כשהרשמן פגש את אלביס • מוטי גלעדי עם מופע חזנות שלא הכרתם

נחמן וייס
|
ח' תמוז התשע"ד / 06.07.2014 19:19
הוא שחקן, פזמונאי, קומיקאי וזמר ישראלי, אבל לפני הכל הוא ‘בעל קורא’ • לכל הופעה הוא בא חמוש ב’תיקון קוראים’ ולעולם לא יפספס את הקשר האקטואלי לטעמי המקרא • מוטי גלעדי במופע חדש של חזנות, הומור ונשמה

במסגרת חודש המורשת היהודית, יתקיים השבוע ביום רביעי באודיטוריום רמת ידין בנתניה, מופע חזנות ייחודי בשם ‘טריולה’, טריו בין האמן הישראלי מוטי גלעדי והחזנים ישראל רנד ושלמה גליק. המופע הוא לא עוד קונצרט או ערב חזנות. יש בו שילוב מרענן של הומור, קלאסיקה והרבה נשמה.

חזנים10 פגש את גלעדי, אמן ישראלי רבגוני, בכדי להבין, מה לאמן מהמגזר הכללי ולעולם החזנות, ומהי בעצם בשורת המופע החדש.

“ראשית הקהל”, פותח גלעדי, “החיבור המרתק של עם ישראל. בקהל ישובים זה לצד זה שילוב וקיבוץ של עם ישראל, מחילונים, דתיים, מסורתיים, כיפה סרוגה לייט וכיפה סרוגה רגילה, ועד קיבוצניקים, מושבניקים, ועירוניים. זה לפני הכל מעניק תחושה נפלאה, סוג של שליחות לאחדות עם ישראל.

“בשונה מכל ערב חזנות, במופע אנו משלבים יחדיו בין חזנות, הומור וקלאסיקה. וכשאני אומר הומור, אז קודם כל זו מצווה גדולה לשמח יהודים, ובפרט כשההומור הוא הומור יהודי אמיתי.

“מלבד הקהל המגוון”, ממשיך גלעדי, “את הייחודיות בין מגוון הסגנונות ניתן לראות גם על הבמה. מצד אחד אמן ובדרן ישראלי, ומאידך שני חזנים דתיים, אחד חרדי, שמשלבים יחד את סיפור ההיסטוריה המוזיקאלית של הליטורגיה היהודית, תוך מתן דגש על ההשפעות החיצוניות שהשפיעו על המוזיקה היהודית בימי הגלות בין העמים.

“ולמה אני מתכוון?”, הוא שואל, ומשיב: “הסביבה שחיו בה היהודים, השפיעה רבות על המוזיקה היהודית, וניגונים וסגנונות רבים חדרו פנימה לתוך התפילה. זו עובדה קיימת לאורך כל ההיסטוריה. במופע אנו משלבים בין הסגנונות שנאספו יחד במשך השנים, כדוגמת אלביס פרסלי ש’יופיע’ על הבמה עם החזנים רנד וגליק ב’ממקומו הוא יפן ברחמים’, במנגינת ‎O sole mio.

“עוד במופע, הצדעה הומוריסטית אקטואלית וסאטירית ל’טוביה החולב’ מכנר על הגג, מחרוזת ‘אמא’ המחברת את MAMMA באיטלקית  ל-LA MAMMA של שארל אזנאבור ל’מכתב מאמא’ בעברית וביידיש, ועד לביצוע עיבוד מיוחד  ל’א יידישע מאמע’.

“אני גם מוכיח בהומור שכל המנגינות בעולם, כולל הביטלס, בסופו של דבר מקורם אצל היהודים. למשל החזנים מבצעים את ‘סוריינטו’, ואני עולה לבמה ומסביר ש’סוריינטו’ זה בעצם ‘שורע יענטע’.

“עוד חיבור בין סגנונות מוזיקאליים שונים, אנחנו משלבים את פיוט ‘אל נורא עלילה’ שנאמר בידי הספרדים, עם מנגינות הימים הנוראים של האשכנזים, ומרתק לראות, איך ‘אל נורא עלילה’ מתחבר בדיוק לנעימת הפתיחה של ‘ברכו’ האשכנזי.

