אברהם חזן, תושב העיר אלעד, הגיש היום (ראשון) ערעור מנהלי לבית משפט המחוזי בלוד על תוצאות הבחירות באלעד, באמצעות עו”ד יובל גרינשטיין ודוד דרור.
העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נגד ועדת הבחירות לעיר אלעד, מדינת ישראל, משרד הפנים, מנהל הבחירות לעיר אלעד, ישראל פורוש ראש העיר הנבחר לעיר אלעד, וברק צברי מועמד לראשות העיר אלעד.
מדובר בערעור מנהלי, המערער על תוצאות ההצבעה לראשות העיר אלעד.
העותרים מבקשים “לבטל את תוצאות ההצבעה לראשות העיר אלעד”, ולערוך בחירות מחדש, תוך פסילת פרוש מלהתמודד שוב לראשות העיר.
בעתירה נאמר, כי “בפרק הזמן הסמוך למועד הבחירות אשר התקיימו ביום 30.10.18 העירייה, והועדה המקומית לתכנון ולבניה אלעד, אשר בראשה עומד ישראל פורוש, נקטה במסכת מאורגנת, שיטתית ורחבת היקף של חלוקת טובות הנאה בהיקפים יוצאי דופן ואשר תכליתה הטיית תוצאות הבחירות לראשות העיר ולמועצת העירייה והעולה אף כדי שוחד בחירות”.
עוד טוען המערער כי קרקעות “חולקו” בהליך הקצאות גדול במיוחד, “וזאת בפרק הזמן הסמוך לבחירות, והכל מתוך מטרה אחת להטות את הכף בבחירות לראשות העיר (ומבלי לגרוע משורה ארוכה נוספת של טובות לכאורה אשר ניתנו).
“יצוין כי ביצוע הקצאות בהיקף קרקעות ו/או מבנים גדול כפי שקרה במקרה דנן, ובסמוך לבחירות, הוא פסול מיסודו ויוצר חזקה כי טובות הנאה אלו ניתנו במטרה להטות את הבחירות. התנהגות זו אף מנוגדת לחזור המנכ”ל…ובפרט הנחיה 1.1904 של היועץ המשפטי לממשלה”. הנחיה 1.1904 עוסקת באיסור על מתן הבטחות קונקרטיות לחלוקת הטבות או הקצאת תקציבים בזיקה לבחירות.
הנחיה זו נכתבה בהתייחס להבטחות של שרים במהלך סיורי בחירות. הרעיון העומד בבסיסה מבסס “חובה להימנע מכל הבטחה מעין זו שנעשית בזיקה לבחירות מאחר שיש בהבטחה זו כדי להעלות חשד לפגיעה בטוהר הבחירות ובמקרים מסוימים גם לגלוש לתחום הפלילי.
מובן שאין באמור כדי לשלול את האפשרות של נבחר ציבור להבטיח לציבור בוחריו במסגרת תעמולת הבחירות הבטחות כלליות ברמת המדיניות, לרבות הבטחות הכרוכות בשינוי סדר עדיפויות תקציבי.
במקרה דנן “מדובר בקרקעות ציבוריות ו/או מבנים אשר הוקצו בשווי כולל של מיליוני שקלים והכול בפרק הזמן של שלושה חודשים עובר לבחירות. במעשים אלו יש ויש בכדי להטות את הכף הטיה של ממש לטובת בחירתו של ראש העיר המכהן”.
העותר מבהיר כי אין במסגרת כתב הערעור “בכדי להטיל דופי ו/או לרמוז כי גדולי ישראל ובהם הגאון הרב מאיר מאזוז שליט”א וכן האדמו”רים המוזכרים בערעור וגדולי הדור די בכל אתר ואתר, נמנים על מקבלי שוחד ו/או כי מתקיים אצלם יסוד נפשי של מקבלי שוחד.
“הטענה היא כי שורה של טובות הנאה ואתננים בהיקפים נרחבים לקהילות ממוקדות הביאו את העסקנים המקומיים בקהילות אלה להמליץ בפני גדולי ישראל להורות על תמיכה בפורוש… ברי לכולי עלמא כי גדולי ישראל אינם מעורים בפרטים אלו בכל עיר ועיר, ואלו נשענים על המלצות שלוחיהם העסקנים בערים השונות”.
העותר מגולל את שלל ההקצאות וטובות ההנאה שקיבלו הקהילות השונות וטוען כי התנהלות ראש העיר ו”חלוקת השלל”, הביאה להטיית הבחירות באופן מוחלט, כאשר אלפי קולות הושפעו לבחור בראש העיר המכהן פעם נוספת, בשל מתן טובות הנאה העולות כדי שוחד בחירות.
“עינינו הרואות כי התנהלות העירייה והעומד בראשה בסמוך לבחירות מעידה על מתן טובות הנאה גורפות בין בעין בהקצאות ובין בהעלמת עין בהתעלמות מהתנהלות בלתי חוקית בעליל בעיר ופלישות והצבת מבנים בקרקע ציבורית, העולות כדי שוחד בחירות והטיית הבחירות – כל זאת בכדי לקדם את מועמדותו של ראש העיר הנבחר” .
ברק צברי, חבר מועצת העיר אלעד, אומר בתגובה לחרדים 10: “קיבלתי היום את הערעור. עדיין לא הספקתי לעבור עליו לעומק, אך ממבט שטחי ומהיר לצערי אכן ישנן בעיות קשות מאוד. ברגע שנלמד את החומר לעומק נגיב מסודר יותר”.