ואז, חברי המו”מ של דגל התחילו להבין שיש בעיה. הוא לא רציני

שרי רוט
|
י"א שבט התשע"ט / 17.01.2019 16:12
נציג ועדת הרבנים של ‘דגל התורה’ באלעד ונציגו של ישראל פרוש החליפו טיוטות במו”מ קואליציוני. אפילו הושגו כבר הסכמות • אז מה קרה שהכל פתאום נתקע, ומדוע ראש העיר התעקש לדון על התקציב דווקא השבוע ולא להמתין לסיום המו”מ • וכמה שווה האצבע של יו”ר ש”ס צוריאל קריספל

1.

נתחיל מהנקודה הכי מרתקת.

ביום רביעי בצהרים, בחדר ישיבות סיעת יהדות התורה הכנסת, התקיים סביב השולחן ‘וגר זאב עם כבש’, כאשר נציגי כל הסיעות ישבו יחדיו.

תחשבו על מה שנחתם שם. את המקומות האי-זוגיים מקבלת אגודת ישראל, כשבינתיים ניטש קרב בין בעלזא-ויז’ניץ-שלומי אמונים, מי יקבל כיסא מלא ומי יאלץ לשלם בחצי קדנציה.

יעקב ליצמן, נציג גור, בוודאי מקבל כיסא מלא-מלא, ואפילו יזכה הפעם במקום הראשון. בעלזא וויז’ניץ, לעומת זאת, מתגוששות ביניהן מי גדולה יותר ולמי דין קדימה, למרות ששתי החצרות גם יחד לא תורמות מנדט.

אבל זה עדיין לא הכול. תחשבו על התפקידים שתקבל הסיעה, במידה ותהיה בקואליציה. משה גפני, אפשר לנחש, יעדיף שוב את ועדת הכספים; ליצמן כבר הצהיר כי הוא משתוקק לחזור גם בממשלה הבאה לתיק הבריאות כסגן (עד שיאיר לפיד יחייב אותו להתמנות לשר, חד גדיא-חד גדיא).

המוקש הוא בתפקיד השלישי. עד היום הייתה זו אגו”י שקיבלה את התפקיד השלישי, כשבקדנציה האחרונה כיהן מאיר פרוש בתפקיד סגן שר החינוך. בקואליציית נתניהו השניה הוא התחלק בתפקיד עם מנחם לייזר מוזס, אבל בכנסת ה-20 כבר זכה בקדנציה שלמה.

מי יזכה הפעם בתפקיד השלישי הנחשק – סגן שר החינוך? ובכן, לפי ההסכם החדש יהיה זה ח”כ אורי מקלב מ’דגל’, שהשתדרג מאוד בחודשים האחרונים, הפך למוציא-ומביא בעניינים מוניציפאליים ולא רק, כשהוא עומד ישירות מול הבית שברחוב רשב”ם.

אז כעת, סביב השולחן, כשסגן שר החינוך מאיר פרוש, יושב ליד סגן שר החינוך העתידי אורי מקלב, ניתן רק לנחש שאושר ושמחה זה לא עשה לו בלב.

2.

ובעד החברים שלו באגו”י מתחייכים עם הקולגות מ’דגל’, חושב מאיר פרוש על הצרות בצרורות שהם מאכילים את בנו שרוליק, ראש העיר באלעד. לא נעים לאבא.

מאז הבחירות המוניציפליות חלפו כחודשיים וחצי, ונראה כי רון קובי בטבריה ושרוליק פרוש מאלעד הם היחידים שטרם הקימו קואליציה (ואם שכחתי עיר לא מוכרת, עמה הסליחה).

שרוליק פרוש

פלונטר. שרוליק פרוש. צילום: Aharon Krohn/Flash90

 מי אשם בפלונטר הזה?

אל תשאלו שאלות, שהתשובה עליהן גוררת טיעונים וטענות של שני צדדים, איתם ניתן למלא ספרים עבי-כרס, כשכל אחד מפנה אצבע מאשימה לעבר הצד השני.

אבל, בכל זאת, לטובת מי שלא היה כאן, הנה ראשי פרקים: ש”ס ו’דגל’ קיבלו 8 נציגים במועצת העיר, כשיחד עם סיעתו של ברק צברי הם מהווים גוש של 9 נציגים. לאגו”י ויתר הסיעות במועצת העיר יש רק 6 נציגים. מצד שני, ראש העיר עומד בראשם.

איפה הבעיה?

מאז הבחירות טרם הצליח ראש העיר להעביר תקציב. וכך, העיר יכולה לתפקד כל חודש על תקציב של אחד חלקי 12 מתקציב שנה קודמת. קשה לנהל כך עיר. מה גם, שאם מצב זה ימשיך עד לחודש מרץ, זה מתחיל להיות עצוב עבור ראש עיר. אז נכון שהכרזה על ‘ועדה קרואה’ אינה צעד פשוט, בפרט לא כששר הפנים בעל ‘נגיעות’. ועדיין, הסיפור אינו נעים.

