1.
הימים האחרונים סוערים בשל הבחירות המקומיות, ונראה שהאמוציות מתרכזות בעיקר בערים החרדיות: בירושלים (ריצה נפרדת של חסידים-ליטאים תמיד מבעירה את השטח), אבל גם באלעד (שרוליק פרוש מול יצחק פינדרוס, לא חסידים מול ליטאים, אפילו לא אשכנזים מול ספרדים, אבל אגודת ישראל מול ‘דגל’ וש”ס, שהפעם חברו להן יחדיו).
כלי התקשורת מפרסמים ידיעות רבות, חלקן הלא קטן מסרים וספינים מהקמפיין של מחנה כזה או אחר. קבוצות הוואטס-אפ החרדיות גועשות רועשות כצפוי; המון מלל על פעילות, עשייה, פילוחים (חלקם נכונים, חלקם מוזמנים, חלקם משאלות-לב של הכותב).
המון לילות ללא שינה של קודקודים ומנהלי מטות, הרבה אסטרטגים, ‘בולדוזרים’ וקמפיינים. וכן, כמו תמיד, יש גם את אותם אלו שגוזרים ‘קופונים’ ומרוויחים מהמירוץ, עוד לפני שהבוס שלהם – המועמד, יודע אם ירוויח או ייבעט הביתה בבושת-פנים.
אל המסרים נלווים תמונות ממותגות, אפילו הצבעים נבחרים בקפידה. ויש גם קליפים עסיסיים (בעיני, הסרטון הטוב ביותר עד כה היה של אוריאל בוסו, הש”סניק מפתח תקווה), ג’ינגל סוער (עוד לא יצא לי לשמוע אחד שאינו דביקי), או ריקודים.
אז מול הררי המלל, חרדים 10 יוצא אל השטח כדי לבדוק, ספונטנית לחלוטין, כיצד מתנהלת העבודה במטות השונים. לא מסיבת עיתונאים או הזמנה מתוכננת מראש – אלא ‘נחיתה’ בהפתעה.
ראשונה נבחרה העיר החרדית שמייצרת כל-כך הרבה כותרות – אלעד. והפעם: מטהו של שרוליק פרוש, ראש העיר המכהן, איש סיעת ‘שלומי אמונים’, ומי שמתמודד על קדנציה נוספת מטעם אגודת ישראל.
אז קפצנו לביקור פתע. הנה הרשמים.
2.
כבר במעלית, מוצמד פתק מסודר: שעות הגעת ילדים למטה לשם איסוף פלקטים.
מי לא מכיר את התופעה? הילדים החרדים הרי מחכים שנים על לרגע המרגש של מערכת בחירות. לא ממש כי מעניין אותם מי יהיה ראש העיר הבא, אלא רק משום שבמקום לפרק משמשים ולשלוף מתוכם את הגוגואים, לייבש ולהכין ‘אוסף’ – הם עטים על המטות של המפלגות והמתמודדים ופשוט מלקטים ניירת, מדבקות ופלקטים.
בסוד נלחש למנהלי המטות, שלא תמיד אבא ואמא מרשים לתלות את השלט המעוצה על המרפסת, שכן, לאבא ואמא יש שיקולים מגוונים. אבל בארונות, על המדפים בחדר הילדים, תהיו בטוחים שהחומר שהענקתם שמור בידיים אוהבות.
אצלי, בארון בחדר ילדים, שמורים פלקטים בני 15 שנה, ואפילו חולצות ים של ‘ביבי’, שאחד הילדים שלף מהמטה בבחירות 96′ עם הכיתוב: ‘פרס יחלק את ירושלים’.
צילום: באדיבות המצלם
יש מטות שעסוקים בנעילת הדלתות, במריבות בלתי פוסקות עם הילדים – “די להפריע לנו” – אבל פה במטה, הממוקם במרכז מסחרי מפואר, בשכנות למשרדי ‘מפתח’, מחמם את הלב לראות את היחס כלפי צעירי הצאן העובדים קשה לפרנסת האוספים שלהם.