“סגנון כזה לא רואים בעולם החזני הקלאסי. כאן זה גם משמח, גם מרגש, וגם עם מסרים שיוצאים החוצה מבין השיתין ומבין פלחי המופע. השילובים הרבים עם המולטימדיה החדשנית, יוצרים פיקנטריה איכותית, שונה ומעניינת שלא נראתה בשום מקום אחר”, מסכם גלעדי.

מוטי גלעדי

מוטי גלעדי וספר תיקון קוראים | צילום: יואב איתיאל

נאום הרב לאו

“במופע אני גם עולה בדמותו של הרב לאו, שנותן נאום חוצב להבות על ‘אלו דברים שאין להם שיעור’, בדגש על העובדה ש’אלו’ בהיפוך אותיות זה ‘לאו’. ואל תקרי ‘אלו’ אלא ‘לאו’, כלומר: לאו דברים שאין לו שיעור, אין לי שיעור לא ביום ראשון לא בשני ולא בשלישי רק ברביעי בין ארבע לשש.

“ובסיום נאומו של הרב לאו, אני פונה אל החזנים רנד וגליק בשאלה, כמה יעלה לי מופע שלהם?, והם עונים לי ב’אלו דברים שאין להם שיעור’ בביצועו המפורסם של הרשמן, במנגינת לימוד הגמרא,  בדואט יוצא דופן ובדיאלוג קסום של הרמוניות נהדרות.

“עוד מילה על הרב לאו” ממשיך גלעדי, “לפני כמה חודשים הנחתי את טקס יום השואה הבינלאומי בקרקוב, היו שם חברי כנסת רבים וגם הרב הראשי הרב דוד לאו. ניגשתי אליו בקולו של אביו ואמרתי לו: ‘דוד בני יקירי, אני רוצה לומר לך שהנאום שלך היה מעולה, וכו’ וכו”. האמת, שהוא כמעט אכל את הכובע.

איך אתה כאדם לא דתי, מתחבר בכלל לעולם החזנות?

“אני גדלתי בבית מסורתי, מאז ימי דינקותא התאהבתי בנעימות ובתפילות. הורי היו שרים בכל עת זמירות שבת וגם שירים אחרים באידיש. לקראת בר המצווה, היה לי מורה עילוי, קראו לו פסח קפלן זצ”ל, אצלו זכיתי ללמוד טעמים ונוסח התפילה. ובלי צנעה רבה אני אומר לך, שאם יעשו תחרות בינלאומית על דקדוקי טעמי המקרא וההפטרות, אזכה לפחות במקום השלישי. אפילו חרדים בקיאים מסמיקים כשהם רואים שאצלי תלישא קטנה לא דומה לתלישא גדולה.

“המקצוענות והדקדקנות בטעמים, הולכים איתי לכל מקום. תתפלא, אבל לכל הופעה, בכל מקום שיהיה, אני לוקח עמי את ה’תיקון קוראים’, לא משנה מה, תמיד אמצא בפרשה איזה קשר אנלוגי לתקופה וליום, או איזה התייחסות שקשורה באקטואליה ולקוחה מפרשת השבוע או מההפטרה.

“גם במופע הזה, אקח איתי את ‘תיקון הקוראים’..”, חוזר גלעדי לנושא שלשמו התכנסנו, “היופי הוא שמצד אחד רואים את מוטי עם האימג’ שלו והסטראוטיפ שלו כבדרן, ופתאום הוא מביא דברים בעלי ערך מהמקורות או מהליטורגיקה היהודית. החידושים האלו עושים טוב גם לנו – האמנים וגם לקהל, זה מה שבסופו של דבר מגדיר את הטוב ואת האיכות”, מסיים גלעדי.

בסיום השיחה המרתקת וההדלפות המפתיעות מתכני המופע, עדיין נותרה הסקרנות הגדולה ממופע מיוחד שכזה. אם זה קולו של גלעדי ושירתם של החזנים, ואם זה השילובים הלא קונבנציונליים של הסגנונות המוזיקאליים השונים, זה פשוט נשמע טוב.