כשראש העיר פיצח את פשר הסוד

סיפור אמיתי: בעיר בת-ים נבחר לפני עשרות שנים ראש עיר חדש. אף-על-פי שלא היה אדם שומר מצוות ולא נהג ללכת לבית כנסת, התחיל אחרי היבחרו לבקר בכל שבת בבית כנסת אחר. איש לא ידע את פשר הדבר.

כעבור זמן הסביר: “כשנכנסתי לתפקידי מצאתי על שולחני שישים בקשות להקמת בתי כנסת חדשים. שאלתי כמה בתי כנסת קיימים בעיר, ואמרו לי – שישים. תמהתי. למה בכלל צריך כל-כך הרבה בתי כנסת? למה די בהיכל תרבות אחד, ואילו בתי כנסת יש שישים ומבקשים עוד שישים?! אמרתי בליבי, אני חייב לפצח את העניין הזה, והתחלתי ללכת בכל שבת לבית כנסת אחר”.

וסיים ראש העיר: “אחרי שבתות רבות וביקורים בבתי כנסת מגוּונים הבנתי שההשוואה בין בית כנסת להיכל תרבות אינה במקומה כלל. בית כנסת הוא מוסד מרכזי בחיי הקהילה. זה לא רק מקום תפילה ולימוד תורה, אלא הוא מחבר בין אנשים, ויוצר סביבו מעגל שלם של אכפתיות ועזרה הדדית”.

הנדיבות המופלאה

הסוד הזה, הטמון ביסודו של בית הכנסת, מלווה את העם היהודי אלפי שנים. זה המקום שבו מתפללים לבורא העולם. שבו מתקיימים שיעורי תורה. שבו נישאות דרשות של התעוררות והתחזקות. וכל בית כנסת הוא גם אכסניה למוסדות תורה וחסד, כמו פעילויות לילדים, קופת גמ”ח, התגייסות לעזרה ועוד ועוד.

אחד הדברים המתסכלים פעמים רבות הוא העדר תקציבים ממוסדים לבניית בתי כנסת.

אנחנו רואים שכונות מפוארות, שהמדינה והרשות המקומית דאגו לבנות בהן מערכת שלמה של מבני ציבור – ובית כנסת אין. צריכים לקום אנשים פרטיים, להתחנן להקצאת מגרש ולאסוף פרוטה לפרוטה כדי לספק לציבור התושבים שירות חיוני זה.

ומן הצד השני, דווקא מציאות זו חושפת את הנדיבות המופלאה של יהודים, ואת האהבה הגדולה של יהודים מן השורה לבית הכנסת.

בכל מקום שבו נבנה בית כנסת רואים אנשים התורמים סכומים מפתיעים. לא מדובר בעשירים בלבד, אלא גם באנשי עמל, התורמים מחסכונותיהם ואפילו מפרישים מלחמם למען בית הכנסת.

מסורת זו מלווה את עם ישראל מ’בית הכנסת’ הראשון שהוקם – המשכן. התורה מתארת את ההתגייסות הגדולה להבאת התרומות למשכן. גברים ונשים תרמו בנפש חפצה מכל מה שהיה בידם, עד שמשה היה צריך לעצור את זרם התרומות.

נכס לנצח

ובאמת, התרומות לבית הכנסת מביאות מימד של נצח לתוך חיינו החולפים. כסף בא והולך. מכונית מפוארת מתבלה ומתיישנת. רהיטים מרהיבים יוצאים מהאופנה. בסופו של דבר לא נשאר מזה כלום. אבל בית כנסת עומד ופועל שנים רבות.

אנחנו יכולים לראות היום ברחבי הארץ והעולם בתי כנסת בני מאות שנים, ושמם של התורמים לבנייתם נשאר חקוק בהם לעד.

השאיפה לפאר את בית הכנסת מבטאת את סדר העדיפויות הנכון בחיינו. המשכן לבורא העולם הוא הדבר החשוב, והוא הנכס האמיתי שילווה אותנו לעולמים.