“גבאי, למי קראת עבריין? אתם כמו כלבלב קטן, אתם בכלל לא במשחק”

מערכת הבחירות הסוערת, הבחירות המקדימות בליכוד – והדיווחים על תיקי ראש הממשלה, עמדו במרכז הדיון, שפתח את התוכנית המשותפת של אראל סג”ל וד”ר גדי טאוב ברדיו 103fm.

עם זאת, מצאו השניים גם זמן להקדיש לפוליטיקה בצד השמאלי של המפה.

אראל: “רציתי לדבר בתוכנית על מפלגת העבודה, הם הנעלם הכי מעניין עכשיו. המפלגה שהקימה את המדינה הופכת להיות למפלגת נישה ואני תוהה מדוע הם לא מתאחדים עם מרצ”.

גדי טאוב: “אולי זה לא כדאי להם”.

אראל: “גבאי פרסם סרטון על כך שנתניהו הוא העבריין הגדול ביותר בעולם. בית המשפט כבר כעס על גבאי כשהוא קרא לאיתן ברושי עבריין. במקרה הזה עוד לא הגישו כתבי אישום וכבר אתה מכנה את נתניהו העבריין הגדול בעולם? מה לגבי אסד, ארדואן, פוטין שרוצח עיתונאים. מה איתם?

“יש משהו מדהים בעובדה שנתניהו הוא האויב של מפלגת העבודה. מפלגת העבודה היא כלבלב שמתחכך ברגליים של גדולים ממנה – אתם בכל לא במשחק, אתם מפלגת נישה”.

גדי טאוב: “איכשהו מי שעומד בראש הליכוד תמיד מצליח להיות האנדרדוג. הוא יכול להיות ראש ממשלה עשר שנים ועדיין להישאר אנדרדוג. היה לי ויכוח בטוויטר על כך שבשמאל מלגלגים על אנשים ואז לא מבינים מדוע אותם אנשים לא מצביעים להם”.

אראל: “יש טענה מתמשכת שהשנאה מופנית מצד ימין כלפי השמאל. אני מוכן שיבדקו את כל ההתבטאויות שלי כלפי מפלגת העבודה. אין כאן שנאה, אני לא שונא אותם אבל אני מצביע לליכוד. אני חושב שראוי שמגישים ועיתונאים יעשו סוג של גילוי נאות לפני הבחירות על עמדתם הפוליטית. שהכל יהיה על השולחן”.

גדי טאוב: “אני שואל את עצמי את זה. לפי האתיקה העיתונאית הישנה מקובל שאתה לא מעוניין להפוך את עצמך לשחקן כי זה עלול להשפיע. מנגד מטיחים בי תמיד שאני הדובר של נתניהו, איילת שקד וכד'”.

אראל (בציניות): “עצם העובדה שאתה מחזיק בעמדה שאינה מתאימה לרוב, לא יכול להיות שפיתחת אותה בעצמך, בוודאי קיבלת אותה במסרים, כולנו רובוטים ובוטים ובעצם מפעילים אותנו”.

•

“בנושא אחר, יצאתי משבת טעון, קראתי את עיתונאי סוף השבוע שהסבירו לי מדוע גנץ אינו שמאל – עכשיו אני משוכנע שהוא שמאל. זה כמו עם אהוד ברק, אמרו לי שזה מערך חדש עם גשר. אחרי שנה וחצי עפו פה אוטובוסים באוויר. אותו הדבר עם רבין ב-1992, הייתה הבטחה לשחר של יום חדש ונתקענו עם אוסלו ואוטובוסים מתפוצצים”.

גדי טאוב: “יש איזושהי שאלה כשאתה הולך להצביע בישראל אם להביע את דעתך בקלפי או לעשות חשבון מניפולטיבי לפי הגושים”.

אראל: “הצבעה תמיד תהיה שבטית. זה קצת כמו קבוצת כדורגל וזה לא נורא. אני הייתי בתוך השבט שלי, יצאתי החוצה וחזרתי. אצל אשתי זה הפוך”.

גדי טאוב: “מי שמחליט לעבור בין מחנות, לא עובד עליו הטענה שהוא מקריא דף מסרים. הוא אומר לעצמו שהוא נשאר נאמן לדעתו למרות שגורש מהשבט שלו. לי אומרים את זה כל הזמן, אבל אני מרוויח את התחושה שעשיתי את צעדיי ביושר”.

אראל: “אני משדר תוכנית גם בתאגיד ולפני שבוע ניגש אליי בחור שהכיר אותי בגיל 17 שלמד בישיבת אפרת. הוא אמר שהוא זוכר אותי נוסע ביהודה ושומרון כשזרקו עלינו אבנים ואני אמרתי שאני מבין את הערבים שזורקים עליי אבנים.

“זה נכון, אני מבין אותם גם עכשיו אך אני דואג לילדים שלי שצריכים לחיות ולא יכול להסכים להקמת מדינת פלסטינית. ברור לי שהאינטרס של הפלסטינים שונה משלי ואני מבין שיש אינטרסים מנוגדים. במקרה הזה – אני צריך לדאוג לעצמי”.