הבוס החדש של בני-ברק מול עסקני ‘בית כנסת המריבה’: מי ינצח?

1.

זוכרים את יללות ה”שמד, שמד”, “מגייסים בחורי ישיבה בכוח” ו”המדינה חוטפת בחורים מהסטנדר”? למי שלא ידע, היללות הללו, שהושמעו בצמתים חסומים בקול רעש גדול, הצליחו להזרים כסף, והרבה – למארגנים.

אז כעת קבלו את הטרנד החדש: זעקות “מחריבים בתי כנסת”.

בעוד אברהם רובינשטיין, ראש העיר של בני ברק, מארגן מחדש את הקנסות שהוטלו על מי שמחנים את רכבם ברחובות עיר התורה והחסידות, פניו לעשייה נוספת: פירוק מבנים שהוצבו במחטף על שטחים ירוקים, תהא המטרה לשמה נבנו המבנים אשר תהיה.

וכשמדובר בבתי כנסת, אך טבעי שהסערה המתחוללת מצליחה לעורר הרבה רעש תקשורתי.

איכשהו יצא שרוב בתי הכנסת המיועדים לפינוי שייכים ל’פלג הירושלמי’ (אם כי ממש לא כולם. קחו, לדוגמה, את בית כנסת ‘ברדיטשוב’ שכבר פונה ממקומו בשקט, לאחר שהגבאים הגיעו להסכם עם קברניטי העיר לפיו יקבלו הקצאה חלופית), מה שמוביל אוטומטית לטענה, כביכול מתנכלים להם בשל היותם עץ’ניקים – טענה שראש העיר דוחה מכל וכל.

מתברר, שבקו התפר בין מלכות אחת (חנוך זייברט, איש חסידות גור) לחברתה (אברהם רובינשטיין, איש דגל התורה) הוקמו מבנים רבים (ביניהם כ-8 בתי כנסת) על שטחים שלא אמורים להקים עליהם מבינים. בין השאר, מדובר על שטחים בהם אמורות לקום גינות.

‘לא הגיוני שראש העיר יותיר את כל אלו על תילן, הוא רוצה סדר בעיר’, אומרים אנשיו.

מה גם, שמדובר בגזל ציבורי. אם עד היום היו קבוצות שהתרגלו ליטול לעצמן שטחים, בלי סדר וללא פיקוח, מתכוון ראש העיר החדש לעשות סוף לנוהג המגונה הזה.

“במקרה הוא נפל על כמה בתי כנסת של עץ’ניקים, שמנצלים את המצב כדי לעורר פולמוס חדש”, אומר בכיר בעירייה – ומשחרר ‘עקיצה’: “יכול להיות שחוק הגיוס כבר לא ממש טרנד כדי להפגין עליו, אז מחפשים את ‘הסיפור הבא'”.

ואז הוא מדגיש: “איש לא אמר שלא יקבלו הקצאה חלופית. אבל הכול על פי כללי הסדר הטוב, אחרי אישור במועצת העיר, וכמקובל. לא כמו גנבים בלילה”.

ראש העיר, אברהם רובינשטיין. צילום: יעקב כהן

2.

תחילת הפרשה בימי הבחירות המוניציפליות האחרונות.

רבים מתושבי העיר ידעו כי העירייה תעבור משליטת חסיד גור לשליטת איש ‘דגל’, והיו מי שהחליטו לנצל את שעת הדמדומים, עת נבחר ראש העיר החדש אך טרם כוננה מועצת העיר, כדי לפלוש לשטחי גינון (‘שטחים ירוקים’) ולהניח עליהם קראוונים ומבנים יבילים, שלא כחוק, “על חשבון מרווחי הנשימה היחידים שעוד נותרו לילדי העיר ולאיכות החיים של תושביה”, כפי שטוענים גורמים בעירייה.

במונחים משפטיים (אבל מי דיבר עד כה על חוק וסדר, כשמדובר בבני ברק), נקרא המעשה ‘עשיית עושר שלא במשפט’. המסלול החלופי, מייגע הרבה יותר, אבל הוא המסודר: הגשת בקשה להקצאה כחוק – וקבלת אישור, אחרי הצבעה של חברי המועצה.

העוקפים את ההליך המסודר העדיפו להנחית את המבנים על שטח שאינו שייך להם, להניח עליו ספרי קודש, ספרי תורה, ארונות קודש, ספסלים וסטנדרטים – ואז לזעוק ביללה רמה: מפנים מבנה קודש!

חוקי התכנון והבנייה מגדירים “שטח ציבורי פתוח” (שצ”פ/שטח ירוק) כשטח השייך לכלל הציבור (להבדיל משטח המיועד למבני ציבור, שב”צ / שטח חום) – כזה המיועד לגינון, חורשות או מתקני משחקים לילדים.

