בסאטמר מסבירים דברי האדמו”ר: לא רצה שתלמידיו יטעו בגלל האבל

דבריו של אדמו”ר מסאטמר, שנחשפו לראשונה באתר חרדים10, כאשר תקף את הורי שלושת בחורי הישיבה הי”ד שנחטפו ונרצחו בגוש עציון, עוררו סערה גדולה. מכל עבר תקפו את האדמו”ר על דבריו ועל העיתוי, כאשר למגנים מצטרפים גם רבנים מהפלג המתחרה של הרז”ל מסאטמר.

אלא שבחסידות סאטמר לא נבהלים מהמתקפות. גורם בכיר בחסידות מסביר לחרדים10 את דברי האדמו”ר ומתייחס לטענות השונות שעלו, תוך הדגשה על עיתוי אמירת הדברים בזמן השבעה:

“כאשר האדמו”ר מסאטמר השתיק את הבחורים ביום רביעי בהיכל הישיבה גדולה ודיבר את הדרשה שלו, הוא ידע שזה יעורר סערה, והוא הבין שמה שהוא יגיד – הציבור לא יבין אותו, ויצעקו שהוא שונא ישראל.

אבל בתפקידי אני רוצה לכתוב כאן למי שבאמת מעוניין לשמוע, מי שמוכן לראות שני צדדים של מטבע, ולהבין מה בדיוק אמר האדמו”ר:

כל אחד מבין שהאדמו”ר לא הגיע לשנות את דעתם של המתנחלים שמוכנים לעשות הכל למען שלימות הארץ. האדמו”ר דיבר בישיבה שלו, לתלמידיו, בעיקר בגלל בילבול הדעת של שלושה שבועות מאז החטיפה, כאשר כל העולם היהודי התפללו למציאת הבחורים בריאים ושלימים ואחר כך ימי האבל של הלויה.

האדמו”ר הבין שתלמידיו יכולים לחיות בטעות שהבחורים הם מקדשי שם שמים ומשמשים כדוגמא לתלמידים, ולכן הוא ראה לנכון לדבר בפניהם ולהסביר את מה שהוא חושב על כל מה שקרה שם. בעיקר כיום, כאשר העולם קטן מאוד ולא כמו לפני 40-50 שנה, שחדשות הגיעו אחרי שעות וימים. כיום אי אפשר לחכות חודש אחרי שיש אירוע כזה, ולא לדבר לפני התלמידים שיבינו מה שקורה.

ואני אתחיל כמו שהתחלתי עם כל מי שדיברתי איתו: סאטמר זה לא נטורי קרתא. האדמו”ר מסאטמר זצ”ל שנא את נטורי קרתא יותר ממה שהוא שנא את הציונות. הוא אמר עליהם שהם גרועים יותר מהציונים. סאטמר לא ירקדו עם הערבים, סאטמר לא יפגינו עם הערבים, סאטמר לא יתפללו להצלחת הערבים ח”ו.

סאטמאר זה יותר נכון השיטה של אגודת ישראל עד קום המדינה – שהמדינה הוא איסור. אנחנו בגלות עד שמשיח יגאל את ישראל ויחזיר אותם לארצם.

אחרי קום המדינה, כאשר המדינה כבר היתה מציאות, אז היתה המחלוקת בין סאטמר לבין אגודת ישראל איך להתנהג מהיום והלאה. בעוד אגודת ישראל, עם רוב רובם של הציבור החרדי, דגלו שעכשיו צריכים להתייחס למדינה כמדינה בכל העולם, כמו שסאטמר מתייחסים לארה”ב כמדינה – בסאטמאר דגלו בשיטה של התרחקות והתנתקות מהמדינה. לא לקחת מהם כלום ולא להתערב במה שהם עושים.

אבל ח”ו לא ללכת להתחבק עם הערבים הרוצחים, ולהתפלל להקב”ה שמשיח יבוא במהרה בימינו.

כאשר התרחש האירוע החמור של חטיפת הבחורים, ומוקדי החדשות והעיתונים דיברו על האסון, הבין האדמו”ר מסאטמר שהוא חייב לצאת אל קהל מרעיתו ולהסביר להם איך לראות את הדברים והאירועים – ובעיקר אחרי הרצח של הילד הערבי, שבעולם קיבלו ודיווחו שהוא נרצח על ידי יהודים, דבר שיגרום לנקמות חוזרות.

