באותו הגיל שהיה הרוצח הנתעב הזה ביום הרצח, בחרנו כל אחד מאתנו איפה להתנדב וכיצד לתרום לחברה כי כבר אז הבנו שאת החיים שלנו אנו מנווטים לטוב, לכמה שיותר טוב.

“אותו המחבל ביחד עם חבריו שרצחו את ינאי תכננו לפרטי פרטים, צעד אחר צעד את הרצח, וידעו בדיוק מהן ההשלכות למעשה ביצעו. גילם של המחבלים אינו משנה כאן דבר. הם באו חדורי שנאה ובמטרה אחת – לרצוח יהודים ולבחור ברע.

“הבחירה הייתה בידיהם והם ידעו והבינו את משמעות המעשה. לכן אין להם שום מקום בחברה שלנו יותר. הם בחרו לבצע את המעשה הכי מחריד ואכזרי אותו אדם יכול לבצע- נטילת חיים, רצח! אני מתחננת שרגע לפני ההחלטה תסתכלו עלי, תדמיינו אותי חוזרת הביתה לנטע בתי, דמיינו לו רק לרגע את מה שעובר עלי, על הוריו של ינאי”.

עוד הוסיפה ויסמן: “מה אגיד לבתי הקטנה אם חלילה לא ייגזר על המחבל עונש של מאסר עולם? אני ממש רוצה להאמין שאוכל לגיד לה שהמדינה שבשבילה אביה הקריב את חייו לא מפנה לה עורף. שאותם מקבלי ההחלטות מבינים הייטב את הדבר הכי בסיסי שאליו אני שואפת: לחנך אותה וליידע אותה – לבחור בחיים, בטוב ובאושר ולנסות בכל כוחי להרחיק ממנה את הרוע.

“אבא כבר לא יחזור לעולם אבל לפחות דבר אחד יוכל לאזן את חוש הצדק הבסיסי ביותר- שגם אותו המחבל לא יחזר לחיות בתוכנו, שהוא לעולם לא יהיה יותר חלק בחברה שלנו”.

לסיום, פנתה שוב ויסמן אל השופטים ואמרה להם: “אם אותו המחבל שרצח את ינאי שלנו לא יקבל עונש של לפחות מאסר עולם, לעולם לא אוכל להסתכל לנטע בעיניים ולהגיד לה שמדינת ישראל, המדינה שבשבילה אביה הקריב את חייו, נמצאת שם אתנו ומבינה את כאבנו”.

עו”ד חיים בלייכר מארגון חוננו: “אנו במלחמת חיים קיומית כנגד טרור איסלמי רצחני ואכזרי. כל הקלה בעונש של המחבל משיקולי גיל ושיקום פוגעים אנושות במלחמה בטרור. כפי שעמדו כאן משפחת הנרצח האלמנה ההורים האחים והאזרח שנפצע וינאי הסתער כדי להצילו ודרשו שהמחבל ימ”ש לא ישוב להלך חופשי יותר. שלכל הפחות יוטל על המחבל מאסר עולם. כל שיקול של רחמים כלפי המחבל ימ”ש מהווה מעשה אכזרי כלפי אזרחי ישראל”.