“היה מעניין להסתכל עליו”: נתניהו ספד לשר אזולאי בישיבת אבל I צפו

הממשלה התכנסה הערב (רביעי) לישיבת אבל מיוחדת לזכרו של חבר הממשלה השר דוד אזולאי ז״ל – במשרד ראש הממשלה בירושלים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פתח את הישיבה.

“כששמעתי על פטירתו של יקירנו, דוד אזולאי, עבר בי עצב עמוק מאוד. גיליתי שכולם שותפים לו, לא מן השפה אל החוץ, אלא עמוק בלב, משום שלדוד אזולאי הייתה אישיות מיוחדת, שקטה מאוד אבל חודרת עמוק. ח”כ, שר, כל התארים הפורמליים הללו, לא ממצים את האישיות שלו ואת הדמות שלו. הוא היה שליח ציבור אמיתי. אוהב אדם, מאיר פנים, לב קשוב לצרכי הזולת והציבור, איש אמת וחסד, בולט בצניעותו”.

נתניהו הוסיף: “הוא תמיד היה מחובר לשורשים שלו. הוא נולד במרוקו, עלה בגיל 9 לארץ ובעצם פילס את דרכו בעשר אצבעותיו. הוא התחנך על תורת ישראל ונתן כבוד לגדולי ישראל. לפני שהוא היה בכנסת הוא היה איש חינוך. איש חינוך שכבש את לב התלמידים בלב שלו וגם הדביק אותם בדברים הללו. באהבת ישראל, בהידברות. הוא היה איש של הידברות וכבוד הדדי. את זה הוא הביא גם לכנסת וגם בממשלה, אותן תכונות בדיוק”.

ראש הממשלה ציין: “על שמו של אזולאי רשומים חוקים מאוד חשובים שמטרתם להיטיב עם הזולת, להיטיב עם החלש. הוא טיפל בזכויות אחרים, בצרכי משפחות נזקקות, בעזרה לילדים נכים, טיפול במפוני גוש קטיף, סייע רבות לעולים מאתיופיה. כשר הדתות הוא ראה את משימתו, והוא נהג בה בחרדת קודש – להנגיש שירותי דת לציבור הרחב, לא רק לציבור הדתי, אלא לכלל ישראל.

“דוד ישב פה בישיבות ואני הסתכלתי עליו, היה מעניין מאוד להסתכל עליו. לא הרבה לדבר, אבל כשהיה מדבר זה תמיד היה ענייני ותמציתי. הוא נהג לפי הכלל, כלל זהב – אמור מעט ועשה הרבה. תמיד הייתי מסתכל, אם היה לו משהו להגיד הייתי מקשיב לו, משום שתמיד הוא נגע באיזשהו נקודה, לא הרבה, אבל פגע”.

הוא סיפר: “הוא שאף תמיד להימנע ממחלוקות, הוא ביקש לגשר, להגיע לעמק השווה. אבל כשהיה דבר שמאוד היה חשוב לו, ושלא הושגה לגביו הסכמה, הוא לא נרתע ממאבק. הוא היה מתמלא ברוח קרב. אני מאוד הערכתי את זה, אני לא יכול להגיד שבכל המקרים הסכמתי איתו, ברבים מהמקרים, אבל בחלק לא, אבל תמיד ידעתי שהוא מדבר מהמיית ליבו, והערכתי את יושרו, ואת העובדה שהוא היה איש עקרונות אמיתי. זה הכל היה תוכו כדברו. שום דבר לא היה מזויף, הכל היה אמיתי.

“הוא שאב את כוחו ממשפחתו. אני יודע שהוא תמיד התפנה לשוחח עם אמו, נדמה לי, כמעט כל יום, עם רעייתו פנינה, עם ילדיו. הוא היה גאה כשהבן ינון נכנס לכנסת, לא היה גאה ממנו, ולפיד השליחות נמסר מדור לדור, ועל כך נאמר: ‘והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם'”.