הערב יוכרע: האם שרוליק פרוש הצליח לפרק את ה’גוש חוסם’?

1.

האם ה’גוש החוסם’ של סיעות דגל התורה וש”ס בעיר אלעד, המדובר כל-כך בימים אלו, יחזיק מעמד – או שהוא בדרך להתרופפות?

נתחיל מהסוף.

הערב קיים ראש העיר ישראל פרוש ישיבת מועצה, במהלכה ביקש למנות שלוש ועדות הנחשבות לחשובות ביותר בכל עיר: כספים, מכרזים והנחות בארנונה.

כמחווה, וכדי לאפשר ל’דגל’ לרדת מהעץ (גוש חוסם) עליו טיפסה, לא באופן רשמי (גפני ומקלב הצהירו לפני הבחירות נגד ‘גוש חוסם’, וכך אמר גם יו”ר דגל באלעד אבי שטרן), אבל באופן מעשי, הוא מתכוון להעניק ל’דגל’ ולש”ס זכות בחירה ראשונית בשתי ועדות מהשלוש, כאשר אגודת ישראל תסתפק בשארית, לאחר הבחירה.

ג’סטה חמודה – ויש שיאמרו ‘מלכודת’. השאלה הגדולה היא כיצד ינהגו בשתי הסיעות והאם יתעקשו על המשך ה’גוש’, תוך גרירת רגליים למשך חצי שנה, שבסופה יפזר שר הפנים (או השר אליו תועבר הסמכות להחליט בשל ניגוד העניינים בו מצוי יו”ר ש”ס) את המועצה.

בניסיון להבין מה עומדים לעשות ב’דגל’ נתקלתי בתשובות מגומגמות. נדמה שנכון לעכשיו איש אינו יודע מה לעשות עם תפוח האדמה הלוהט הזה, שהונח לפתחם. ההכרעה, נזכיר, תתקבל בהוראת ועדת הרבנים המיוחדת שהוקמה בעיר, בה חברים הדיין הגר”י סילמן והרב יואל פרידמן.

מה רוצים נציגי סיעת ‘דגל’ באלעד? להיכנס לקואליציה. מה הם יעשו בפועל? יצייתו לוועדת הרבנים. כי ממש לא משנה מה הם חושבים בליבם.

כעת מופנות כל העיניים להוראה של הגר”י סילמן.  הערב נדע מהי.

2.

נחזור אחורה.

לפני הבחירות, הצהיר יו”ר ‘דגל’ משה גפני בכנס בחירות: “אנחנו לא עושים גוש חוסם”. הוא שב וחוזר על הדברים בהזדמנויות נוספות, תוך שהוא מדגיש: גם אם יספרו לכם שאנחנו עושים ‘גוש חוסם’ – אנחנו לא.

יענקי קניבסקי עם הגר”ח. צילום: Yossi Zeliger, פלאש90

ש”ס ו’דגל’ סגורות ביניהן בהסכם ישן (נחתם בלחיצת-יד) כבר חודשים ארוכים לפני הבחירות – הסכם שקברניטיו הם יענקי קניבסקי, נכדו ונאמן ביתו של הגר”ח קניבסקי, ומולו יוסף חיים כלף, יועצו ואיש סודו של אריה דרעי. ההסכם קבע, באופן כללי, שיתוף פעולה בין שתי המפלגות בכל הארץ, תוך הבנה שיהיו מקומות בהן אולי יצטרכו אסטרטגית להתפצל (חיפה, צפת ועוד). אבל גם זה, בהבנות מראש ובתיאום.

מספר שבועות לפני הבחירות נחתם הסכם כתוב וחתום בין שתי המפלגות, ובסעיף 8 שלו נאמר במפורש, כי שתי התנועות מתחייבות ש”לא להיכנס לקואליציה עתידית ללא הסכמת שתי התנועות”. קצת סותר את דבריהם של גפני ומקלב על כך שלא יהיה ‘גוש חוסם’, שכן אם ש”ס תחליט על ‘גוש’ (כפי שאכן החליט היו”ר דרעי) תצטרך גם ‘דגל’ להתיישר ולהישאר בספסלי האופוזיציה.

המבחן של שתי האמירות הסותרות, ומי מהן תנצח, יהיה הערב: גפני ומקלב שמכריזים, לא יהיה גוש חוסם, או הסכם ש”ס-דגל שלא מאפשר ל’דגל’ להיכנס לקואליציה בלי שותפתה להסכם.

או כפי שמתארים את הפלונטר הזה גורמים ב’דגל’, הסבורים כי יהיה זה נבון לבחור בדברי גפני, מקלב ואבי שטרן ולנטוש את הסעיף בהסכם מול ש”ס: “צריך לבחור בהתנהלות עניינית לטובת התושבים, כפי שהסביר זאת ראש העיר, ולא בהתנהלות חוסמת שכל מטרתה לתקוע את גלגלי העשייה העירונית”.

ויש גם אופציה שלישית: נאמנות לוועדת הרבנים, והפנמה שהגר”י סילמן, העומד בראשה, שקלל את כלל האמירות וההתחייבויות, גם הסותרות זו את זה, והגיע להחלטה הנכונה, שעד לרגע זה עדיין לא ידוע מה תהיה.

3.

בפועל, ‘דגל’ באלעד מורכבת מארבעה פלחים. יש את דגל-רשב”ם – אנשים שנטייתם ליישר קו עם ההחלטות המגיעות מכיוון הבית ברחוב רשב”ם; ויש את דגל-ראב”ד. מאחר וראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין ביטל זה מכבר את דעתו בפני דעת הגר”ח קניבסקי, הרי שאין מושג כזה הוראות סותרות היוצאות מגדולי ישראל עצמם.

