מה באמת נתניהו יעשה עם הגיוס והאם מישהו מנסה להפיל אותו

1.

מסלול לא פשוט צריך לעבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי לצלוח את משוכת חוק הגיוס. כאשר לא ברור מה הוא צריך יותר מול הנציגים החרדיים: כישורים של לוליין או של גננת.

מצד אחד ‘עומדים לו על הראש’ נציגי ‘דגל’ וש”ס – הרי הם אריה דרעי, משה גפני ועמו גם אורי מקלב, מי שמטפל ספציפית בנושא חוק הגיוס.

דרישתם: להעביר חוק, אפילו אם מדובר בחוק שהגיש משרד הביטחון. “בקדנציה הבאה יתקנו אותו”, הם מקווים.

זה יקרה, כמובן, רק אם יהיו החרדים אכן יהיו חלק מהקואליציה הבאה, מה שלא בטוח כלל ועיקר. לכל זכורה תמונתם המתחייכת של נתניהו ויו”ר יש עתיד יאיר לפיד, כשהם ישובים זה לצד זה ליד המליאה, מחייכים מאוזן לאוזן. מה שנראה היה כמו איתות והצהרת כוונות לפעילות קואליציונית משותפת אחרי הבחירות. תלוי, כמובן, במספר המנדטים שיביא איתו לפיד.

בקדנציה האחרונה סבל נתניהו לא מעט מהפילוגים הפנים-חרדיים, ולא פעם הוא חש כמו גננת מול כיתה לא ממושמעת.

יו”ר הקואליציה הקודם, השר יריב לוין, הגיע בשיטה של ‘אני לא גננת, שיסתדרו קודם כל ביניהם’, מה שהקשה עוד יותר על ההתנהלות. קודמו בתפקיד, השר זאב אלקין, נהג אחרת, וידע לגשר ולפשר בין הניצים.  ח”כ דודי אמסלם, יו”ר הקואליציה הנוכחי,  נוקט בדרך אמצע כלשהי: צעד קטן קדימה, שני צעדים אחורה. מתמרן.

בסביבת נתניהו מנסים לשמור על קשרים טובים עם כל הפלגים: גם עם אגו”י וסגן השר יעקב ליצמן, גם עם ‘דגל’ והיו”ר משה גפני, וגם עם יו”ר ש”ס אריה דרעי. זה קשה. כי אתה צריך לחייך לכולם, ולנסות לרבע את המעגל. כל צד הרי רוצה משהו אחר.

אגודת ישראל, המונהגת על ידי ליצמן, רוצה מנתניהו דבר אחד בלבד: שיילך לבג”צ לבקש ארכה נוספת, או לחילופין – שייתן לחוק לפקוע ב-15 בינואר, מבלי לעשות דבר עד אז. זאת בתקווה שכמו בעת פקיעת חוק טל הצבא לא עשה דבר ולא גייס בחורי ישיבה, כך יקרה גם הפעם.

בדגל ובש”ס לא מוכנים להגיע למצב כזה. שם רוצים לקחת ‘את מה שיש’. קרי: חוק הגיוס הקיים. לדעתם, זה עדיף מ’כלום’.

עכשיו, לך תבנה מדינה.

2. 

בין לבין, משוגרים אל החלל ספינים, שמקור כל אחד מהם הוא בבעל אינטרס. כגודל וריבוי האינטרסים, כך הספינים.

לפי הספין הראשון, ביום רביעי השבוע, יעלה יו”ר הקואליציה דודי אמסלם את החוק במליאה, תהא אשר תהא התוצאה. המשמעות: אגו”י מאיימים לפרוש, שזה אומר ארבעה חברים פחות בקואליציה, והיא נשארת עם 57 ח”כים בלבד. לא משהו שאפשר לנהל איתו ממשלה.

אלא מה? שזה לא נכון. החל מהשבוע יחלו דיונים סביב החוק, אבל בינתיים הוא לא יעלה להצבעה. בהדגשה על ‘בינתיים’.

למרות הניסיון של סביבת ראש הממשלה ליישר קו עם ליצמן ולא להכעיסו יתר על המידה, אין בכוונת ראש הממשלה להעניק לו מתנה בדמות פנייה מחודשת לבג”צ. גם כי אין סיכוי שבג”צ יעניק עוד ועוד ארכות, אחרי שכבר העניק ארכה שניה עד ל-15  בינואר, וגם כי גם לנתניהו יש מאגר בוחרים משלו, ואין לו סיבה להרגיז אותם יתר על המידה.

שאלת מיליון הדולר היא: מתי יגיע הרגע בו יחליט נתניהו שמעלים את החוק, יהיה אשר יהיה, תוך שהוא מסתכן בהליכה לבחירות.

יש בסביבתו מי שאומרים, שזה יקרה. לא השבוע, אבל יקרה. יש מי שטוענים אחרת. ימים יגידו.

3. 

בין לבין, קונספירציה חדשה מתהלכת בקרב גורמים בליכוד.

בשיחה עם אחד מהם הוא מעלה חשד, לפיו “ליצמן מחובר חזק עם הנשיא רובי ריבלין, שמחובר חזק עם גדעון סער, ועכשיו תביני איך זה משליך על חוק הגיוס”.

אני לא ממש מבינה, טענתי לבן שיחי, והוא סירב לפרש יותר ממה שאמר.

רק זאת הוסיף: גורם חסידי בכיר מנע מביבי להיפגש עם בכיר חסידי אחר, שמעורב בחוק הגיוס. זה יצר מתח מיותר. התחושה שלנו הייתה שמישהו פה מנסה להפיל את ראש הממשלה”.

ומי שהצליח להבין את הרמז, שיערב לו.

מלשכת ליצמן נמסר לחרדים 10: להד”ם.