מקלב נגד בנקאות דיגיטלית: תפגע בחרדים בלי חיבור לאינטרנט

טיוטת חוזר שמגבשת בימים אלו המפקחת על הבנקים, ד”ר חדווה בר, שמטרתה לצמצם את משלוח ההודעות ללקוחות בדואר פיזי ולעבור לאמצעים דיגיטליים – עשויה לפגוע קשות בציבור  החרדי.

בחוזר נמנות שורת הקלות משמעותיות שניתנו לבנקים, כאלו שלא היו מעולם. כך, לדוגמא, שינוי הסעיף הקובע כי על הבנק חלה חובה לוודאות שהלקוח קיבל וקרא את ההודעה שנשלחה אליו, כאשר מעתה ואילך יהיה די בכך שהבנק שיגר את ההודעה באופן תקין. “לא חייבים לוודא שההודעה נקראה”, נכתב.

סעיף נוסף, שקבע כי לקוח שלא השתמש בשירות הדיגיטלי במשך תשעה חודשים תישלח לו הודעה בדואר – פשוט בוטלה.

כמו-כן נוספה האופציה, לצרף לקוחות לשירות הדיגיטלי באמצעות הודעת SMS, מה שיכול להביא לאישורים רבים שלא מדעת.

ההבדל המשמעותי ביותר בין המצב הקיים היום לחוזר המתוכנן, הוא האופן בו יתחבר הלקוח לשירותים הדיגיטליים. בעוד כיום הלקוח הוא זה שפונה לבנק בבקשה לצרף אותו לבנקאות דיגיטלית, הרי שמעתה ואילך יהיה זה דווקא הבנק שיפנה אל הלקוחות ויציע את שירותי הדיגיטציה, מה שעלול להביא רבים לאשר את ההצטרפות מבלי להבין לעומק את משמעותה, כמו למשל הודעות חשובות וחריגות שבדואר נשלחו בצבעים שונים ואילו בסלולר לא יהיה ניתן להבחין בינם לבין אישור על ביצוע משיכת מזומנים, לדוגמא.

מעבר לשורת ההקלות שנמנו עד כה, הרי שהמורכבות הקשה ביותר היא מול הציבור החרדי והאוכלוסייה המבוגרת בישראל, שיאלצו להתמודד עם מערכת בנקאית שלא ניתן כמעט לתקשר איתה, בלי אפשרות לתפוס את הפקיד/ה אך ורק דרך אותם מכשירים חכמים ואתרי אינטרנט, שאינם בשימוש בתים חרדיים רבים.

גורמים חרדים הזהירו בשיחה עם חרדים 10, מפני יצירת מצב בו יודרו רגליו של הציבור החרדי, המתנזר מטכנולוגיה – מאחד השימושים הבסיסיים ביותר לכל משפחה, שהוא התקשורת הדו-כיוונית עם הבנקים.

“יש בכך קריאת כיוון של כלל המערכות השלטוניות, ואנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד תקופה לא ארוכה, כאשר מרבית שירותי הממשל והמסחר בישראל יהיו חסומים בפני יהודי חרדי”, הם מתריעים.

בחוזר נאמר עוד,  כי “ההצטרפות לשירות קבלת הודעות בתקשורת דיגיטלית מקבלת משנה חשיבות לנוכח העובדה כי בחייו של חשבון בנק עשויים להתרחש אירועים מהותיים, שביכולתם להשפיע באופן משמעותי על מצב החשבון ועל מצבו הפיננסי של לקוח”.

בלשכתו של ח”כ אורי מקלב מלגלגלים: “כביכול עד היום היו כאלו שחשבון הבנק שלהם חטף זעזוע כבד ולא נודע להם על כך במשך חודשים”.

בעקבות החוזר, שיגר יו״ר הוועדה למדע וטכנולוגיה, ח”כ אורי מקלב, מכתב חריף למפקחת על הבנקים, בו כתב, תחת הכותרת “משלוח הודעות בתקשורת – דואר ‘ירוק'”:

“לאחרונה הובא לידיעתי דבר פרסום טיוטת הנוהל… נוהל זה בתצורתו הנוכחית מהווה פגיעה קשה בציבור שלם, ציבור שאיננו חשוף למדיה אלקטרונית או אף יתרה מכך אין ידו משגת להיחשף למדיה דיגיטלית ואלקטרונית.

“המגזרים שבהם היתכנות הפגיעה תהייה רחבה הינם מגזרים מוחלשים לדוגמא: במגזר החרדי והערבי, בני הגיל השלישי, אוכלוסיית בעלי המוגבלויות, עולים חדשים וניצולי שואה”.

מקלב מוסיף: “כפי שכולנו יודעים ומכירים, שירותים דיגיטאליים בידי גופים פיננסיים כבר קיימים היום והחברות פונות בצורה פעילה ללקוחותיהם ואלו שלא הצטרפו לשירות או אינם מעוניינים או אינם יכולים אזי למה לכפות עליהם שירות שאינם מעוניינים בו.

“במצב הקיים היום בהנחיות הבנקים ישנו תהליך אשר מבטיח כי במידה ואין אינדיקציה לכך שהלקוח קיבל/פתח את תוכן ההודעה ולאחר תקופה של כמה חודשים שלא עשה כך – הוא יחזור לקבלת הדואר פיזי. טיוטת התיקון מבטלת את התהליך הזה בטענה שיש נטישה של השירות ומשאירה את הלקוח שבוי ללא קבלת המידע הנצרך לו”.

מקלב מתריע: “נוהל זה הינו המשכו הלא מוצלח של הנוהל שאפשר לגופי ביטוח ושוק ההון להחליט בעצמם על שינוי ברירת המחדל ולשלוח מכתבים שנתיים ומכתבים רבעוניים בצורה דיגיטאלית, מהלך שכשל לכול הדעות”.

הוא מזהיר: “החלטה מהסוג הזה לא תשפר את השירות לציבור לאזרח הפשוט, היא תקל על המערכת הבנקאית והחיסכון לא יתגלגל ללקוחות, שהרי עמלות הבנקים לא יפחתו בגין המהלך. מדובר על קשישים ואוכלוסיות מוחלשות שייתכן וכי החלטה לא ברורה אחת יכולה לפגוע בהתנהלותו של הלקוח.

“לפיכך אבקשך להשהות את ההחלטה עד לקיום דיון ציבורי בכנסת בנושא”.