הפיגועים של התקשורת בישראל

בטפטוף המזכיר במעט את קצב טפטוף הטילים, מופיעה לה בכל תקופת הסלמה הודעה בזו הלשון: “הפגנה מול ביתו של ראש הממשלה/שר הביטחון/ משכן הכנסת. או כל אדם ומקום שיש בו די מאבטחים וצלמים סביבו”. המחשבה האינסטינקטיבית: ‘מעולה!! הפגנה לגיטימית. חשוב לראות שיש אנשים יוזמתיים ולא פחות חשוב שיראו האנשים למעלה, שיש כאלה למטה בממ”ד שסובלים קשות’.

אך במחשבה שנייה עולים גם הרהורים אחרים. אולי ביבי והממשלה אינם אשמים במאת האחוזים. אולי אשמה התקשורת שאוחזת את שרביטה ביד שמאל, לא חדלה לדבר על הקושי של ‘להיות בבית במקום לצאת לטיול ערב כי מי יודע איפה תתפוס אותך האזעקה’?

אהוד יערי מערוץ שתיים מסביר ברברבנות שמאלנית טיפוסית ‘החמאס מסביר במפורש שהטילים שנשלחים עכשיו אינם הכרזת מלחמה, הם בסך הכל אזהרה’ –שמעתם? אזהרה, זה הכל. ואם תשאלו מדוע שלא נוביל חיסולים ממוקדים בעזה רק לשם אזהרה? תפסו את הילדה הקטנה המבוהלת שלכם והסבירו לה שמחר אין קייטנה כי החמאס שלח כמה אזהרות. במידה ותפסה אתכם אזעקה במורד הרחוב אין צורך לתפוס מחסה, מקסימום יעופו פה רסיסי אזהרה. תפסיקו בבקשה להיות קטנוניים. מדוע למען ה’ לעשות עניין?

דוגמאות של תקשורת שמאל לאורך היום אינן חסרות, לשמוע את זהבה גלאון יושבת ראש מר”צ אומרת על רצח הנערים בנימה רגועה “הייתי קוראת לזה פעולת טרור” . להתרתח על היחס המלטף שמקבלים בגלי צה”ל מרואיינים ערבים שאינם אוהדי ישראל וזה בלשון המעטה. להתעורר בבוקר מאזעקה ולשמוע ברדיו ‘ביבי החליט שקט יענה בשקט’, ותוך כדי שמיעת המילה שקט נשמעים  הדי הפיצוץ. אולי לא כולם מצליחים להבחין, אך התקשורת באופן סמוי מצליחה להעביר באמצעות הטכניקות הללו מסרים המוכיחים כי הממשלה אינה עושה מאומה.

התקשורת כן משפיעה

פעילותה של התקשורת, לא רק מטה את רוח העם, אלא משפיעה גם על צעדי הממשלה שפועלת לא רק על בסיס שיקולי ביטחון. ביבי יודע שברגע שהוא יצא למבצע צבאי רחב היקף יקבל ‘טחינה’ תקשורתית’ בלתי פוסקת מאולפני תל אביב הממוזגים, בשאלת מליון הדולר מבית מדרשם של ארגון בצלם: ‘מה פתאום מבצע עכשיו? לא סיכמנו על שלום עכשיו’ ?

והתקשורת משפיעה מאד. הכרתי אדם מאוהדיו הגדולים של ראש הממשלה, שאט אט עם חשיפתו הגדולה לתקשורת הכתובה והנשמעת, הפך ‘מתעב ביבי’ אף יותר מאיסמעיל הנייה. לא היה ניתן להכירו. הוא הביא הוכחות, ציטט כתבות והמשיל משלים מסמרי שיער על האיש שבעבר היה מושא הערצתו. התקשורת סימאה את עיניו ואטמה את אוזניו . לדידו, ביבי היה ראש ממשלה גרוע מכל הבחינות וחייב להתחלף. גם אני איני ממעריציו הגדולים של ראש ממשלתנו,  אך לשנאה טהורה כל כך ניתן להגיע רק בזכות התקשורת.

אז לפני שאתם מארגנים הפגנה מול בית ראש הממשלה או משכן הכנסת, כדאי מאד שתפגינו מול משרדי ערוץ 2 ואולפני גל”צ. הם אשמים לא פחות. הם הסיבה לכך שאין לממשלתנו אומץ לצאת במבצע צבאי רחב היקף נגד החמאס. אם בימים כתיקונם תוקפים את נתניהו לשם הספורט – עד כי לעיתים נדמה כי כל שדרן מתחיל חתום בחוזהו על סעיפים המחייבים השמעת מספר בדיחות שחוקות על התנהלות ראש הממשלה – הרי שבימים של מבצע צבאי על אחת כמה וכמה.

איפה אתם אנשי הימין?

ומילה לאנשי הימין בממשלה העסוקים בעיקר בהשמעת משפטים מצקצקי לשון ברשתות החברתיות. כדאי שבפעם הבאה תתלבשו היטב הדק על משרד התקשורת הזיזו שם עניינים. הצרו את צעדיהם של אנשי שמאל בתקשורת. נסו לייצר סיפור גדול על כל מילה לא נכונה שלהם, כך שיחששו לפתוח את הפה בפעם הבאה בחופשיות כזו.

שכן בלתי נתפס כיצד אתם מאפשרים להם ברגעים שכולנו מזועזעים מרצח הנערים להסיט את הנושא ולומר בחוסר רגישות משווע ‘כרגע אנו חוששים מפעולת תג מחיר של מתנחלים’, ולא להפוך את זה ‘לסיפור תקשורתי גדול’? עד שהנכם מדברים על כך שישראל צריכה הסברה דיפלומטית טובה בחוץ, צאו והפגינו נגד ההסברה מבית שמציגה אותנו תדיר באור שלילי, רק כך, גם אם תכוון הסקאלה שמאלה היא עדיין תיטה מעט לימין.

לכולכם ובמיוחד ליוזמתיים שבכם יש כח השפעה כללי. גם אם קמתם על צד שמאל בעקבות המצב בארץ, קומו, ונסו לפעול לטובת הצד הימין של המפה הפוליטית.