מי שומר על הילדים? נהג חברת ‘אגד’, המסיע ילדות הלומדות בבית ספר ‘בית יעקב’ ברכסים, צבט בחוזקה תלמידות מבית הספר, תוך השארת כתם אדום ומכאיב על גופן.
למרות שהנהג, בן מיעוטים, ביצע את מעשיו לפני כחודש, בשתי הזדמנויות שונות – הוא החוזר לעבודתו כמסיע ילדות.
אמא של אחת התלמידות מספרת בשיחה עם אתר חרדים 10: “הנהג צבט את בתי, ילדה בת 10, בחוזקה, תוך השארת כתם אדום על גופה. זאת לאחר ששבועיים קודם לכן הוא צבט ילדה אחרת. כשאחת המורות התערבה – הוא איים לפגוע בה פיזית, ברגע שתתלונן במשטרה.
“התקשרתי ל’אגד’ להתלונן, ותגובת הפקח הייתה זלזול בתלונה וטענה שיש תמיד שני צדדים. שלחנו תלונה מסודרת ל’אגד’ דרך מרכז התלונות וכן דרך נציג נוסף, בשם ליאור, שייצר קשר והבטיח שהתלונה תטופל באופן מיוחד.
“לתדהמתי, נודע לי ביום ראשון, במקרה, שהנהג חזר לשרת בקווים של בית הספר. בהתקשרות עם אחד מעובדי החברה שכן ניתן היה לקבל את תגובתו נמסר לי שלא נתקבלה תלונה ממני ב’אגד’ והנהג מכחיש – אז הם מחזירים אותו לפעילות. לא יתכן שחברת ‘אגד’, תזלזל בצורה בוטה בבטיחות הילדים ובשירות מינימלי ללקוח”.
יצוין, כי גם האימהות וגם המורה חוששות מאוד שפרטיהן יובאו לידיעת הנהג.
•
הנה תמלול שיחה של האם עם פקח חברת ‘אגד’ – ותשובתו, מתוך הקלטה שבידי חרדים 10:
“מדברת א’ב’, השעה הייתה שתיים ועשרה, שאלתי את אחת מהמורות שהייתה שם, הוא שמן, עם פרצוף עגול, בן מיעוטים. עכשיו, תשמע, במקרה והוא מגיע מחר עוד פעם לעבודה, אני ניגשת לתקשורת נגד ‘אגד’, לא נגד מישהו אחר, כי אתם לא הגבתם, לא טיפלתם בתלונה, וגם כמובן משטרה. במשטרה גם תלונה אישית נגד ‘אגד’ שלא טיפלה. הוא פשוט לא מתקרב שוב לבית ספר אצלנו! ועוד מעט אני אומרת לאמא השניה להרים אליך טלפון וגם למורה שראתה”.
הפקח: בסדר גמור, תקשיבי, זה בסדר גמור מה שאת רוצה לעשות ואיך שאת מגיבה. בסדר? אבל גם בבית משפט… צריך לשמוע גם אותו.
(מתחיל לצעוק): “סליחה א’ ב’! עכשיו אני מדבר! אני! תודה רבה לך! גם בבית משפט נותנים לצד השני להשמיע את דברו! אם את רוצה לחרוץ גורלות, דרכך חלב ודבש, תלכי לאן שאת רוצה, למשטרה, לתקשורת, לאן שאת רוצה, אבל, מן הנימוס, מן הכבוד וההגינות, לשמוע את הצד השני! בסדר? ועד שלא נשמע את גרסתו של הצד השני, אל תחרצי גורלות, כן יבוא לא יבוא, את רוצה ללכת למשטרה? לתקשורת? הדרך פנויה לפנייך, את יכולה לעשות מה שאת רוצה.
“אני לא עניין של אני רוצה להגיע לתקשורת או לא, אני מסביר לך שאני רוצה לפנות אל הנהג לשמוע את גרסתו! מותר לי לשמוע?
האמא: “מותר לך לשמוע, אבל הוא לא יגיע מחר לבית ספר”.
הפקח: “תקשיבי את לאיזה גרסה שאת רוצה, ותאמיני רק לבת שלך, לא לצד השני, גם אם יוכיחו לך שהבת שלך לא טלית שכולה תכלת, תאמיני לה…”
האמא: “גם אם הבת שלי לא טלית שכולה תכלת, אין לנהג אפשרות לגעת בה!
