‘מע”מ אפס’ עבר בקריאה ראשונה בכנסת: ישנם קשיים חוקתיים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק ‘מע”מ אפס’ שיזם שר האוצר יאיר לפיד. להצעה הוצמדו הצעות פרטיות של חברי הכנסת מירי רגב, מאיר שטרית, גילה גמליאל, וישראל אייכלר.

 הצעת החוק מבקשת להעניק פטור ממע”מ לרכשי דירה ראשונה. על פי החוק, אחד התנאים לקבלת ההטבה הוא שירות צבאי או אזרחי, סעיף זה עורר התנגדות בקרב חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות והערביות.

 בדברי ההסבר להצעה נכתב: “כדי לנסות ולהביא להורדת מחירי הדיור גם בטווח הקצר יש לבצע צעדים להקלה מיידית במחירי הדירות… המשמעות של מע”מ בשיעור אפס היא כי הקבלן יכול להזדכות על מע”מ תשומות ששילם ולא יצטרך להעביר מע”מ עסקאות בגין הדירות שמכר.

 מכיוון שרכיב המע”מ מהווה למעלה מ– 15% ממחיר הדירה הכולל, עשויה הפחתה מיידית זו לסייע לעשרות אלפי זוגות צעירים לרכוש דירה במחירים נמוכים משמעותית ממחירי השוק הנוכחיים.

 בחוק המוצע ניתנת הטבה מוגדלת למי ששירת בצבא הגנה לישראל וכן למי ששירת בשירות לאומי, בשירות לאומי-אזרחי, או בשירות אזרחי כהגדרתם בחוק המוצע. מתן הטבה מוגדלת לאוכלוסייה תורמת זו הוא חלק מהכרת התודה והגמול של המדינה כלפי אוכלוסייה שביצעה שירות לטובת הכלל תוך נשיאה בנטל אישי וכלכלי, וביטוי לחסרון הכיס שנשאו בו עקב השירות. מתן ההטבה כאמור הוא נדבך נוסף בעידוד אזרחי המדינה לבצע שירות צבאי או שירות לאומי – אזרחי”.

שר האוצר יאיר לפיד הציג את הצעת החוק ואמר: “הצעת החוק שמונחת לפניכם מבקשת לתת הזדמנות לזוגות צעירים ממעמד הביניים שעד היום לא יכלו לרכוש דירה. מלבד ההטבה המשמעותית שייתן החוק הזה לאותם זוגות, הוא גם משנה את המשוואה שהייתה קיימת עד היום: במקום שהמדינה תרוויח מיליארדים על חשבונם, המדינה מוכנה להוציא מיליארדים בשבילם. הם רואים את זה ומבינים שהפעם המדינה מתכוונת ברצינות, והמחירים באמת ירדו.

צריך אולי להדגיש: זו לא הוראת שעה, אלא חוק. הוא יהיה בתוקף גם עוד שנה, ועוד שנתיים ועוד עשר. והיות וההטבה הזו פה בשביל להישאר, אנחנו אגב ממליצים לצעירים האלה לחכות עם קניית הדירה הראשונה שלהם ככל שהם יכולים. מי שיחכה – ירוויח הרבה כסף, מפני שככל שיעבור יותר זמן, מחירי הדירות ירדו יותר.

לפי הקריטריונים שקבענו בחוק, מי ששירת שירות צבאי לאומי או אזרחי יקבל הטבה גדולה הרבה יותר ממי שלא שירת. מותר למדינת ישראל להתעקש על ערכיה, ומותר לה להחליט שיש קשר בין מתן זכויות לאלו שממלאים חובות, וזה מה שעשינו. שמעתי את המבקרים שיצאו נגד העיקרון עליו התעקשנו. אני אומר זאת שוב – שירות צבאי, או אזרחי או לאומי – הוא ערך מקודש של מדינת ישראל, ותפקידה של המדינה הוא גם לשמור ולהגן על ערכיה.”

