האם המוח של ‘תורמי כליה’ שונה מהותית מן המוח שלנו – ‘הרגילים’?

האם המוח של אנשים שתורמים כליה לזולת שונה ממוח של אדם ‘רגיל’?

במחקר שפורסם בעיתון ‘הארץ’ (י’ בן דוד) טוענים מדעני מוח כי התשובה לשאלה חיובית בהחלט.

המוח של אנשים ‘אלטרואיסטים’, כלומר אנשים שכאבו של הזולת נוגע לליבו והוא תומך ומסייע לו, שונה ממוח של אנשים ‘רגילים’.

לצורת הבדיקה, לקחו החוקרים מדגם של “אלטרואסטים” ומדגם של אנשים “רגילים” ובדקו כיצד מגיב המוח שלהם לכאב של אחרים.

מכיוון שלא באמת ניתן לגרום לכאב משמעותי בתנאי מעבדה, בגלל ועדות האתיקה, הכאב תופעל באמצעות לחץ לא מבוטל על אגודל והנבדקים נדרשו לצפות בכך.

באמצעות מכשיר MRI בחנו החוקרים את הפעילות המוחית הנבדקים, וספציפית את אזור anterior insula אשר מגיב גם לכאב עצמי וגם לזה של האחר. הם מצאו כי אצל “האלטרואיסטים” הפעילות המוחית היתה קרובה מאוד לזו שנוצרת כתוצאה מכאב רגיל. אצל “הרגילים”, לעומת זאת, ההבדל היה גדול בהרבה.

אז האם יש כאן בעצם שתי קבוצות?

זו של אלטרואיסטים עם פעילות מוחית המיוחדת להם, וזו שלנו הרגילים? האם מדובר בשתי קבוצות שהמעבר ביניהן בלתי אפשרי? מסתבר שלא לגמרי. מחקרים מראים שניתן להשפיע על מנגנונים של אמפתיה ושל הזדהות עם האחר, אם באמצעים טבעיים כמו מדיטציה טקסים, ואם באמצעים מלאכותיים כמו חומרים מסוכרנים.

כמו כן מציינים החוקרים, כי לא הכל מוח וביולוגיה. לחברה שממנה בה התורם ולערכיה השפעה עצומה על הסיכויים שיתרום כליה בפועל וכך גם לאמונה הדתית.

כך, למשל, בישראל ישנה פעילות יוצאת דופן של תרומות מן הסוג הזה, ועל פי הסטטיסטיקות, רוב התורמים הינם אנשים דתיים ושומרי מצוות המייחסים לאמונה ולערך העזרה לזולת הטבוע ביהדות משקל רב בהחלטתם.