הפקח נשמע צועק כל הזמן, ובסוף אומר בצעקה: “תודה רבה לך” – וטורק את הטלפון.
•
הפנייה למחלקת פניות הציבור של אגד, 13 לדצמבר.
“שלום, הגעתם למחלקת פניות הציבור…”
האמא: “שלום, הבת שלי נסעה אתמול בהסעה של התלמידים של אגד, קו 1, בשעה 2:10 ברכסים – והנהג צבט אותה והשאיר לה סימן אדום. אותו נהג, לפני שבוע וחצי, יש ילדה אחרת שנצבטה על ידו, שלחו לכם תלונה, ועדיין הנהג מתפקד וצובט, עם סימנים על ילדים!
הפקידה: “למה?”
האמא: “לא יודעת למה, היא עמדה לו בצורה שלא רצה, וזה לא משנה לי, אין לי מושג למה, וזה לא מעניין אותי למה. ילדה בגיל 10 הוא לא אמור לצבוט אותה!
“קו 1, רכסים, בשעה 2:10 היא עולה לתחנה, תחנה של אוטובוסים, זה אוטובוס הסעה של ילדות מהבית ספר. זה קרה ב-12 לדצמבר, אתמול. זו התחנה ליד בית יעקב ברכסים, וזה מקרה שני!”
האמא עונה על שאלת הפקידה: “הנהג היה שמן, קירח, משקפיים כהות, מבינה שהוא נהג שמוכר בתור בן אדם אלים ולא נחמד כלפי התלמידים, זה לא פעם ראשונה. היא גומרת ב-2:10, יכול להיות שהאוטובוס מגיע ב-2:20.”
•
הקלטה נוספת.
ליאור, ממחלקת פניות הציבור של ‘אגד’.
“הלו א’? מה נשמע? היית צריכה להגיד לי שאת צריכה אותי לפני ש.. כי אני לא מקבל תלונות…”
האמא: “כן, אמרתי לך שהפנו אותי אליך…”
ליאור: “כי בדרך כלל אני מטפל בתלונה הקשה, ומן הסתם מה שאת אומרת לי זה תלונה קשה. כי יש לנו מענה טלפוני שהוא מתעסק באוטובוס שלא הגיע וכו’. אז עכשיו אגיד לך, דיברתי עם ***, אולי את מכירה אותה, היא מורה שם”.
האמא: “כן”.
ליאור: “היא מפחדת להתלונן, היא רשמה לי מה שקורה שם, אבל מפחדת למסור את הפרטים שלה, אז זה נרשם פה אצלי”.
האמא: “גם אני במשטרה לא רוצה לחשוף את הפרטים שלי, וגם מול הנהג אני חוששת”.
ליאור: הבנתי, ג’ היא מורה, את אמא של אחת הבנות שנצבטה גם… את מעוניינת שאפתח תלונה בשמך?”
האמא: “זה יעבור אליו?”
ליאור: “יש לך מייל? תתני לי את המייל ואז לא יידע כתובת.
האמא: “הוא לא יכול לזהות?”
ליאור: “לא, נרשום שם פרטי מלא ושם משפחה באות אחת, בהערות ארשום את שמך וזהו.
האמא: “אפשר אות גם במקום השם הפרטי?”
ליאור: “את יודעת מה? כן. ונפתח פניה ולא נרשום כתובת, ככה גם תשובה אוכל למסור לך. דיברת עם שירות לקוחות?”
האמא: “כן. לא יודעת אם רשמו”.
ליאור: אז אולי הם פתחו פנייה, אני בודק רגע. כן, הם פתחו לך פניה, דיברת עם בחורה בשם מורל?
האמא: “כן, אם אפשר לטשטש שם פרטים”.
ליאור: “טוב, אעשה את זה בראשי תיבות, עם שם פרטי מלא… אקח ממך את הדואר אלקטרוני.
היא נותנת המייל.
ליאור: “נעשה שמור, אני חוזר… (היא מאשרת את המייל)… אשלח לך תשובה במהלך ה… תתקשרי ותגידי לי קיבלתי…”
•
ליאור: “רשמת ב-12 ל-12 ב-2:20 תחנה ראשונה ברכסים, מבית יעקב ללב אליהו, הנהג צבט את בתה לטענתה נשאר סימן אדום וצילמה זאת. לטענתה יש עליו פנייה נוספת עם אותו מקרה עם ילדה אחרת. את יודעת מי זו הילדה האחרת?
