ברית עם השמאל, הכרה ברפורמים: למה התפוצץ המו”מ עם ברקוביץ?

ג. עופר הציע לנו הרבה יותר ‘ג’ובים’ ממה שקיבלנו מליאון. הוא הציע לי את תפקיד סגנית ראש העיר בשכר מלא לכל הקדנציה; ליאון רק חצי קדנציה ברוטציה. הוא הציע לנו תיקים, תקציבים ותפקידים, הסכם קואליציוני חלומי. מליאון קיבלנו אחוז קטן מאד מההבטחות הקואליציוניות שעופר הציע.

ד. אחרי שבוע של מו”מ ואין ספור שיחות ופגישות, לא היה אף רב שהסכים לאשר את התמיכה בעופר והוא מצידו המשיך לדבוק בקווי היסוד שלו, בלי להבין איך מנהלים מו”מ קואליציוני.

במקום להתגמש ולהתקרב אל קווי היסוד של רבני הציונות הדתית (גם אלה מתוכם שנטו לתמוך בו), הוא הסביר לנו כמה העמדות שלו צודקות, וכשהיו דרישות מהותיות כמו בניה יהודית בשכונות התפר ושמירה על ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים, הוא ניסה להסביר לנו שהוא יעשה רק את המינימום המחויב מכח החוק ולא יתן קדימות למה שלא באג’נדה שלו.

ה. הנושאים שעליהם פוצץ המו”מ היו עקרוניים בלבד: 1) הברית של עופר עם השמאל הקיצוני והבטחת סגנות לחביליו, מי שביום הזיכרון לחיילי צה”ל מתייחד עם זכרם של המחבלים. 2) הבניה במזרח ירושלים ושכונות התפר (פסגת זאב, נווה יעקב, וכו’) 3) הכרה ברפורמים.

ו. כל מי שחושב שליאון ‘קנה’ אותנו טועה. יש לנו התחייבויות ברורות על נושאי הדגל של הציונות הדתית כמו רב ראשי ציוני ועוד, ובקשר למשכורת שלי בחצי הקדנציה בה לא תהיה לי סגנות בשכר אני לא דואגת, מאמינה שיהיה מי שיקבל אותי להיות מורה אצלו…”