האם מוסדות החינוך לילדים מיוחדים במגזר החרדי מופלים באופן גס לרעה לעומת מוסדות החינוך המיוחד בחברה החילונית?
התשובה לשאלה המטרידה הזו – חיובית בהחלט.
בתחקיר קשה, שפורסם על ידי העיתונאי אהרן רבינוביץ ב’הארץ’, עולה כי רבים ממוסדות החינוך המיוחד החרדיים, הנכללים תחת הגדרת ‘חינוך מוכש”ר’ (-מוכר שאינו רשמי) מתמודדים עם קשיים כלכליים, רק משום שמשרד החינוך אינו מתקצב אותם באופן מלא.
על פי החוק, תקציב החינוך המיוחד במוסדות הללו אמור להיות זהה לתקציב של שאר מוסדות החינוך המיוחד במדינה.
אלא שבפועל זה לא קורה. קרוב ל–30% מילדי הגנים בחינוך המיוחד (6,200 מתוך כ-21,000), לומדים במוסדות המוכש”ר (רובם חרדיים), מתוקצבים בחסר מול שאר הילדים הלומדים בחינוך הממלכתי והממ”ד.
דרגת שכר נמוכה
איך מתבצעת האפליה? המדינה מעבירה, לכאורה, למוסדות “תקצוב מלא”, אך כאשר בוחנים אותו לעומק מתברר שמדובר בפיקציה.
במקום לתקצב כל גננת לפי רמתה ושנות הוותק שצברה, המשרד מתקצב כאילו כל הגננות נמצאות ברמת “מוסמך 15”, דרגת שכר נמוכה מאוד.
המשרד גם מתקצב “משרת אם” רק ל-20% מהגננות, בעוד שבפועל רובן המוחלט אימהות (10% תוספת בשכר). ואם לא די בכך, אפילו גמול חינוך מיוחד אינו מתוקצב לגננות הללו (14% תוספת).
המוסדות נאלצים לספוג את ההפרשים, כי המדינה מחייבת אותם לשלם שכר מלא לגננות, מה שהופך את המוסדות לגירעוניים ומאלץ את המנהלים לחזר על הפתחים, כדי להשיג תרומות ולקחת הלוואות.
נפתלי בנט. מתעלם. צילום: Marc Israel Sellem/POOL
יו”ר פורום המוכש”ר, דוד שַרפֶר מסביר: “הדבר גורם לכך שהגננות הטובות והוותיקות לא רוצות לעבוד במוסדות האלו, אלא הן מעדיפות מוסדות רשמיים, בגלל השכר. לגנים הללו יתנקז כוח אדם פחות איכותי ויותר זול, והם יקבלו פחות שעות לימוד באופן מעשי. זה פוגע באופן ישיר בילדים שהם הכי חלשים במדינת ישראל”.
שרפר מזכיר, כי החוק השווה את מוסדות המוכש”ר בחינוך המיוחד למוסדות הרשמיים, וכך הצהירה היועמ”שית של משרד החינוך לשעבר, דורית מורג, בדיון בוועדת החינוך בכנסת בשנה שעברה.
“מבחינת החוק, במוסד מוכר שאינו רשמי בחינוך המיוחד, יש זכות לתלמיד ללמוד וצריך להיות מתוקצב כמו חינוך רשמי”, אמרה מורג.
לדברי שרפר, “בנוסף לחוק, אין שום סיבה הגיונית להפלות את הילדים הללו, מאחר שפה אין הבדל מבחינת תכני הלימוד, כמו שיש בחינוך הרגיל”.
הילדים שלנו סוג ב’?
הורים ששוחחו עם אתר ‘חרדים 10’ הביעו תדהמה מממצאי התחקיר: “קשה להבין איך דווקא את הילדים הללו, שבקושי מצליחים לפעמים לומר ‘שלום’ באמצעות מיקוד מבט בצג המחשב – מפלים. מה ההיגיון בכך?
“סוגיית לימודי הליבה בחינוך המוכש”ר וצמצום התקציב בעקבות כך נתונים בפולמוס ארוך בין הנציגים החרדים לגורמים חילוניים, אולם איך כל זה שייך לילדים מיוחדים? האם זה משנה שהילד שסובל משיתוק מוחין ולא מסוגל לדבר, בקושי מסוגל ללכת, אומר ‘אמן’ או ‘שמע ישראל’ רק לאחר אימונים מפרכים – לומד בחינוך חרדי או חילוני? מהיכן האטימות הזו”?
יו”ר פורום המוכש”ר דוד שרפר שוחח גם הוא עם ‘חרדים 10′ – וקבל על חוסר המענה של משרד החינוך: “מה שכל כך מקומם אותי בסיפור הוא השתיקה הרועמת מצד משרד החינוך. מדובר בכספים המגיעים למוסדות אלו על פי חוק. על פי החוק תלמיד הלומד במוסד לחינוך מיוחד זכאי למלא התקציב, ואין לכך כל חשיבות האם המוסד שייך ל’מוכש”ר’. קשה להבין כיצד איש במשרד החינוך לא מטפל בעיוות הזה”.
כיתה. תמונת אילוסטרציה. צילום: David Cohen/Flash90
הגברת ש’ ו’, שבנה לומד במוסד החינוך החרדי לילדים מיוחדים ‘טף לטף’, הביעה גם היא זעם על הסיטואציה – ואמרה ל’חרדים 10′: “כשקצת נכנסתי לנושא, הבנתי שרפורמת ‘אופק חדש’ שהזניקה את מערכת החינוך ואת שכר הגננות לא ניתנת לגן של הבן שלי וגנים דומים.
“אני והורים נוספים כאן מרגישים שהמדינה מתייחסת אלינו ואל ילדינו כסוג ב’. יש נושאים שלא משחקים בהם, לא יכול להיות שילדי חינוך מיוחד, הילדים הכי חלשים בחברה הישראלית, יופלו לרעה בצורה מבישה.
ח”כ מלכיאלי: אפלייה מקוממת
בעקבות פרסום התחקיר ב’הארץ’, פנה ח”כ מיכאל מלכיאלי מש”ס לשר החינוך נפתלי בנט בדרישה חריפה לטיפול מיידי בשערורייה: “אפליה זו מקוממת ביותר והיא מעלה שאלות קשות על התנהלותך והתנהלות כל הנהלת המשרד ומי שעוסקים בנושא. הכיצד במשך שנים ארוכות מופלים ילדי חינוך מיוחד לרעה, אך ורק בשל היותם בני הציבור החרדי הנשלחים בשל כך למוסדות מוכש”ר ומופלים תקציבית”?
מלכיאלי מדגיש, כי חרף עובדת היות השר מצוי בעיצומה של מערכת בחירות הוא מבקש ממנו “לבדוק מיידית את הנושא ולדאוג להפסקת האליה, להשבת התקציב הגזול לילדים הללו ולמוסדות שבהם הם לומדים ולהפקת לקחים כיצד ארע הדבר”.
יצויין, כי שר החינוך בנט סרב להגיב לתחקיר. גם תשובתו למכתבו של ח”כ מלכיאלי לא נמסרה.
ל’חרדים 10′ נודע, כי ח”כים נוספים – ביניהם ח”כ מיקי זוהר מהליכוד וח”כ יעקב אשר – בוחנים את הסוגיה ואת דרכי הפעולה ביחס לתופעה.
