חבר הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד התארח הבוקר (חמישי) בתוכניתו של מנדי ריזל ברדיו 101.5.
במהלך הראיון נשאל אוחנה: יש כאלה שלא מדברים איתך, כמו ליצמן נניח?
אוחנה: “ליצמן, אני לא מדבר איתו, אבל זה מסיבות אחרות”.
• למה?
אוחנה: כי אנחנו הגענו למבוי סתום. מהר מאד, עם כניסתי לכנסת, הגשתי הצעת חוק בנושא פשעי שנאה שנועדה להוסיף זהות מגדרית לרכיבים של פשעי שנאה, כך שיהיה אפשר להגן על אוכלוסייה שמותקפת באלימות לפעמים, לצערנו אחת לתקופה.
קיבלתי הסכמה מכל רכיבי הקואליציה, בין אם הסכמה שיצביעו בעד בין אם הסכמה שקטה שגם אם לא יצביעו בעד, לפחות יתנו לזה לעבור ולא יפרקו את הקואליציה. עד שהגענו לליצמן.
ואז ישבתי איתו במשרדו והסברתי לו מה הצעת החוק, אמרתי לו: זה לא נוגע לא לרבנות ולא להסכמים קואליציוניים ולא לדת ומדינה. זה חוק נגד אלימות, נגד שפיכות דמים. מה יותר יהודי מזה? אתה רוצה להגן על האוכלוסייה. והוא בשום פנים באופן, נאטם, לא היה מוכן לקבל את זה. לצערי הרב, לא היה אפשר…
• הוא השתמש במילים בוטות?
לא, הוא לא השתמש במילים בוטות, אם כי שפת הגוף שלו לא הביעה שהוא מאד שמח מהשיחה הזאת ומהנוכחות הזאת, ומאז אנחנו מהנהנים זה לזה כשחולפים.