שופטי בג”ץ, המשנה לנשיאה חנן מלצר, ענת ברון ויוסף אלרון, החליטו בשבוע שעבר כי הדיון בעתירות על המסלולים הנפרדים לחרדים באקדמיה, כמו גם העתירה נגד המועצה הישראלית להשכלה גבוהה (-המל”ג), המפלה בהתנהלות שערורייתית לרעה את בוגרי ובוגרות מוסדות חב”ד וצאנז, ביחס ללימודים במוסדות הלימוד האקדמיים הפועלים במגזר החרדי – יאוחדו, והדיון בהם יתקיים בהרכב מורחב.
העתירה נגד המל”ג הוגשה על ידי תלמידות שאינן זכאיות להירשם למוסדות אקדמאיים הלומדים בהפרדה, בשל הקריטריונים ‘מיהו חרדי’ שנקבעו בהחלטת המל”ג, זאת משום שמוסדות חסידויות אלה מוגדרים פורמאלית כמוסדות המשוייכים לזרם הממ”ד במשרד החינוך – ואינם מוגדרים כחרדים.
בוגרות מוסדות אלה טוענות, כי למרות שאין ספק כי הן חרדיות, המל”ג אסר על הקריה האקדמית ‘אונו’ למשל, לאפשר להן ללמוד בהפרדה, משום שהן אינן עומדות בקריטריונים הקובעים ‘מיהו חרדי’ של המל”ג.
מהגדרות והחלטות אלה נפגעים גם בעלי תשובה, שלא למדו במוסדות חרדיים, כמו גם סמינרים לבנות שאינם מוגדרים רשמית כמוסדות חרדיים – ובשל כך לא מתאפשר להם ללמוד בקמפוסים הנפרדים.
עתה, הוציאו השופטים צו על תנאי למועצה הישראלית להשכלה גבוהה (-מל”ג) לבוא ולהסביר מדוע לא תשונה ההגדרה ‘מיהו חרדי’ הקיימת בהחלטת המל”ג כיום, ולא תתקבל הגדרה מרחיבה יותר כמו ההגדרות שיש לחרדים בחוק הגיוס, או בחוק האפליה המתקנת לחרדים במינויים בשירות הציבורי – שם ההגדרות הן רחבות והולמות יותר את המצב הקיים.
בהחלטה נאמר: “הוצא צו-על-תנאי, החלטנו להוציא צו-על- תנאי גם ב-בג”ץ 17/2240 ולהורות למשיבים בעתירה זו לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטלנה החלטותיהם בעניין הגדרת ‘מיהו חרדי’ ומדוע לא תישקל במקומה הגדרה אחרת המבוססת על מדדים מדעיים מוכרים, או על הגדרות אחרות שנעשה בהם שימוש בחיקוקים אחרים, או במשרדי ממשלה אחרים. זמן לתשובה עד לתאריך 2019.03.17.”
עורך הדין משה ליפל, המייצג קבוצת סטודנטים וסטודנטיות חרדים, אומר לחרדים 10, כי למרות שנראה שבית המשפט העליון מבקש להתערב בעצם הלימודים בהפרדה מגדרית, למרות האמור במפורש בחוק זכויות הסטודנט כי לימודים בהפרדה לא יחשבו כאפליה – גם דעתו של בית המשפט אינה נוחה מההגדרות המוזרות שנכפו על המוסדות להשכלה גבוהה המבקשים ליישם לימודים בהפרדה, והוא מתכוון להתערב בהחלטה השרירותית.
כעת לאור ההחלטה על הרחבת ההרכב יש לקוות כי הרכב בית המשפט הדן בעתירות יתאזן ולימודים אקדמאיים בהפרדה במדינת ישראל, ימשיכו להיות באותה מתכונת כפי שהם בעשרים השנה האחרונות.
“לא ברור מהו מקור הסמכות לדון בעניין שלטעמנו אינו שפיט כלל, במיוחד לאור העובדה שהוא מותר במפורש בחוק”, אומר עו”ד ליפל. “הניסיון לכפות את דעות השופטים השוללים הפרדה כלשהי לא יצלח, וככל ופסיקת בג”ץ תשלול זאת, יש לפעול לשינוי חקיקה מזורז בעניין”.