מה אפשר לעשות כדי לטרפד אופציה של ‘ועדה קרואה’? להוכיח, שיש לך מועצה לעומתית, ואז מתפזרת המועצה בלבד (חלום גן העדן של פרוש), כשראש העיר נותר בעינו. מבחינת פרוש, יותר גרוע לחברי המועצה לא יכול להיות.

וזהו המשחק: ראש העיר יעשה מאמצים כדי שהתקציב יעבור, אולי גם כדי להוכיח שהחברים ‘לעומתיים’. החברים, מש”ס ומדגל, לעומת זאת, יעשו הכול כדי להיראות ענייניים, גם לצורך משפטי עתידי וגם כדי להוכיח לתושבים שאיש לא מתכוון לפגוע בהם. שני הצדדים, אפוא, מתאמצים לכיוון הזה.

לכן, למשל, בישיבת תכנון ובניה וועדת מכרזים הצביעו סיעות ‘דגל’ ושס בעד, תוך שהם מאשרים בוועדת מכרזים פרוייקטים בעשרות מיליונים, בנושאים שונים.

3.

יום רביעי, לפני שלושה שבועות. ישיבת מועצת העיר אלעד דנה על אישור תקציב לשנת 2019. צוריאל קריספל, יו”ר ועדת הכספים, מתנגד משום שהוועדה שבראשותו טרם גיבשה את החלטותיה-המלצותיה. זה גם מה שהוא טוען אמש, בישיבת ההמשך, בה שוב נפל התקציב.

אגב, אם בשתי ישיבות לא הצליחה העירייה להעביר תקציב, אין לה אופציה לישיבה נוספת. כך שמעניין יהיה לראות מה הטריק שיוביל להתכנסות ישיבה נוספת –  אם תתכנס.

ציר דגל-ש”ס, אגב, לא באמת רוצה לשבש את החיים בעיר. כפי שהבטיחו חברי הכנסת מ’דגל’ בעבר, כמו גם יו”ר סיעת ‘דגל’ המקומית אבי שטרן, לא יהיה גוש חוסם. המטרה אינה לחסום או לתקוע, הם מדגישים. זו הסיבה לכך שבישיבה הקודמת הועברו תקציבים למוסדות חינוך ותורה בעיר. מה שלא מעבירים, הם מסבירים, זה מה שיש לגביו תהיות ושאלות; טענות על שלא קיבלו את כל המידע או החומר, כמו גם אם בוצע הליך לא חוקי.

הרב יהודה סילמן

ועדת הרבנים קובעת. הגר”י סילמן. צילום: שניאור שיף

מה כן רוצה הציר? הישגים שישקפו את כוחם האמיתי, שהוא רוב ברור.

על פי הקו הזה מתקבלות הנחיות ‘ועדת הרבנים’ של דגל התורה, בראשה עומדים הדיין הגר”י סילמן והגר”י פרידמן.

בחתך גס, מה כוללות הדרישות הללו? האחד – תיק תכנון ובנייה לש”ס, תיק מלא; השני – תפקיד בכיר לנציג ‘דגל’. בין לבין יש גם דרישות בעניינים כאלו ואחרים, אבל נראה ששתי הדרישות הראשונות הן עקב האכילס הבולם כל התקדמות.

וכי פרוש לא מוכן להעניק את התיקים הללו, ולזכות בשקט של קדנציה שלמה? לא ברור. ב’גוש’ יש מי שטוען כי יתכן ופרוש מצידו היה מעניק מזמן את המבוקש, אלא שמהלך כזה יוצר לו בעיות עם גורמים להם  הוא מחויב עוד מתקופת הבחירות.

לדעתם, פרוש חשב בתחילה כי יצליח לפרק את הברית ההדוקה בין ש”ס-דגל, לפנק את דגל עם כל דרישותיה, ואז ש”ס תיאלץ להיכנס לקואליציה בחצי המחיר (מדובר בהשערה בלבד, אין אפשרות להוכיח את נכונותה, כמובן). בהמשך, ניסה למצוא חוליות חלשות ולמשוך אותם פנימה אל הקואליציה – תואם מעשה אבי דיין בקדנציה הקודמת – אלא שהפעם אין דרך לעשות זאת, שכן כל הנציגים של ש”ס מחויבים למועצת החכמים ולהוראות בעל הבית בש”ס, היו”ר אריה דרעי. כך גם חברי המועצה מטעם ‘דגל’ מחוייבים להוראות ‘ועדת הרבנים’, תהא דעתם האישית אשר תהא.

