מה הדבר הנכון: לצאת למלחמה בעוולות או ליזום עוד מיזם יפה?

זה כבר התנחלה בתוכנו תופעת הקיטורים על המצב. יושבים אנשים ומדברים כמה הכול רע, מושחת, מסואב, ציני. כל אירוע שלילי מצטרף בשמחה לערימת ההוכחות: הנה, הכול חשוך.

יהיו שיאמרו שהוצאת הקיטור הזאת היא ביטוי של אכפתיות, אבל אין זה כך. שקיעה בתוך אווירת דכדוך והדגשת השלילי אינן מעידות על עודף אכפתיות.

מי שאכפת לו באמת, קם ועושה מעשה. מי שמתעצל לפעול ולשפר, עוטף את עצמו באמירות מייאשות שכביכול הכול חסר סיכוי.

שילוב מעניין

אז מהי הדרך לפעול למען תיקון החברה? האם צריך לצאת למלחמה בעוולות, להוקיע את השחיתות, לתקוף את הרדידות, לגנות את התלישות? ואולי מוטב להאיר אור, להוסיף עשייה חיובית, ליצור עוד פינה טובה, ליזום עוד מיזם יפה?

ימי חנוכה המתקרבים מציגים שילוב מעניין בין שתי דרכי הפעולה האלה.

כשהיה צורך להתייצב מול היוונים, קמו החשמונאים ונלחמו. הם יצאו למלחמת מעטים מול רבים, חלשים מול גיבורים, קומץ לוחמי גרילה מול צבא מיומן ומאורגן. על-פי כל הנתונים בשטח, תבוסתם הייתה מובטחת. אבל הקב”ה עמד לימינם וחולל להם את נס הניצחון הגדול.

מסירות נפשם של החשמונאים משמשת סמל ומופת לכולנו. בדברים החיוניים לקיומו הגשמי והרוחני של עם ישראל צריך לעשות את הנדרש, ולא להיבהל מנחיתות מספרית, מלחצים חיצוניים ומשיקולים ארציים. בורא העולם ומנהיגו עומד לימיננו ומסייע לעמו. “אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה’ אלוקינו נזכיר”.

ועם זה, חכמינו העמידו לנגד עינינו את נרות החנוכה כסמל לכוחו של האור. לצד חשיבותו של הניצחון הצבאי, תיקון אמיתי של החברה אינו מושג בהכרעת האויב ובתקיפת הגורמים השליליים. צריך להאיר אור, להרבות טוב. כאשר בכל בית עולה האור, מזה נבנית חברה יהודית בריאה ותוססת.

אכפת לך? הדלק אור סביבך. חמם את ליבו של אדם שני. הושט יד עוזרת לעוד יהודי. תן תקווה ועידוד לאנשים שאתה פוגש. עשה עוד מעשה טוב, עוד מצווה. קבע עוד שעה ללימוד תורה. כל האורות הקטנים האלה יצטרפו בסופו של דבר לאור גדול.

להוסיף אור

חנוכה מלמד אותנו עוד דבר גדול – הצורך להוסיף באור. ביום הראשון אנו מדליקים נר אחד ומקיימים את המצווה בשלמות, אבל כשעובר יום – מה שהיה טוב אתמול כבר אינו מספיק. צריך להדליק עוד נר, להאיר עוד אור. בגרנו ביום, החכמנו ביום – גם העשייה החיובית שלנו צריכה לגדול.

כאשר נאמץ את הגישה החיובית הזאת, וכל אחד ואחת מאיתנו יחשבו איך להוסיף עוד קרן אור, עוד אמונה, עוד יהדות – פתאום נגלה שהמציאות מוארת הרבה יותר מכפי שסברנו.

לאור יש כוח משיכה, והוא מושך אליו את מי שחפצים באור. מי שעוסק בהפצת אור, רואה המון אורות סביבו, וכל הדכדוך והקיטורים נעלמים ונמוגים.

שיהיה לכולנו חנוכה שמח ומאיר!