ח”כ מירי רגב: “אני מאוד שמחה שהיום אנחנו מעבירים הצעת חוק שהעליתי בכנסת הקודמת והופלה על ידי הממשלה שלי ושר אוצר ממפלגתי. מגיע ציון לשבח לשר האוצר, מותר להגיד גם דברים כאלה. יחד עם זאת צריך להגיד באופן חד וברור, הצעת החוק הזו לא פותרת את בעיית מחירי הדיור במדינת ישראל. כדי שמחירי הדירות ירדו אנחנו לא יכולים להמשיך לספסר בקרקע, וזה אחד התפקידים המרכזיים של קבינט הדיור.”

ח”כ מאיר שטרית: “אני מציע לשר האוצר לא להיבהל מכלכלנים שיוצאים נגד המהלך. הצעד הוא צעד נכון. אין שום הצדקה בעולם לגבות מזוג צעיר מאות אלפי שקלים במס. הכלכלנים שרואים שחורות לא תמיד צודקים. נכון שזה לא פותר את כל בעיות הדיור אבל זה עוזר וזה צעד ראשון. צריך לקחת בחשבן שיש כאן אפליה שיכול להיות שבג”ץ יבטל אותה, אולי עדיף להימנע ולבטל את האפליה.”

ח”כ גילה גמליאל: “המצוקה של זוגות צעירים במדינה צריכה לקבל מענה מידי כאן ועכשיו, במקביל לתכניות אסטרטגיות ארוכות טווח.”

“מביא לאיבה בין האזרחים”

ח”כ ישראל אייכלר: “עצם העובדה שהכנסת עומדת לחוקק גזירה שלטונית שמפלה שני מיליון אזרחים, ולתת רק לקבוצה מסויימת שבחרה יש עתיד, זו הצעת חוק גזענית כלפי ערבים ואנטישמית כלפי יהודים. בשעה שאנחנו רואים בכל אומות העולם שליטים שלא הבינו את חומרת מעשיהם, הממשלה והכנסת הזו צריכים לדעת שזה מביא לאיבה בין האזרחים. אתם קורעים את כל החוטים האחרונים של הדו קיום כאן. הממשלה חומסת וגוזלת מהאזרחים. מי שמשתמש בכוח ישלם את מחיר הכוח. אתם הולכים למלחמה ואנחנו קוראים לכם לשלום

ח”כ מוחמד ברכה מחד”ש: “האפליה מובנת בתוך הצעת החוק ולכן יכול להיות שבסוף החוק הזה ייפסל. ההצעה הזו לא נכונה ולא מידתית. אני לא חושב ששירות צבאי הוא דבר מקודש, ואי אפשר להעניש אנשים על דבר כזה. ערכית הדבר הכי מקודש זה חיים ולא שירות צבאי. זו הצעת חוק נגד ערבים נגד חרדים ונגד שכבות חלשות. האם המדינה נוהגת באופן שווה כלפי כל האזרחים? אחרת איך אפשר להסביר את שיעורי העוני בקרב הערבים והאזרחים? המדינה מנהלת מדיניות של אלפיה מהקמתה ועד היום. כל זה דמגוגיה זולה של אדם שרוצה לשרוד פוליטית ולכן הוא מדבר לציבור מסוים.

ח”כ נחמן שי: זה לא אסון לעשות טעויות, החוכמה בטעויות היא לחזור מהן בזמן ולומר טעיתי. שר האוצר מתעקש על הטעות שלו ולהתעלם מכל חוות הדעת. כל הדרך המקצועי במשרד האוצר מתנגד לתכנית, הם אמרו לו חכה רגע, תחשוב על ההשלכות על המשק, הוא היה אטום והתעלם מהם. נגידת בנק ישראל יצאה היום נגד התכנית. היועץ המשפטי של הכנסת אמר היום במפורש שההצעה הזו איננה שיוונית. אנחנו במו ידנו דוחפים לבית המשפט העליון את המילה לא.

