מעשה בסכסוך שכנים • למה שופטת הצדיקה את פסק הדין של הבד”ץ?

כשבית המשפט מצדיק את בית הדין: שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברכה אופיר-תום, קבעה כי לא מצאה כל עילה בדין המצדיקה ביטול פסק דין תורה של בית דין החרדי ‘זכרון מאיר’. כך פורסם באתר המשפטי ‘פסק-דין’ על ידי פיני קרן.

פסק הדין הרבני ניתן בגין וויכוח בין שני שכנים ע’ וכ’, כאשר ע’ הסכים כי כ’ ירחיב את דירתו. תמורת הסכמה זו ואישורה בפני הוועדה לשיקום שכונות, שילם כ’ לע’ 6000 דולר.

כעבור זמן מה, חזר בו ע’ מהסכמתו וביקש לבטלה.

בין הצדדים פרצה מחלוקת, שהועברה בהסכמה אל בית דין צדק ‘זכרון מאיר’, שנקבע כבורר להכרעה במחלוקת.

בית הדין קבע כי על ע’ לאפשר לכ’ להשלים את הרחבת הדירה, ולמרות התנגדותו של ע’ נמשכה הבניה.

כ’ המשיך בהרחבת דירתו, שממוקמת מתחת לדירתו של ע’, וזה גילה כי במסגרת ההרחבה, פרץ כ’ פתח מביתו לחצר המשותפת. לאור זאת, פנה ע’ שוב לבית הדין לצדק אשר קבע כי על כ’ לסגור את הפתח שנפתח לחצר המשותפת.

על פסק דין זה ערער כ’, כאשר הוא טוען כי ההסכמה שנתן לבוררות בית דין צדק היתה תקפה רק לפסק הדין הראשון, וכי בהיעדר שטר בוררין חדש, אין לבית הדין סמכות.

בנוסף, טען כ’ כי בית הדין נתן החלטתו במעמד צד אחד וללא ששמע את טענותיו של כ’.

השופטת דחתה את טיעוניו של כ’ וקבעה כי נושא הפתח לחצר אינו שונה מנושא הרחבת הדירה, ולכן ההסכמה הראשונה תקפה. השופטת קבעה כי אין כל עילה המצדיקה את ביטול פסק הדין, וחייבה את כ’ לשלם 5000 שקל עבור הוצאות משפט.