בתום סיור בעוטף עזה והערכת מצב עם אלוף פיקוד דרום, אמר הבוקר (שלישי) שר הביטחון אביגדור ליברמן: “הגענו לקו האדום חייבים – להנחית מכה קשה על עזה וחמאס”.
לדברי שר הבטחון, אירועי יום שישי האחרון הבהירו לו “לאן מועדות פנינו במישור הביטחוני”. דבריו הוא רמז על מחלוקת בקבינט, שיתכנס מחר לדון במצב בעזה, באשר לתגובה המתאימה.
“ערכתי פה שורה של מפגשים עם אלוף פיקוד הדרום, מפקד האוגדה, מח”טים, מג”דים, גם עם החיילים, וההתרשמות שלי היא שכולם הגיעו להבנה שהמצב כפי שהוא היום לא יכול להימשך”, אמר ליברמן.
“אנחנו לא מוכנים להשלים עם רף האלימות כפי שאנחנו רואים שבוע אחרי שבוע. מיצינו את כל האופציות, את כל האפשרויות, וכרגע הזמן לקבל החלטות. עמדתי היא ברורה מאוד בכל הפורומים, גם פה במפגש באוגדת עזה, גם במפגשים עם המטה הכללי, בוועדת חוץ וביטחון וגם בשיחות פתוחות עם התקשורת ועם הציבור: אנחנו חייבים להנחית מכה קשה על חמאס, וזאת הדרך היחידה להחזיר את המצב לקדמותו ולהוריד את רף האלימות ל-0 או כמעט ל-0, או לרמה של ה-29 במרץ. זאת חייבת להיות החלטת קבינט.
“לצערי לא שר הביטחון ולא ראש הממשלה, ולא ראש הממשלה יחד עם שר הביטחון, לבד לא יכולים לקבל החלטה כזו. זאת החלטת קבינט, לפחות עמדתי היא ברורה כמו שאמרתי בכל הפורומים הביטחוניים וגם בעמדה פומבית. כששואלים אותי מה השתנה, מה קרה פתאום, למה דווקא עכשיו, תמיד יש איזשהו רגע שבו אתה חייב לקבל החלטה. מבחינתי הרגע הזה הוא מה שקרה ביום שישי האחרון. אחרי שאפשרנו לאנשי האו”ם להכניס 4 מכליות דלק בבוקר, בערב קיבלנו פרץ של אלימות, גל של אלימות בפרופיל שלא זכור לי הרבה זמן.
“אנחנו ראינו גם הצהרות של ראשי חמאס, כולל איסמעיל הנייה, שאמר בצורה ברורה: ‘לא דלקים ולא משכורות יפסיקו את הפעלת האלימות מצד חמאס. המטרה שלנו היא להגיע להסרת המצור’.
הסרת המצור יש לזה פירוש אחד: יכולת חופשית באין מפרע להכניס נשק, להביא אנשי חיזבאללה איראנים לתוך רצועת עזה, ולזה אנחנו לא נסכים מעולם.
צריך גם להבין שיש כל מיני פרשנים ואני שומע ‘כן אכן הנייה אומר שהם לא יפסיקו, אבל הוא אומר את זה רק כלפי חוץ, הוא צריך לרצות את דעת הקהל בפנים, בתוך רצועת עזה’. אני חושב שזה הפגם הגנטי של העם היהודי- אנחנו תמיד מנסים לא להקשיב מה אומר הצד השני, וכל הזמן מנסים לפרש את זה אחרת.
אני מציע שנקבל את הדברים כפי שהם, כשחמאס אומר ‘לא נוותר על הפעלת האלימות על הגדר עד שלא תסירו מצור’, צריך לקבל את זה כמו שזה בלי פרשנות. הניסיונות האלו לפרשן, בהיסטוריה שילמנו על זה מחירים כבדים מדי, גם בשנות ה-30, ואני כבר זוכר בסוף שנות ה-70 עם עליית חומייני לשלטון באיראן, צריך לקבל דברים כפי שהם.
כשחמאס אומר שהם מעולם לא יסכימו להפסיק את האלימות על הגדר בלי שנסיר את המצור, אז אני מקבל את זה כפי שזה. ועוד פעם הם רוצים להגיע למשכורות, לדלקים, לכל ההטבות בלי לתת שום דבר, בלי הסדר בנושא שו”ן, בלי לוותר על הסעיף המרכזי באמנה שלהם – השמדת מדינת ישראל, וכמובן בלי לוותר על ייצור נשק וחפירת מנהרות.
מבחינתי יש נוסחה אחת ויחידה: שיקום תמורת פירוז. אנחנו ניסינו את כל האפשרויות, אמרתי, אני חושב שאת השלב הזה מיצינו עד הסוף, כרגע צריך לקבל החלטות ואני מקווה שהקבינט יקבל החלטות נכונות.”