מליאת הכנסת קיימה הערב (שני) דיון מיוחד לזכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר דוד אזולאי ז”ל, שנפטר לפני שלושה שבועות ממחלה קשה.
יו”ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין, אמר בפתח הדיון: “הכרתי את דוד מִיוֹמִי הראשון בכנסת, שרצה הגורל והיה גם יומו הראשון כאן. זה היה לפני עשרים ושתיים שנים, בתחילת הכנסת ה-14. מאז הצטלבו דרכינו ושיתפנו פעולה הרבה מאד פעמים, במסגרת התפקידים השונים שמילאנו בכנסת ובממשלה.
“כל עבודה משותפת עם דוד הייתה תענוג; ממשימות לאומיות כמו העלאת יהודי ‘ביתא ישראל’ בִּתחילת שנות האלפיים ועד למשימות קטנות, לכאורה, כמו ההתייעלות האנרגטית במבני דת – מהלך שהוא פתח בו ממש לפני שנה.
“אני אזכור את דבריו החכמים מעל דוכן המליאה, את האופן שבו ניהל את הועדות בראשותו; את החיוך המבויש שלו בפגישה מקרית במסדרון הכנסת. אני אזכור את דוד אזולאי, שליח ציבור מהמעלה הראשונה, שאהב את הבריות והיה אהוב על הבריות, שמעולם לא ביקש כבוד לעצמו –ואולי משום כך, זכה עם לכתו לכבוד שרק מעטים ומיוחדים זוכים לו”.
אחריו נשא דברים ראש הממשלה בנימין נתניהו (ראה נאומו בידיעה נפרדת).
גם ח”כ שלי יחימוביץ’ נשאה דברים: “דוד אזולאי היה חבר שלי. אדם שהשיחות אתו תמיד היו נעימות, גלויות וכנות. סוגיית הכנות היא לא משהו שרק אני נהניתי ממנו, אלא תכונה מאפיינת חזקה ועוצמתית שלו. הוא פשוט היה איש מאוד-מאוד ישר, שלא ידע בכלל, במבנה האישיות שלו, לומר דבר שקר. מן ניקיון ויושר פנימיים כאלה, נדירים כל כך אבל מאירים כל כך כשיש לנו מזל לפגוש בהם.
“דוד אהב מאוד להיות חבר כנסת, אבל, ואני מניחה שזה לא סוד, הוא מאוד לא אהב לכהן כשר, ולא פעם שטח באוזני את געגועיו לעבודה הפרלמנטרית שבה הצטיין כל כך, ודיבר על המגבלות הפוליטיות הרבות שיש לו במשרדו, אם כי כמובן גם כאן היה מחויב מאוד, כדרכו, לתפקיד החשוב הזה, של אספקת שרותי דת לציבור הרחב.
“זה מאוד התאים למי שהשררה והכבוד לא דיברו אליו, אבל העבודה הקשה בשרות הציבור – כן. דוד היה איש מתוק, צנוע, עניו, נטול אפילו פרור אחד של זדון או מניפולציה. פיו ולבו שווים, תוכו כברו, ואפילו תמים, במלוא מובן המלה”.
יו”ר ש”ס השר אריה דרעי אמר: “לאן שאני לא הולך, אני לא יודע אם יש איש שיש לו תלונות עליו, מדהים איך דוד היה אהוב על כולם. כל מי שבא במגע איתו. התרשמו מהיושר שלו מהצניעות, מהענווה, מזה שהוא דיבר עם כולם בגובה העיניים. הוא כל כך ברח מהכבוד ולאחר פטירתו ראינו שהכבוד השיג אותו, כמו שמגיע לו.”
בנו של דוד אזולאי, ח”כ ינון אזולאי: “אחרי שהוא הלך הבנתי עד כמה הקב”ה עשה חסד עם עם ישראל, כי הקידוש השם הגדול ביותר זה בלכתו על המעשים והדרך שכולם מספרים מכל גווני הקשת. ענווה, פשטות, צניעות, זה היה אבא.
“הרבה שואלים אותי אם אבא השאיר צוואה כתובה, ואני עונה שאבא לא השאיר צוואה כתובה, הוא השאיר צוואה חרותה בלב ובנשמה, חרותה בדרכו.
“בלילה שבו הושבעתי לכנסת, הוא אמר לי: אל תשכח את האזרח הפשוט, האזרח הקטן, בשבילם אנחנו נמצאים פה, כדי לעזור להם. בזכותם אנחנו יושבים פה. כשירדתי מהדוכן הזה לאחר ההשבעה שלי, אבא שם את שתי ידיו על ראשי ובירך אותי. היום אבא מסתכל עלי מלמעלה ואני מרגיש את שתי ידיו. בעזרת השם תמשיך להיות גאה בי גם מלמעלה”.