בבית משפט השלום בירושלים נערך היום (שני) דיון הוכחות במסגרת משפטם של נאשמי הפרשה שזכתה לכינוי ‘חתונת השנאה’.
כתב האישום מייחס לשמונה נאשמים עבירות הסתה לאלימות ולטרור, ונטען כי חלקם נופפו בתמונות התינוק עלי דוובשה ודקרו אותן, ואילו אחרים נופפו בנשק והניפו אותו במהלך הריקודים.
בין הנאשמים נמצאים חתן השמחה והזמר שהופיע בחתונה המדוברת.
אלא שבמהלך הדיון הודה נציג הפרקליטות כי ההקלטות המקוריות של החתן והכלה, שהוחרמו על ידי המשטרה בצו בית משפט – אבדו.
“איבוד הקלטות מטיל צל כבד על המשכות המשפט ועל היכולת של המדינה להרשיע את הנאשמים בתיק”, אומרים בארגון חוננו.
עו”ד איתמר בן גביר, המייצג את אחד הנאשמים בתיק החתונה, על איבוד קלטות המקורית: “עודף המוטיבציה גורם למשטרה ולפרקליטות לעשות טעויות. שמירת הקלטת המקורית היא א.ב. במשפט הפלילי. אבל כאשר ממוקדים במטרה ומנהלים חקירה פוליטית, הדברים ‘הקטנים’ נשכחים ואז זה הופך לתקלה אחת גדולה”.
מוקדם יותר היום דווח כי השופט איתן כהן קיבל את בקשת הנאשמים והורה לפרקליטות להעביר לידי ההגנה את כל התיקים שנסגרו כלפי ערבים או אנשי שמאל קיצוני שהסיתו לאלימות ולפגיעה במתיישבים או באנשי ציבור וכן ערבים שנופפו או השתמשו בנשק במהלך חתונות.
השמונה, באמצעות עורכי דינם איתמר בן גביר, יצחק בם, עדי קידר, אביחי חג’בי, ליאור כהנא ומשה פולסקי ודוד הלוי, דרשו במהלך השנה האחרונה לקבל תיקים דומים שנסגרו על ידי הפרקליטות ולהוכיח כי התביעה מפלה את הלקוחות שלהם.
רק בשבוע שעבר הצהיר מפכ”ל המשטרה בדיון בכנסת כי אכן קיימת מדיניות שונה כאשר מדובר בהעמדה לדין של יהודים לעומת ערבים, אלא שפרקליטות מחוז ירושלים באמצעות עורכת הדין יפעת פנחסי התנגדו לכל המצאת נתונים, וטענו כי דין הבקשה להידחות, וכי נקודת המוצא הינה תקינות המעשה המנהלי והפרקליטות לא מפלה בין המגזרים השונים.
אמש, ערב הדיון, קיבל השופט כהן החלטה בנושא וקבע כי אכן ההגנה עמדה בנטל הראשוני להוכיח טענה של אכיפה בררנית ולכן מוצדק כי הפרקליטות תעביר להגנה את החומרים המבוקשים.
השופט כהן קבע, כי רשימת המקרים שההגנה הציגה ותגובת הפרקליטות שנתנה מגלים כי אכן ב-17 מקרים דומים הפרקליטות החליטה שלא לפתוח בחקירה ומבחינת מקרים אלה עולה כי מדובר במקרים חמורים לא פחות מהתיק בנדון.
יצויין, כי עורך הדין בן גביר הגיש לבית המשפט עשרות דוגמאות ובהם אזכורים של אירועים בהם ערבים נופפו בנשק בחתונות, ירו בנשק או הסיתו לאלימות וערכו טקסים שונים ובהם קריאה לרצח יהודים אך כל אלה נסגרו על ידי הפרקליטות והשופט קבע כי חומר זה מהווה תשתית ראשונית להוכחת טענת הנאשמים.
השופט קבע כי כל אזרח זכאי לקבל מידע מרשות ציבורית בתוקף החוק, קל וחומר כאשר המדובר בנאשמים המתגוננים במהלך משפטם.
עם זאת, הודגש כי עצם קבלת הבקשה אינה מחייבת קבלת הטענה של אפליה, אולם בנסיבות האמורות הפרקליטות חייבת לספק את החומר, והמשמעות היא כי הפרקליטות תצטרך להעביר לידי ההגנה את כל התיקים שנסגרו נגד ערבים שהסיתו לאלימות או נופפו או השתמשו בנשק במהלך חתונות.
עו”ד איתמר בן גביר אומר הבוקר: “המדובר בהחלטה חשובה שתאלץ את הפרקליטות לגלות את מה שהוסתר במשך שנים. דין אחד לנאשמים בתיק שלנו ודין אחר למאות ערבים שיורים בחתונות ומנופפים בנשק או מסיתים לאלימות ועורכים טקסי זכרון לשהידים. יש אפליה חמורה והוחלטת בית המשפט תקל עלינו לחשוף אותה”.