97% מבירורי היהדות בבתי הדין הרבניים בשנים האחרונות מוכרזים כיהודים. כך עלה היום (שלישי) במהלך דיון בוועדת העלייה והקליטה שדנה, בסיבות או טענות הצדדים בבתי הדין הרבניים הגורמים לפתיחת בירורים כאלו.
אברהם נגוסה: “היועץ המשפטי לממשלה ביקש מהרבנים הראשיים קביעת הנחיות בנושא בירור שכזה, והוא יחול רק על בעל דין או מבקש להינשא ולא על צד שלישי. רשימות של אינם-יהודים שבוצעו לפני כניסת ההנחיות לתוקפן, הועברו לרשות האוכלוסין, וטרם התברר מה נעשה בהם”.
יוזמת הדיון, יוליה מלינובסקי, מישראל ביתנו: “הפסק האחרון של בית הדין הרבני בחיפה, בהליך גירושין, בו טען הגבר כי אשתו עסקה ממעשים חמורים בית הדין פסק כי הטענה מעלה ספק לגבי יהדותה. בעקבות זאת, קרא ביה”ד לפתוח תיק בירור יהדות לאישה. איך מעשים כאלה יכולים להעיד על יהדות וצעד זה של בית הדין גם פסול על פי הנחיית היועמ”ש?!”
הרב שמעון יעקובי, יועץ משפטי לבתי הדין, ציין כי 97% מבירורי היהדות מסתיימים בהוכחה כי המבררים הם יהודים.
“החוק מחייב כי נישואין בין יהודים יתקיימו כהלכה ולכן החוק מחייב אותנו לברר את יהדות הצדדים אם עולה חשש או ספק.
“במקרה נקודתי עלה חשש, והבדיקה העלתה כי אכן מדובר באישה לא-יהודייה. היא ואימה זייפו מסמכים, כולל בבירור שנעשה במשטרה. ההנחיות קובעות כי אין סמכות לבית הדין לבצע גירושין בין מי שאינם יהודיים. טענות של גבר, לא-בתום-לב, מועלות בהליך גירושין, אך גם טענות אלו נבדקות, למרות העילות הלא-תמימות.
“במקרה ומתברר שאחד מבני הזוג אינו-יהודי מופסק ההליך, ומועבר לבית משפט למשפחה. היועץ המשפטי לממשלה לא יכול לתת הוראות לדיינים – כשם שהוא אינו נותן הוראות לשופטים”.
הרב אליהו מימון, מנהל אגף בירורי היהדות בבתי הדין הרבנים, הוסיף כי בשנים האחרונות הוכנסו לעם ישראל כ-55,000 איש, 97% מהפונים. במקרים בודדים מתברר כי הפונה אכן אינו-יהודי “האם אתם מציעים שנעצום את עינינו מהעובדות ונכריז עליו כיהודי?!”.
אבנר פורת אחראי חקיקה בארגון חותם, ציין כי “הצעדים שנוקטים בתי הדין הם חובה לא זכות. חובה כלפי הרוב המוחלט של תושבי ישראל המעוניינים להינשא ליהודיים, חובה ציבורית כלפי מדינת ישראל המעוניינת לקיים חברה אחת, וחובה לברר דין שיש חשד כי הוא מרומה”.
עו”ד אלעד קפלן, ממכון ‘עתים’, טען כי בתיקי גירושין רבים, טוענים לאחרונה הגברים כי נשותיהם אינן יהודיות על פי ההלכה – ובעקבות זאת פותח בית הדין תיק בירור יהדות. “זהו איום קיומי על מדינת ישראל, ועל הלכידות החברתית”.
בדיון נפתח פולמוס האם ניתן לדון בוועדה בתיק התלוי ועומד כעת בבירור בבית הדין הרבני, בעוד שההנחיות המשפטיות אוסרות זאת.