רשתות הטלוויזיה בארה”ב הכריזו אתמול (רביעי) כי לפי ההערכות שלהן הדמוקרטים הצליחו לחולל מהפך ולהבטיח לעצמם שליטה בבית הנבחרים האמריקני. הדמוקרטים הצליחו להעביר לידיהם לפחות 23 מושבים רפובליקניים.
לפי התוצאות כרגע לדמוקרטים יהיו 221 מושבים בבית הנבחרים לעומת 199 לרפובליקנים.
יורם שפטל פתח את תוכניתו ברדיו 103fm עם תגובה לכל השמחים לאיד.
השבוע האחרון עמד בסימן הבחירות בארצות הברית, בהם נבחרים כמדי שנתיים כל 435 הצירים של בית הנבחרים, שהוא הבית התחתון בקונגרס, נבחרים כשליש מהסנאטורים, כל שנתיים שליש, על מנת להגשים את חזון החוקה, שהסנאט כולו לא יתחלף כל כמה זמן.
כל סנאטור נבחר לשש שנים. כמו כן, יש אינספור בחירות נוספות, הן לבתי הקונגרס של 50 המדינות, למשרות המושל של 50 המדינות, לא לכולן, אלא לחלק לא מבוטל מהן, ועוד.
הבחירות תמיד הן ברשויות הפדרליות הן ביום שלישי, הראשון לחודש נובמבר.
ושוב, כרגיל, המציאות ניפצה לחלוטין את תעשיית הסקרים בנוסח שקר-סקר של הכנופיות המחבלו-תקשורתיות האמריקאיות והישראליות.
כולם ניבאו: גל כחול שעומד לשטוף את הבית הלבן, ואת הבית התחתון, ואת הסנאט, ובגלל מדיניותו “הכושלת” של דונלד טראמפ, שבפועל הוא הנשיא שהשיג הכי הרבה, וקיים הכי הרבה ממצע הבחירות שלו תוך שנתיים.
אף פעם לא קרה שארה”ב עברה לשגשוג כלכלי חסר תקדים כמו שהיא נתונה בו היום. כל אלה לא הפריע להגדיר את הנשיא טראמפ כ’כישלון וגזען’. כל פעם יש להם מילים לרפש השמאלני, מיזנטרופ. שונא נשים. וכן, הם דיברו על גל כחול שישטוף לחלוטין את שני בתי הקונגרס, לכל הפחות.
במציאות קרה דבר שקורה מ-1862. בכל בחירות האמצע שלאחר היבחרו לראשונה לבית הלבן, מפלגתו, לא משנה רפובליקאית או דמוקרטי, מפסידה 30 מושבים בבית התחתון. ספירת הקולות עדיין לא תמה, אבל ככל שניתן לצפות, הרי הרוב הדמוקרטי החדש, לפי המסורת, הם יזכו לרוב של 25 מושבים בבית התחתון. מדוע? כי מסתבר שיש מסורת של 162 שנים, למעט שניים, שהציבור לא רוצה כל מוקדי השלטון בארצות הברית – בית לבן, סנאט, ובית תחתון, יהיו בידי מפלגה אחת. לכן, הוא מצביע תמיד נגד מפלגתו של הנשיא. מתי היו שני יוצאים מן הכלל?
הראשון היה ב-1934, אז מלאו שנתיים לבחירתו של רוזוולט לכס הנשיאות, אבל המצב הכלכלי הנוראי שהשאירו אחריהם הרפובליקאים, שכיהנו 12 שנים ברציפות, בזה אחר זה – והכושל ביניהם הוא הנשיא הובר. לכן, המילה הרפובליקאית, די כדי לעורר בעתה. ולכן, לא זו בלבד שהוא הקטין את המספר בבית התחתון, אלא הגדיל אותם. אותו דבר קרה גם לג’ורג’ בוש הבן, שבחירות האמצע שלו הראשונות, היו ב-2002, וכאן הם עדיין היו תחת הרושם הנורא של פיגוע הטרור של מגדלי התאומים. הדיח את שלטון הטאליבן באפגניסטן, הוא זכה בהגדלת הצירים בבית התחתון.
לכן, ההפסד של הרפובליקני, של הבית התחתון הוא צפוי, נורמלי ורגיל. למשל, שני הנשיאים הדמוקרטים האחרונים, אובמה, מפלגתו הובסה שנתיים אחרי היבחרו, והפסידה 63 מושבים בבית התחתון. פי שניים וחצי מההפסד של טראמפ. קלינטון, ב-94′, מפלגתו הפסידה 54 מושבים בבית התחתון.
לעומת זאת, אפשר לספור על אצבעות יד אחת, שהמפלגה השלטת של הנשיא שנבחר לפני שנתיים, תגדיל משמעותית, בבית החושב משני הבתים, הלא הוא הסנאט.
הרוב הרפובליקני יעלה לבין 8-10 צירים. חשוב עוד יותר מכך: בשישה מקומות הדיחו מועמדים סנאטורים מכהנים, ובכל אותם מקומות, נטל טראמפ חלק בלתי נפרד בעצרות המוניות, שהן תופעה בפני עצמה.
כל אותם רפובליקנים שהדיחו את יריביהם הדמוקרטית, כולם הודו לטראמפ ואמרו שיש לו חלק מכריע בניצחון. לכן, המינימום הוא שדונלד טראמפ סוחף, בניגוד לכל הסיכויים והמסורת, לשמור על הסנאט. ומאחר והרפובליקאים הגדילו משמעותית את הרוב בסנאט, בהתערבותו הישירה, הרי הבחירות הללו הן בחירות שמסתיימות בניצחון ובנקודות של המפלגה הרפובליקנאית וטראמפ באופן אישי.
בפעם הראשונה בתולדות ארה”ב נבחרה מוסלמית לבית התחתון, כמובן משורות המפלגה הדמוקרטית, שנמצאת במדרון חלקלק לכיוון השמאל הקיצוני.
מזכ”ל שלום עכשיו בדימוס בירך את המפלגה הדמוקרטית על בחירתה של הרפש האנטישמי המזוהם, שהיא פעילת BDS, מתנגדת לקיומה של מדינת ישראל. ואדון מוסי רז מברך את המפלגה הדמוקרטית. זה אותו מוסי רז, שבבחירות אהוד ברק, עומד בפני וקורא לו להצביע עבור ברק, ומדוע? כי ברק יחלק את ירושלים. כלומר ימסור אותה על כל קודשי ישראל.