ח”כ משה גפני: אין שום היגיון בחוק הזה וכולם יודעים שזה לא יוזיל את מחירי הדירות אפילו בשקל, בזמן שמדינת ישראל תשקיע בשטות הזו 30 מיליארד שקל. שר האוצר מבזבז את קופת האוצר המתדלדלת כדי להעשיר קבלנים. לגבי האפליה כולם אומרים את זה החל מהיועץ המשפטי לממשלה ועד היועץ המשפטי של הכנסת בחוות דעת קטלנית שקיבלנו היום.

ח”כ מיקי רוזנטל: איך מגדירים שוחד? שימוש במשאב ציבורי למטרות פרטיות. מה שמונח כאן זה תרגיל שוחד שאם זה לא קניית קולות בכסף אז אני לא יודע להגדיר מה הוא שוחד. הצעת החוק הזו היא הצעת חוק גזענית.

ח”כ בועז טופורובסקי: “לגבי חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת, אני חושב שהיה מספיק זמן לשלוח אותה לפני הדיון ולא ממש תוך כדי הדיון. העיתוי תמוהה ומוזר וזה קצת לא רציני.”

ח”כ יצחק הרצוג: החוק שמגיע לכאן יש בו אלמנט מניפולטיבי מאוד בעייתי. יש פה אלמנטים מפלים ומדירים. אני חושב שאנחנו נעים לפיאסקו מוחלט ולכישלון בעייתי. יש תחושה שיש פה איזו מהפכה אבל כל מי שמבין רואה היום קיפאון במכירת הדירות, ניסוי מעבדתי קשה מאוד על בני אדם. סכנה גדולה שלא תשרת את המטרה העיקרית. 

בהצעת החוק הממשלתית של שר האוצר יאיר לפיד תמכו 31 ח”כים 18 התנגדו ואחד נמנע.

בהצעה של ח”כ מירי רגב 37 ח”כים תמכו  7 התנגדו ו 2 נמנעו.

בהצעה של ח”כ מאיר שטרית תמכו 36 ח”כים 5 התנגדו 3 נמנעו.

בהצעה של ח”כ גילה גמליאל תמכו 38 ח”כים 3 התנגדו ו3 נמנעו.

בהצעה של ח”כ ישראל אייכלר תמכו 35 ח”כים 7 התנגדו ו 2 נמנעו.

ההצעות יועברו לוועדת הכנסת שתכריע היכן יוכנו לקריאה שנייה ושלישית.

“לתקנה כך שתעמוד במבחנים החוקתיים”

בחוות דעת שהופצה במענה לפניית ח”כ משה גפני וסתיו שפיר, מפרט היועץ המשפטי לכנסת, עו”ד איל ינון, את הקשיים שהוא רואה בהסדר המוצע, וזאת בשלושה עניינים עיקריים: האחד, הביקורת הכלכלית על הצעת החוק והשלכותיה על הבחינה החוקתית; השני, ההפליה בהצעת החוק בין קבוצות שונות באוכלוסייה; והשלישי, הקשיים הנוצרים כתוצאה מאופן חלוקת ההטבה בקרב קבוצת המשרתים בצבא ובשירות אזרחי.

היועץ המשפטי לכנסת מבהיר כי למרות שהתכליות העומדות בבסיס הצעת החוק, קרי הפחתת מחירי הדיור לרוכשי דירה ראשונה ומתן ביטוי להכרת התודה של המדינה למשרתים, הן תכליות ראויות, הרי שהאופן שבו תכליות אלה מוגשמות בהצעה אינו מתחשב דיו במגבלות החוקתיות הנובעות מהזכות לשוויון. הדברים אמורים במיוחד בהתחשב בכך שהצעת החוק מבקשת להתמודד עם בעיית מחירי הדיור בישראל, שאינה ייחודית למגזר כזה או אחר, אלא נוגעת לכלל אזרחי המדינה.

את חוות דעתו מסיים היועץ בכך כי במידה וההצעה תאושר בקריאה הראשונה, על ועדת הכספים לתקנה כך שתעמוד במבחנים החוקתיים המקובלים.