במהלך דיון שהתקיים היום (חמישי) בכנסת, הופתע ח”כ אורי מקלב לגלות כי יו”ר הוועדה, ח”כ ניסן סלומינסקי, הגיע במפתיע, למרות שסוכם כי ימלא את מקומו.
חרדים 10 מגיש את השיחה שהתפתחה:
“ניסן? אתה פה?” שאל מקלב.
סלומיאנסקי: הזעיקו אותנו, באתי ישר מאילת.
מקלב: אה, מה אתה אומר, באתם בטיסה הבוקר? לא ידעתי.
ענת ברקו: אין קיזוזים, אני לא נסעתי לתת הרצאה בקונגרס, ביטלו לנו הכל. ולמרות שהיום זה רק 3 או 4 שעות, וגם עומר בר לב היה אמור לנסוע איתי, ביטלו לנו את הנסיעה. התנצלו בפני הקונגרסמן שישב אצלי שעה בלשכה, ושכנע אותי לבוא.
מקלב: אם את נוסעת יחד עם איש האופוזיציה, מה הבעיה?
ברקו: לא הסכימו!! כלום כלום. אין קיזוזים!
ניסן: לשולי היה קיזוז, לא הסכימו.
מקלב: מה הרעיון?
ברקו: להראות שיש 61. אין קיזוזים.
ניסן: למרות שיש 61, זו המדיניות. בקיצער, אז חזרנו. גם מוטי, גם שולי וגם אני.
מקלב: יופי, אז בוא תשב איתנו. אתה יו”ר הוועדה, ציינתי שאתה ביקשת ממני למלא את מקומך.
ניסן: רציתי לראות את השרה ואת זאתי… שמעתי שהם מגיעים…
מקלב: פה סומכים עליך שחתמת שלא תתן, כיו”ר וועדה, אז סומכים עליך. אני רוצה לומר לך אדוני יו”ר הוועדה שחיפשנו מטילות ומצאנו מלוכה. על משקל חיפש אתונות ומצא מלוכה. חשבנו שמצאנו משהו קל מאד, ואנחנו מתחפרים בעניין הזה ולא מצליחים להתקדם. ניסיתי להאיץ, אבל ראיתי שהעבודה תהיה לא מתוקנת אם נאיץ.
ברקו: אנחנו מדברים על חקלאים, ולא רואים פה אף אחד ממפלגת העבודה. לא חקלאים ולא עבודה. עבודה בעיניים. אם הייתה כאן איזה מחאת נשים, משהו כזה, הם כולם היו מתייצבים בשורה.
מקלב: אנחנו עושים את העבודה שלנו. לא מסתכלים ימינה שמאלה, כן חקלאים לא חקלאים. דווקא תמצאי שמי שמחזק את החקלאות זה ממש לא דווקא חקלאים.
אני מרגיש את עצמי גם חקלאי, אני נין ובן נין לחקלאים, לא לולים אבל פרדסים. בן גוריון עבד בפרדסים של הסבא שלי. לא יודע אם עבד, עשה שביתות, אבל לא משנה. אנחנו משפחת חקלאים. להחזיק בארץ זה כמובן לימוד תורה, אבל גם החקלאות מקשרת אותך לאדמה ולארץ ישראל וחקלאות בארץ ישראל זה משהו מיוחד.
הם היו אנשים אמידים בחוץ לארץ, ועלו לארץ ושתלו פרדסים וכרמים, ממטולה ועד מוצא. ועובר דרך פתח תקווה, שם בעיקר. נטעו פרדסים ושתלו כרמים.