ביום שישי הודבקה מודעה ב’יענקל’ס מקווה’ בכפר חב”ד – תחת הכותרת ‘השבת אבידה’ – בזו הלשון:
“איני אדם חובש כיפה ביום-יום, מגיע רק למקווה לפני כתיבה לרבי.
“אבדו לי השבוע שתי טבעות ושרשרת, שנשארו בטעות במקווה ביום רביעי.
“יש ערך רגשי מאוד לאחת מהטבעות (טבעת נישואין)”.
• שלום רועי. מה מביא יהודי כמוך לכתוב לרבי ב’אגרות קודש’ – ועוד לטבול במקווה לפני כן?
“בשביל להיות יהודי לא צריך להיות חרדי או לחבוש כיפה. סבא שלי ז״ל היה חב״דניק. אני גר ביישוב משמר דוד – יישוב הממוקם ליד מזכרת בתיה. הרב שלנו, שגר ביישוב, הרב מנחם סגל, הוא חבר קרוב שלי, חב״דניק.
“הרבי כמו צדיקים נוספים הוא צינור לקדוש ברוך הוא, וחסידות חב״ד היא חסידות שמכילה כל יהודי באשר הוא, בדיוק לפי רוח הרבי”.
• חרדים 10: מי היה סבא שלך?
“אליהו ליבוב ז״ל”.
• מבין שבינתיים לא נמצאו הטבעות.
“לצערי, לא. הכסף פחות מעניין אותי, כואב לי על טבעת הנישואין שהיתה אצלי כבר 20 שנים, מאז החופה…”
• אגב, אתה כותב הרבה לרבי ב’אגרות קודש’?
“אחת לכמה שבועות,חודשים”.
• ו… יש משהו מעניין?
“אני מאמין שרק לאחר תקופה ארוכה אפשר להסתכל אחורה ולהבין בדיעבד שהדברים מתקבלים ומסתדרים. היו בעבר בקשות מאוד ספציפיות שביקשתי ולא נעניתי עליהן. כנראה צריך לדעת מה ואיך לבקש…
“עצם ההגעה לכפר חב״ד, למקווה ובמיוחד ל-770 נותנת לי אנרגיה ורוגע שקשה לקבל במקום אחר”.