מדובר בשטחים השייכים לכלל הציבור המתגורר בעיר, כשראש העירייה ועמו חברי המועצה אמורים להגן על שטחים אלו, לטובת התושבים, ולדאוג שימלאו את ייעודם המקורי. לגבי שטח חום, העירייה כמו גם חברי העירייה ווועדות העירייה, אמונים על ההקצאות הנעשות בהן, לאחר הצבעה שיש לה רוב.

בעירייה סברו, ובצדק, כי “השתלטות על שטחים המיועדים לגינות משחקים היא חציית קו אדום”, ולכן, כפעולת עזרה ראשונה שבוצעה על ידי ראש העיר עם היכנסו לתפקיד, פונו פולשים מכמה מבנים והואצו הליכי הקמת גינות ופינות ירוקות, הכול כפי ייעודם של השטחים, לפי החוק.

“מדובר בעבירה פלילית לכל דבר ועניין שההתעלמות ממנה בנתונים הנוכחיים קושרת עננה פלילית כבדה על המערכת העירונית כולה. נושאים אלו הינף ברף העליון של עבירות על חוקי התכנון והבנייה. לא היינו שם, לא נהיה שם. הנהלת העיר אינה מוכנה לעמוד מול סיטואציה חוקית ומשפטית זו שנכפתה עליה, בשום צורה שהיא”, טוענים בעירייה.

מתפלאים? חשבתם שבני-ברק תמשיך להיות עיר בה החוק והסדר הם בגדר המלצה חביבה בלבד?

יש מצב, שתם עידן, וזמנים חדשים מגיעים לבני-ברק.

בית כנסת שפלש – מפונה. באדיבות המצלם

כדי לומר, ‘ראש העיר מתנכל רק לפלג מסוים’, צריך קודם לקחת אוויר לנשימה, להמתין תקופת זמן, לעקוב האם אכן אברהם רובינשטיין עקבי בפעולותיו מול כל המגזרים, העדות והחוגים. נכון לעכשיו, זכותו להתחיל בפעילות זו, שהיא אולי מקורית ויוצאת-דופן כשמדובר בבני-ברק, אבל לא ממש מפתיעה כשמדובר במדינה בה החוק והסדר אמורים לשלוט.

3.

בית כנסת ספציפי עומד, בימים אלו, במוקד הסערה. ‘בית כנסת המריבה’, הוא מכונה על רקע האירועים האחרונים. מדובר בבית כנסת ‘דרכי שמואל’ שהוקם במחטף על שטח ירוק ברחוב אברבנאל בקריית הרצוג, זמן קצר לפני כניסת ראש העיר לתפקידו, מתוך כוונה לקבוע עובדות בשטח.

מדובר בשטח ירוק הממוקם ברחוב אברבנאל 48, חלקה 6195/746. בעוד הפולשים טוענים לתום לב, טוענת העירייה כי מדובר בעובדות ה”זועקות לשמים”. שהרי, איש לא חלם לבצע פעולה מעין זו שנה או שנתיים קודם לכן, בעוד ראש העיר הקודם שולט על ממלכתו. מדובר, לדעת העירייה, “בצעד מחושב שלווה אולי בהעלמת עין של אי מי” (הרמז לכיוונו של חנוך זייברט?).

הנהלת בית הכנסת התנחלה על שטח הכולל 140 מ”ר, יצקה רמפת בטון וקדחה כלונסאות ייצוב על כל המתחם. העבודות כולן בוצעו בחפזון המזכיר את ימי ‘חומה ומגדל’. בהמשך יצקו ריצפה, הוצבה קונסטרוקציית מתכת, קומת גלריה מבטון, קירות שכוסו כלפי חוץ בלוחות איסקורית, בניית הגבהה פנימית שתשמש כ’עזרת נשים’ – הכול בדומה לבנייה של קבע, “משל אין דין ואין דיין, אין הליך הקצאות וכל דאלים גבר לעצב את העיר בצלמו ורצונו ולהכריז למועצת העיר וראשיה ‘כזה ראה וקדש'”.

זו, ברור לכל, אינה בנייה זמנית, תוך המתנה לשלב ההקצאה הסופי. זו “קביעת עובדות במסמרות”.

תיזכרו בפעמים בהם העזתם לחנות לדקה מיותרת ברחוב השומר, רק לדוגמה, וספגתם דו”ח של מאות שקלים, ותבינו כמה מרתיחה התעוזה הזו.

כבר לפני כ-40 יום – בתאריך 28/10/18 – יומיים לפני יום הבחירות המקומיות, הוצא למתחם צו הפסקת עבודות. ארבעה ימים אחרי – בראשון לנובמבר, זמן קצר לפני כניסת הנהלת העיר לתפקידה, חתם מהנדס העיר על צו הריסה למבנה.

באותו לילה התארגנה קבוצת מתפללים מול ביתם של אברהם רובינשטיין, ראש העיר, ושל בכיר נוסף בעירייה, להפגנה ספונטנית ומחאה נגד הכוונה להרוס את המבנה, שהוקם שלא כחוק.