לכן החליט האדמו”ר, עוד באמצע ‘השבעה’, לדבר בפני הבחורים ולהבהיר את הדרך איך להסתכל ולקבל את הדברים.

האדמו”ר דיבר קודם על גודל האסון שפקד את כלל ישראל ועל הצער הגדול שכלל ישראל מצטערים על אובדן 3 נשמות יהודיות טהורות, והקב”ה בוכה על צרות ישראל בכל מקום שהם. אבל האדמו”ר הוסיף, שכאשר ההורים הגיעו להספיד את ילדיהם, שלא יגיעו להספיד כמו כל אבא רגיל שבנו נרצח או נהרג, שלא יספיד וידבר על גודל נשמת בנו ועל הזכות שנפלה בחלקו שהוא נרצח.

האבא חייב להרגיש בדיוק כמו אבא ששכח בטעות את ילדו ברכב באמצע ימי הקיץ הלוהטים, וכשהוא חזר הוא מצא את בנו לא בין החיים. בלוויה של הילד האבא יספיד עם המון רגשי אשם. האבא לא יספיד את בנו בצורה שההורים כאן הספידו את ילדיהם. האבא יבין שהוא אשם בעקיפין למותו. אני כבר לא מדבר על כך שהאבא יעוכב לחקירה עוד לפני הלוויה ואולי אפילו לא ישתתף בלוויה.

אז נכון, בירושלים נהרגו הרבה יותר אנשים, אבל אבא שיסע עם בנו ברכב ויקרה רח”ל תאונה קטלנית – אף אחד לא יאשים את האבא ברציחה, והאבא יספיד את בנו בלי רגשי אשם, אפילו שיש יותר מקרי מוות בתאונות, ממקרי מות בעקבות שכיחת הילד ברכב. שכן, לא המספר קובע רק  האישום הוא זה שקובע.

וזה מה שהאדמו”ר דיבר לפני תלמידיו: אבא שהולך לגור בשכונת פשע בלוויה של בנו שנהרג בשכונה – האבא מרגיש אשם ולא מספיד כאילו אין לו קשר לרצח.

ועוד דבר מאוד חשוב: כל אחד מבין שיהודים בגלות נהרגו במיליונים ואף אחד לא אמר שצריכים לעזוב את הבית, אם זה מקום סכנה. כאשר הקב”ה שלח אותנו לגלות, הוא שלח אותנו בין הרוצחים. אבל אם מישהו שיש לו בית מפואר בארה”ב, והוא עולה לארץ הקודש, וקונה בית דווקא בשטחים, הוא עושה את זה לא מתוך גזירת הגלות, אלא מתוך רצון להראות לערבים שהוא בעל הבית כאן.

ולכן הוא דומה לאבא ששוכח את בנו ברכב או הולך לגור בשכונת פשע בכוונה תחילה.

כאשר היה הפיגוע הרצחני בישיבת מרכז הרב בירושלים, האדמו”ר נשא אז דברי הספד שלא התפרסמו בתקשורת. בגלל שהוא הספיד אותם מתוך צער ויגון על רצח בחורי ישיבה בירושלים, יצאו נגדו אז כמה מנטורי קרתא בארצות הברית עם מודעות ופשקווילים: איך הוא העיז להספיד מי שלומד בישיבה של המזרחי ועוד לקרוא להם בחורי ישיבה.

אבל הוא הרגיש צורך להספיד אותם. ואותם אנשים יוצאים עכשיו בתגובה נגדית: איך האדמו”ר מעיז לדבר דרשה כזו באמצע ‘השבעה’?

האדמו”ר אמר פעם באחד הדרשות שלו אמרה שמתרצת את הכל: מי שמבין את הדרשה מבין אותה – ומי שלא מבין את הדרשה, לא רוצה להבין.

האדמו”ר לא דיבר בדרשה בטיש או מעמד גדול. האדמו”ר בסך הכל דיבר לפני תלמידיו. גם האדמו”ר מסאטמר זצ”ל דיבר לפני תלמידיו במשך כל השנים.

אז נכון, בדור ההוא לא היתה כל הטכנולוגיה שמפיצה את כל הדברים בתוך דקות לכל העולם, אבל זה הדרך של רב שמלמד לתלמידיו בבית מדרשו: את הדרך אשר ילכו בה והמעשה אשר יעשו”.