האמא: “כן, אני יודעת”.
ליאור: “האמא שלה זה **?”
האמא: “כן”.
ליאור: “נתנו לי הכל, מנהל הסניף של נווה שאנן, אז אדבר גם עם **”
האמא: “אני רק מבקשת שעד סוף הטיפול הוא פשוט לא יהיה ברכסים”.
ליאור: “אני אדבר עכשיו עם המנהל סניף”.
האמא: “כולם מתלוננים שהוא מאד אלים, מבינה שאתם לא יכולים מהרגע להרגע, אני מעדיפה שלא לשים אותו ברכסים בכלל, אבל לפחות לא בהסעה של הבת שלי”.
ליאור: “הבנתי, אני עכשיו מדבר עם האמא הנוספת, אגבש את כל התלונות ביחד, ואדבר עם מנהל הסניף ונעשה שיהיה לך הכי טוב. בסדר?”
האמא: “בסדר”.
ליאור: “זה הטלפון שלי, ואת יכולה כן להתקשר כי זו תלונה קשה… תרימי לי טלפון למספר הזה, תגידי לי ליאור, מדברת א’ ב’ ג’ תגידי לי מה קורה שם.
האמא: “אני מדברת על תלונה קשה. היה שהנהג הוריד את הבת שלי במקום אחר, רבע שעה לפני הזמן. אבל בסדר, זה קורה. היא הלכה ברגל, אפילו לא הרמתי טלפון כדי להתלונן. אבל יש דברים שהם קווים אדומים, נהג לא יכול לגעת בבת שלי, לא משנה מה, לא מעניין אותי למה”.
ליאור: “אני ארשום את זה, כי זה כן חמור. כמה קילומטרים?
האמא: “מרחק של כעשר דקות, רבע שעה הליכה”.
ליאור ממשיך לרשום: “הוריד אותה מההסעה כמה מאות מטר לפני ביתה, שמדובר בילדה בת עשר”.
האמא: “הוריד אותה ואת החברה שלה”.
ליאור: “נעשה כמה מאות מטר לפני הבית. אציין ואדגיש כי בהסעות יש ליווי של מבוגר, והנהג היה יכול להיעזר בשירותיו”.
האמא: “היא לא ילדה בעייתית, היא טיפוס שקט לא טיפוס אלים, מאד רגוע .הכי שקטה שלי בבית. קטנה, צנומה, שקטה”.
ליאור: “בסדר גמור, אני מטפל בזה. אם יש משהו עד סוף השנה הלועזית תרימי לי טלפון למספר הזה. תודה גבירתי, שיהיה לך המשך יום מקסים”.
•
תגובת דובר אגד:
“התלונה מוכרת באגד וטופלה בחומרה רבה. הנהג אותר מיידית וזומן לבירור בוועדת הפיקוח. אף נוצר קשר עם האימהות לצורך בירור המקרה. צביקה דגן, חבר ועדת הפיקוח, הגיע לבית הספר בתאריך 23.12.18 וקיים שיחת הבהרה עם המנהלת.
“הנהג, כאמור, הועמד למשפט חברים והוזהר כי אם מקרה כזה יחזור על עצמו לא יוכל להחזיק בהגה בשום רכב ציבורי. אגב, האימהות סירבו להופיע בפני משפט החברים.
‘אגד’ מגלה אפס סובלנות כלפי התנהגות פסולה ולא ראויה מעין זו”.
האמא בתגובה: “אף אחד מ’אגד’ לאחר השיחות שנערכו ב-13.12.18 ועד חזרת הנהג לא יצר איתי קשר. מה, למרות שצבט פעמיים, הנהג ימשיך להסיע ילדות?”
באגד ממשיכים להתעקש כי לשתי האימהות הוצע להופיע ולמסור עדות במשפט חברים. האימהות סירבו להופיע, ובהעדר עדויות הנהג הוזהר בחומרה רבה, תוך הודעה מפורשת על אפשרות פיטוריו.
“ננקטו צעדים נוספים להטמעת כללי התנהלות ראויים”, אומרים באגד.