צו ההריסה, אגב, לא ממש הרשים את הנהלת בית הכנסת, שהמשיכה בעבודות ואף האיצה אותן, כדי לסיימן ולהפוך את המבנה לכשיר לשימוש.

פינוי אחד מבתי הכנסת, בהסכמה. צילום: באדיבות המצלם

בעקבות כך, ב-14 לנובמבר, ניתן צו מנהלי נוסף להפסקת העבודה, חתום על ידי מהנדס העיר ארכי’ ישראל. מאז ועד היום נוקטים המתנגדים להריסת המבנה בעיקר בכלים תקשורתיים, כשהם זועקים את זעקת ה”אוי אוי, מחריבים בית כנסת”.

4.

ביום שישי נפגשו שני רבנים המשתייכים ל’פלג הירושלמי’, הגאון רבי צבי פרידמן והגאון רבי אשר דויטש, כדי לדון בפרשה. הפגישה התקיימה בבית הכנסת של חסידי גור בשכונת אור החיים.

עסקני ‘הפלג’ טוענים, בין השאר, כי ראש העיר הקודם העניק להם אישור להציב את בית הכנסת בשטח בו הוצב. במקביל, פרסמו מאמרים ומנשרים המשווים את צעדי העירייה לתקופות אפלות בהיסטוריה היהודית.

עוד טוענים עסקני ‘הפלג’, כי במרחק של כמה עשרות מטרים בלבד מבית המדרש שלהם, הוקם לפני מספר שבועות בית כנסת לציבור הנמנה על מצביעי ‘דגל’, אף הוא ללא אישור הוועדות המחוזיות. למרות זאת, שום איום להריסה לא מרחף מעל למבנה.

בין השאר, הגישו נציגי הפולשים, אברהם חיים שולזינגר וישראל הימלפרב, לבית המשפט לעניינים מקומיים, באמצעות עו”ד טל גרינשטיין ושות’ – בקשה להארכת המועד להגשת בקשת ביטול צו ההריסה.

לפני כ-10 ימים, בתאריך 28/11/18, דחה בית המשפט את העתירה על הסף.

“לטענתם לא הגישו בקשה לביטול הצו במסגרת מגבלת 15 הימים הקבועה בחוק כיוון שבקשתם לקבלת החומר הרלבנטי לא נענתה בידי הוועדה המקומית”, הסביר השופט את סיבת דחייתו. “אפשרתי למבקשים להשלים את בקשתם בהתייחסות לשאלות האם המבנה הרלבנטי נבנה בהיתר, האם נסתיימה בנייתו ואם כן – מתי. המבקשים בחרו שלא להשלים את הבקשה”.

לדברי השופט, “הכלי של צו הריסה מנהלי נועד לאפשר פעולה מידית נגד מבנה שנבנה ללא היתר. הואיל והמבקשים אינם טוענים שהמבנה נבנה בהיתר או שבנייתו הסתיימה זה מכבר, איני מוצא מקום להאריך את המועד להגשת בקשה לביטולו של הצו. לפיכך, הבקשה נדחית”.

משמעות הדחייה: העותרים לא טענו לרגע שמדובר בבנייה חוקית.

מה שכן נטען הוא: ‘כולם בונים ככה’, ‘תמיד בנו ככה’ ושלל הררי מילים דומות. האם הטיעונים הללו ‘מחזיקים מים’? לא.

כי זכותו של ראש עיר חדש להחליט על מדיניותו ולמנוע מעשי עוולה המתבצעים בתחומי אחריותו.

הפגנת הפלג על גיוס. כעת גם על בית כנסת? צילום: Roy Alima/Flash90

עשו מעשים דומים בעבר? איך זה מכשיר את המעשים הלא חוקיים הנוכחיים, שראש העירייה מנסה למנוע?

בין לבין, התקיימו שיחות גישור ופישור של גורמים בכירים בעירייה עם רבנים הקשורים למתפללי בית הכנסת, תוך ניסיון למצוא פתרון ולהיכנס להליך הקצאה מסודר וחוקי, לצד הבטחה לזרז את ההליך למציאת חלופה הולמת בשטח חום, כחוק.

לדברי המעורים במו”מ, ההצעות נדחו, תוך שנציגי העירייה הוזהרו ש”דם יישפך”, לא פחות, תוך השוואה חוזרת לתקופות אפלות בהיסטוריה של העם היהודי.

אגב, טיעון נוסף שהשתרבב היה כזה הנוגע לאיסור הלכתי לפרק בית כנסת. בהנהלת העיר מדגישים כי בדקו גם את הצד הזה, וקיבלו היתר מוחלט לפרק בתי הכנסת, “כמי שבנייתם בחטא ומרמה”.

צו הפינו, כאמור, בדרך. האם ההפגנות ישטפו את בני-ברק? ימים יגידו.