גפני לאגו”י: “אין לנו יותר מחלוקות! לא ניתן ליח”צנים ללבות אש”

המתח בין חסידים לליטאים: בנאום שנשא הערב (רביעי) יו”ר תנועת ‘דגל התורה’, ח”כ יעקב גפני, באירוע הניצחון של ‘דגל’ בחיפה, שהתקיים במלון ‘ניר עציון’, בהשתתפות ח”כי התנועה, יו”ר ‘דגל’ בחיפה מיכי אלפר ופעילים – הוא קרא לאגו”י להניח את המחלוקות בצד ולהתאחד לקראת האתגרים הבאים של הציבור החרדי – ובראשם ‘חוק הגיוס’.

“אני מבקש להודיע בבמה המכובדת הזאת – לנו אין יותר מחלוקות! אם מישהו מנסה להצית מחלוקת בין אגודת ישראל לדגל התורה – זו טעות! יש לנו את חוק הגיוס! יש לנו חוקים נוספים שאנחנו צריכים להתמודד יחד! עם אגודת ישראל ועם דגל התורה! אין מחלוקות בינינו”.

גפני התייחס לריקודי ה’שש-שלוש’, שתועדו בליל התוצאות, כאשר בחורי ישיבות ליטאיות חגגו את ניצחונה של ‘דגל בירושלים – תיעוד שעורר זעם רב בחצרות החסידים: “לא יכול להיות ריקודים של בחורים ששמחים על זה שהצליחו לפגוע במישהו אחר. אנחנו מחונכים על ציות לגדולי התורה, אנחנו מחונכים על ציות לאדמו”רים, שמורים לחסידיהם כיצד לנהוג. אנחנו חיים יחד! אנחנו מתכוונים להמשיך לחיות יחד! אין לנו יכולת אחרת! (מחיאות כפיים)”.

גפני קרא להתגבר על המשקעים: “אנחנו קוראים לאחינו באגודת ישראל בכל מקום ומקום, גם בירושלים וגם במקומות אחרים, אנחנו חיים יחד, אין לנו ברירה, התשתית שעליה חינכו אותנו – הציות לרבנים, הציות לאדמו”רים – אף אחד לא יקח את זה מאיתנו, גם יח”צנים שרוצים ללבות אש כדי להרוויח משהו.

“אנחנו בבמה המכובדת הזו שהערב הזה הפכה להיות הבמה המרכזית של דגל התורה – אנחנו קוראים מפה לשלום! גם בחיפה אנחנו קוראים לשלום! אנחנו רוצים להיות יחד, כל הציבור!”

קודם לכן אמר על המערכה שניהלה ‘דגל בחיפה נגד ראש העיר יונה יהב: “צריך לזכור, אנחנו לא עושים מסיבת נצחון. אני סברתי שזה מה שיקרה, חברי ואני, קיבלנו דיווחים שזה מה שיהיה, זה נס שצריך להכיר בנס הזה.

“סברנו שצריך להיאבק נגד התופעה הזו. 15 שנה שאנחנו סובלים, אין דבר כזה בשום מקום בארץ. היה אצלי ראש העיר הקודם, במשרדי דגל התורה, המשרדים הישנים, וביקשתי, כשאתה משפץ, תשפץ גם את החלק החרדי – והוא לא הסכים.

“אחרי זה אמרתי למיכי, אי אפשר לתמוך בו. תמכנו קדנציה אחת וזהו. 15 שנה מחויבים אליו כדגל התורה והוא לא רצה לסייע לאנשים של ה’קירוב’. 15 שנים של כהונה של ראש עיר שלא הייתה אפשרות לעזור להם. ילדים נפצעו מברזלים ומסרו נפשם לחנך את הילדים שלהם. אצלנו זה לא היה מצב של להראות לכולם שיש לנו כוח, לא הייתה לנו ברירה”.