ההנחיות על שעות הקבלה, כאמור, מוצגות כבר במעליות, אבל למרות שהגעתי בשעת ערב, מחוץ ל’שעות הקבלה’, קיבלו פה כל ילד בחיוך, וגם הפקידו בידיו שלל פלקטים.
הייתם צריכים לראות את פרצופי האושר על פניהם. את אחד המאושרים פגשתי במעלית כשיצאתי מהמטה.
“למי אתם מצביעים בבית?” שאלתי אותו.
“ברור שלשרוליק”, השיב לי.
“ולאיזו מפלגה?” – ניסיתי להבין ספציפית יותר למי הוא ‘משויך’.
“לש”ס”, ענה.
מנהל המטה, ועמו עוד כמה אנשים נכחו במעלית, כך שיש אפילו עדים.
מצד שני, לך תדע. אולי ‘עבד’ עלי הזאטוט. אולי גם לו לא נעים לקושש כל-כך הרבה ‘חומר’ מהמטה, ולגלות כפיות טובה כבר במעלית.
3.
היה זה ערב הבחירות הקודמות, כשהחלטתי לערוך ביקור פתע במשרדי יהדות התורה (אז היו הסיעות מאוחדות) בירושלים, כדי לראות האם עובדים שם או מנמנמים. היה זה שבועות אחדים לפני הבחירות. נכנסתי למטה ששכן איפשהו בבניין רב-קומות בהר חוצבים. את פניי קיבלו כמה אנשים, כולם היו נראים עמוסי עבודה. התחלתי לשאול: למי אתה שייך? למי אתה? איזה חסיד אתה? הכל כדי לשייך אותם לפלגים והסיעות השונות.
כ-90 אחוזים מהנוכחים במקום השתייכו ל’שלומי אמונים’. בכתבה אחרי, שיבחתי את פועלם.
אמש, נזכרתי בכך כשראיתי את המטה שוקק החיים באלעד.
במקום כמה חדרים, לכל אחד מהם ייעוד שונה. בחדר הטלפנים מוצבים למעלה מעשרה מכשירים, כולם פועלים. לצידם טלפנים המתקשרים לבתים; בחדר המחשבים מבצעים פילוחים מדויקים על מצביעים ועל הצבעתם (משה שלזינגר אחראי על התפעול); מנהלי מטה נמרצים, ובראשם פיני גרוס (אחד הטובים, ביום-יום מנהל את סניף ‘מפתח’ ושמו הולך לפניו בכל הנוגע לתעסוקה. איך אמר לי מישהו? “זה שר התעסוקה החרדי”) – ודודי כץ; על האסטרטגיה מופקד מאיר גל, בעל ניסיון של שנים בתחום. וסליחה עם כל מי שהיה שם ואיני זוכרת את שמו. לא רשמתי, העדפתי להתרכז בלהתרשם.
ויש את חדר ה’חומרים’. לא תאמינו אילו גלילי ענק שוכבים שם על הרצפה. גלילים שיכולים למלא את כל אלעד, אולי אפילו את בני ברק ומודיעין עילית גם יחד, בשלטי אוהדים.
והיו גם שיחות ה’השקפה’. אני עם השקפת עולמי, הציות לגדולי התורה, ואנשי המטה עם ההסברה, המספרים והפילוחים.
לדעתם, אם הבחירות מתקיימות היום – שרוליק פרוש לוקח את העיר ובגדול. הם מציגים מספרים שמוכיחים זאת, רשומים בטבלאות מסודרות. אבל לא ירדתי לפרטים.
בגדול, לדעתם הקרב צמוד. מספיק שיעבירו מעטים לצד ‘שלהם’ – והעסק גמור.
אז אני לא באמת יודעת איך יסתיים הקרב באלעד, אבל בכל הנוגע למטה ולארגון, הרשמתם שם, ‘שלומי אמונים’.