זה אולי נשמע טריוויאלי אך כעת זה גם מקבל אישוש מדעי: שריריהם של נשים וגברים בגילאים מבוגרים, שעסקו בפעילות גופנית באופן קבוע במשך כמה עשורים זהים במובנים רבים לשריריהם של צעירים בריאים בני 25 – כך עולה ממסקנותיו המעודדות של מחקר חדש שפורסם באתר ‘וואלה’.
במהלך המחקר שנערך בארה”ב על ידי חוקרים מאוניברסיטת בול סטייט באינדיאנה, ופורסם בכתב העת Journal of Applied Physiology, נערך מעקב אחר קבוצת אנשים בגילאי 70-80. הנשים והגברים מקבוצת המחקר ניחנו גם ביכולות אירוביות גבוהות ביחס לבני גילם, מה שלדברי החוקרים גרם לגיל הביולוגי שלהם להיות צעיר ב-30 שנה מגילם הכרונולוגי.
הקבוצה מנתה 28 משתתפים, מתוכם 7 נשים – שכולם היו עוסקים בפעילות גופנית בחמישים השנים האחרונות. במקביל הם גייסו קבוצת ביקורת של בני אותו גיל שלא נהגו להתעמל לאורך חייהם הבוגרים וקבוצה שלישית, של צעירים פעילים גופנית בשנות ה-20 לחייהם.
החוקרים זימנו את כלל המשתתפים למעבדה, בדקו את הסיבולת האירובית שלהם ובעזרת דגימות רקמה מדדו את מספר כלי הדם הקפילריים ורמותיהם של אנזימים מסויימים בשריריהם. כאשר מדדים גבוהים של כל אחד מהקריטריונים הללו מעידים על בריאות השרירים.
החוקרים התמקדו בבדיקתם במערכת כלי הדם והלב ובשרירים משום שהסברה היא שההתדרדרות בבריאותן של שתי המערכות הללו עם הגיל הינה בלתי נמנעת. הם ציפו לגלות בממצאיהם הבדלים בין שלוש הקבוצות: אצל הצעירים הם ציפו למצוא את הסיבולת האירובית הגבוהה ביותר ואת השרירים הבריאים ביותר, נתונים מעט פחות טובים הם ציפו למצוא אצל קבוצת המתאמנים המבוגרים ואילו את הממצאים הכי פחות טובים – בקרב הקשישים שלא התאמנו בקביעות לאורך חייהם. אבל זה לא בדיוק מה שקרה.
תחת זאת, גילו החוקרים, ששריריהם של המתאמנים המבוגרים דמו מאוד לשריריהם של הצעירים עם מספר דומה של כלי דם קפילריים ורמות דומות של אנזימים – ובכל מקרה, כל המדדים היו משמעותית יותר גבוהים מאשר אצל הקבוצה השלישית של הקשישים היושבניים.
אמנם לקשישים הפעילים היתה סיבולת אירובית נמוכה מעט משל בני העשרים, אולם היא עדיין היתה גבוהה בארבעים אחוזים מזו של בני גילם הלא פעילים. כאשר החוקרים השוו את הסיבולת האירובית של בני ה-70+ לנתונים מבוססים על סיבולות אירוביות ממוצעות בפילוח על פי גיל, הם גילו שמבחינה קרדיו-וסקולרית המדדים שלהם תאמו קבוצת גיל צעירה ב-30 בשנה.