4.

ביום רביעי שעבר, בשעות הצהריים, שיגר הרב שבתי מרקוביץ, כשליח ‘ועדת הרבנים’, מייל לראש העיר. הבה נשב לדון קואליציונית, ביקש ממנו. לקח זמן עד שהתקבלה תשובה. כשהתקבלה, היא כללה הפנייה לאיש אמונו של ראש העיר, הרב דוד משה וינשטוק, נציג וועדת הרבנים החסידית וראש כולל מזה כ-15 שנים בעיר אלעד.

ביום חמישי, נראה היה שהמהלך מתקדם יפה. חילופי מיילים עם הצהרת כוונות בין מרקוביץ ווינשטוק, ואפילו מול ראש העיר עצמו.

גם  ביום שישי המשיכו הצדדים להחליף טיוטות מצד לצד. בגדול, דובר על ארבעה סעיפים ברמת המאקרו: נושאי דת, תכנון בניה, תפקיד בכיר ל’דגל’ (על שלושת הדרישות הללו הובן מפרוש כי ישנה הסכמה). והיה סעיף רביעי, עליו סירב פרוש להסכים: אבי דיין ושי נתן מחוץ לקואליציה.

לדברי הנושאים ונותנים מהצד של פרוש, אם הסכמנו על 3 נקודות ורק על אחת לא – נמשיך במו”מ. באחד הימים צלצל הטלפון של בכיר ב’דגל’, על הקו היה גורם בשלומי אמונים שביקש להביא לידיו את מסמך הדרישות. כדי להתכונן לפגישה עצמה, הסביר.

הכול בהחלט שידר מגמה של רצינות. בשלב מסוים, דרשו החברים לעצור את כל ההצבעות בעירייה, כי “לא מנהלים מו”מ תחת אש”.

אבל בירור העלה כי ישיבת המועצה המתוכננת ביום רביעי אינה מבוטלת. בשלב זה הם מתחילים להבין שיש להם בעיה, שהמו”מ אינו רציני כפי שהיה נראה בסופשבוע.

אלעד, ישראל פרוש, צוריאל קריספל

צוריאל קריספל והאצבע, הלילה. צילום: משה חזן

5.

ואז התעוררה עוד בעיה קשה, מבחינת חברי ה’גוש’.

ביום ראשון האחרון נסע צוריאל קריספל, יו”ר סיעת ש”ס המקומית, לטיול מרוקו. החברים נכנסו לחשש: ישיבת מועצה ביום רביעי, המו”מ נתקע פתאום, מה יקרה בלי האצבע של קריספל?

מרקוביץ מנסה לשוחח עם ראש העיר, להבין לאן הולכים, אבל הוא אינו מקבל תשובות ברורות.

ביום שלישי מבהירים החברים ב’ציר’ שאם צוריאל רוצה לחזור כדי להשתתף בישיבת התקציב, ההחלטה חייבת להתקבל מיד, ואחרי שהוא ישלם מאות דולרים כדי לחזור בזמן, מדובר בצעד בלתי הפיך. לכן, הם המליצו: דחה את ההצבעה, אבל זה לא קרה.

ואכן אמש התקיימו תחילה דיונים בוועדת המכרזים, במהלכם אושרו כאמור פרויקטים בעשרות מיליונים, לטובת תושבי העיר, ואחר כך ישיבת התקציב במליאת המועצה.

6.

מה מרתיח במיוחד את חברי ה’גוש’, ובעיקר את ה’דגל’אים שבהם?

אז ככה. לפני מספר ימים פוטר יהודי מכובד, רב בית כנסת ‘דרך החיים’, הרב דב רוז’ין. מאחר וקיבל את משכורתו באמצעות המתנ”ס, הליך הפיטורין היה יחסית פשוט לביצוע. למה פוטר? מי יודע. נסו לנחש בעצמכם.

גם מזכירה ליטאית בלשכה, פוטרה באורח פלא.  הליך הפיטורין שלה עבר כחוק, לא לפני שימוע בלשכת המנכ”ל זאבי קשש (אליו אל תבואו בטענות, הוא עושה את עבודתו). איכשהו גם ננעלו המחשבים של חברי עירייה מש”ס ומדגל.

נשמע כמו ידידות מזהירה, לא?

אז נכון לעכשיו נחושים בגוש שלא לחדש את שיחות המו”מ, מאחר שלדעתם הצד השני – כלומר, פרוש – לא שידר רצינות. כמה זמן הם יחזיקו בהחלטה? נחיה ונראה. לאן זורם כל הסיפור הזה? מה יעלה בסופו? רק ימים יגידו.

מדוברות עיריית אלעד לא התקבלה תגובה.