יש את העסקונה המקומית עצמה, שחלוקה בדעותיה: יו”ר הסיעה אבי שטרן  נהג תמיד, וממשיך לעשות זאת גם כיום, להתייעץ עם הגרי”ג. זהו רבו ומורו המובהק. אבל בשום שלב הוא לא שמע הוראה הסותרת הוראה שניתנה על ידי הגר”ח. כך שגם אם בליבו הוא נוטה לרצות משהו אחד, הוא יעשה בסוף “ככל אשר יורוך”, למרות שהוא נחשב ל’איש ראב”ד’.

כך נהג, אגב, גם לפני הבחירות.

אבי שטרן. צילום: באדיבות המצלם

זו הסיבה שיש באלעד מי שנלחמים בו, הגם שמדובר בקבוצה יחסית קטנה. דעת הקהל הכללית בעיר אוהדת אותו, גם משום העשייה שלו וגם משום יושרו הפוליטי.

בנוסף, יש באלעד גם את הנציג משה ברדוגו, מספר 2 ברשימה, שמורו ורבו המובהק הוא הרב עדס, שזהו פלח נוסף (יש שיאמרו, לא פנים-דגל, אבל לא ניכנס לזה). ויש את ‘פלג סלבודקא’, שהוא בדרך לכלל די עצמאי בהחלטותיו. פלג זה נטה לצדד בפרוש במשך תקופה ארוכה, בהמשך חלקו הגדול נטש את פרוש (אחרי ההקצאה ל’פלג הירושלמי’ והזעם של ראש ישיבת סלבודקה הגרמ”ה הירש, כפי שנחשף ב’חרדים 10′ ערב הבחירות).

מצד אחד, לך תנווט מפלגה, כשהיא מפוצלת לחלקים. מצד שני, היופי הוא שכל ארבעת הרבנים הללו מיישרים קו עם הגר”ח, כשההוראות מונחתות לשטח.

מצד שלישי, נכון להערב, אין הוראה של גדולי ישראל כיצד לנהוג. ועדת הרבנים היא שתקבע.

4.

נחזור לאבי שטרן, האיש שמוצא עצמו לקראת הישיבה הערב בפלונטר של חייו.

מצד אחד, בנאומיו הוא שב והדגיש (כשהוא מתבסס על דברי גפני ומקלב) שלא ישתף פעולה עם ‘גוש חוסם’; מצד שני – אם ועדת הרבנים תורה לו, יהיה חייב ליישר קו. מצד שלישי – מופעל עליו בשבועות האחרונים לחץ מצד מנהלי מוסדות (בעיקר חיידרים, מוסדות פטור) להיכנס לקואליציה בכל מחיר, שאם לא כן הם ‘יטבעו’ כלכלית ומעשית.

זה אותו אבי שטרן, שבנאום בחירות חריף שלו יצא נגד ‘משפחת פרוש’ בקולו שלו, אבל זה גם אותו אבי שטרן שמבין שצריך להיכנס לקואליציה, אלא שידיו כבולות באופן מעשי.

אגב, ניתן לחשוף בהקשר זה שיש בידי אבי שטרן מכתב, בו מתחייבים גפני, מקלב ואשר – וגם המועמד דאז לראשות אלעד יצחק פינדרוס, שכל ענייני ‘דגל’ באלעד לא יהיו ברי תוקף בלי הסכמתו.

מדוע הוא לא מפרסם את המכתב? כדי שלא לבזות את המפלגה. הגר”י סילמן, אגב, ראה את המכתב בעיניו.

המכתב נכתב ונחתם לפני הסכם דגל-ש”ס בנושא אלעד (כאמור ההסכם הארצי בוצע בעל פה, חודשים קודם לכן), שנחתם רק על ידי מקלב מצד דגל.

מה גובר על מה? הסכם שחתום על ידי כל הקודקודים, או הסכם שחתום בידי ח”כ אחד בלבד? ועדת הרבנים צריכה להכריע, וכפי שאמר על כך הגר”י סילמן: “יש כאן שאלה של חושן משפט”.

הגר”י סילמן. צילום: שניאור שיף

אגב, זו הסיבה לכך שלא תשמעו את משה גפני מדבר בקולו על הפלונטר באלעד. הוא מרגיש, מן הסתם, לא נוח לפעול בניגוד למכתב שנחתם על ידו.

5.

אז מה, בעצם, עומד על כף המאזניים?

הרעיון הראשון, בו תומכת ש”ס: טרפוד קואליציית פרוש, גרירת רגליים, משיכת זמן חצי שנה, פיזור המועצה – והליכה שוב לבחירות.

הרעיון השני: כניסה לקואליצייה, תוך גריפת הישגים גבוהים לש”ס ולדגל, הגם שראש העיר לא ‘כוס התה’ של שתי הסיעות.

תומכי הרעיון השני אומרים: “ברי ושמא” – מה עדיף? ברי. יש לנו כעת אפשרות להגיע להישגים, מה יקרה אחרי בחירות, ואחרי גרירת רגליים ממושכת שרק תפגע בתושבי אלעד, אנחנו לא יודעים – הבה  נחטוף מה שנותנים לנו.

או אם תרצו, יש המשתמשים במונחים “ספק וספק ספייקא” מה עדיף? נחטוף את הספק, מה שבטוח, בטוח.

כל זה, כולל השאלות של ‘חושן משפט’, הונח על שולחנם של חברי ועדת הרבנים.

הערב נדע מה החליטו.