1.
כמה ימים לפני ר”ח אלול האריכו שופטי בג”ץ את תוקפו של חוק הגיוס, שהיה אמור לפקוע באמצע חודש ספטמבר – עד תחילת חודש דצמבר, ערב חג החנוכה.
אבל, נכון לעכשיו, מחר – יום שני – ייפתח מושב החורף של הכנסת מבלי שתירשם התקדמות כלשהי בכל הנוגע לחוק הגיוס.
מה, בעצם, עשוי/עלול להתרחש בשאלת מליון הדולר – האם הבחירות יוקדמו?
אז ככה.
מאחורי הקלעים מסתובבות אגדות שונות על ראש הממשלה, שלדעת רבים רוצה בחירות עכשיו. איכשהו, ובאופן לא מפתיע, האגדות הללו הגיעו גם לאוזני האוחזים במפתחות הקואליציה, אביגדור ליברמן, אריה דרעי, יעקב ליצמן ומשה גפני.
גפני נחשב כמי שיש לו הכי הרבה מקורות ‘מדויקים’ בסביבת ראש הממשלה, והוא היחיד שלא ממש קונה את הלוקש, ובטוח כי אם יימצא פתרון טוב לחוק הגיוס, מבחינת נתניהו לא דחוף להקדים את הבחירות לחורף הקרוב.
מה כן דחוף לנתניהו? לסיים עם סאגת חוק הגיוס עוד לפני שהולכים לבחירות. מצב כזה, אגב, היה אמור להיות דחוף יותר לנציגים החרדים אף יותר מאשר לראש הממשלה, שכן בחירות על רקע חוק גיוס הן צרה צרורה עבורם ומתכון בדוק להזנקת גרף המנדטים של יש עתיד. צרה צרורה גם לביבי, כמובן.
הערב נדע האם ‘המועצת’ של אגו”י החליטה להתגמש ועד כמה (לאחר מינוי המזכיר החדש, הרב יעקב ולצר, הנחשב פחות קיצוני מקודמו בתפקיד). מבחינת מועצת גדולי התורה של ‘דגל’, כמו גם מבחינת מועצת החכמים של ש”ס, הצעת החוק הנוכחית היא ‘הרע במיעוטו’, והטוב ביותר שניתן להשיג במסגרת האילוצים והקשיים הקואליציוניים ודעת הקהל ברחוב החילוני.
כפי שנחשף בחרדים 10, דרעי את גפני – ציר חזק מהדק ביניהם היום, ולא רק במסגרת ה’דילים’ בראשויות המקומיות – הציעו לנתניהו לפני מספר חודשים חגורת בטחון למקרה בו ליצמן וח”כי אגו”י יפרשו מהקואליציה על רקע תיקון החוק. אבל נתניהו לא קנה את ההצעה, שכן הוא זקוק לכל המרכיבים בקואליציה הבאה שלו, ואין לו רצון להשאיר בחוץ אף גורם כעוס.
2.
האמונה הפנימית של אביגדור ליברמן כי נתניהו חותר להקדמת הבחירות בכל מקרה, וכי הכול ‘רק הצגה’, היא בעצם המכשול בדרך להסדר עם החרדים. כי אם אכן יפיל עליו נתניהו בחירות בכל מקרה, למה לו להתגמש עם החרדים ולהרחיק מעצמו מצביעים פוטנציאליים? אין זה סוד כי רוב החילונים כועסים על כל התגמשות בנושא, בטח כשמדובר במצביעי ‘ישראל ביתנו’.
כבר בחודש אלול שוחח יו”ר ש”ס עם נתניהו, והבהיר לו כי ש”ס ו’דגל’ אינן מעוניינות בבחירות בקרוב, וכי הסיעות מקיימות שיחות אינטנסיביות מול סגן השר יעקב ליצמן, כדי שתוסר ההתנגדות של המועצת החסידית לחוק המוצע.
“תעזור לנו מול ליברמן”, ביקש דרעי מנתניהו, כשהוא מתכוון לריכוך מספר סעיפים שיקלו על ליצמן לרדת מהעץ.
אלא שנתניהו סירב אז בתוקף להתערב. ראש הממשלה ביקש מיו”ר ש”ס לפתור בעצמו את הפלונטר מול ליברמן, ולהגיע אליו עם פתרונות – במידה ואכן יהיו כאלה. אחרת, הבהיר, הולכים לבחירות.
מדוע, בעצם, סירב נתניהו להתערב ולפעול מול שר הביטחון?
כבר אז הסברנו כי אף לא אחד מהצדדים רוצה להיות זה שיציג את הבקשה מול ליברמן ו’להישאר חייב לו’.
גם נתניהו עושה חשבון פשוט וקר: למה לו לצאת מגדרו בנושא כה לא פופולארי מבחינת המצביעים החילונים, כשלפי כל התרחישים המסתמנים הוא זה שירכיב את הקואליציה הבאה?
כל השאלה, מבחינתו, היא האם הקואליציה תכלול את יאיר לפיד (שלא ממש יכול להרשות לעצמו להישאר עוד קדנציה באופוזיציה) או את החרדים. ואם זו הבעיה של החרדים יותר מבעיה של נתניהו – אז למה לו להתאמץ?
נתניהו גם בטוח שכל מעורבות שלו בחוק הגיוס, כל פניה מצידו לליברמן בבקשה שירכך את סעיפי החוק, תדלוף החוצה. החשש שלו הוא כי בכך יצטייר כמי שמסייע לחרדים בנושא הרגיש, ויגיש ללפיד על מגש עילה לניגוח.
3.
והיה פה סיפור נוסף, כפי שהסביר לי בשעתו בכיר בליכוד.
“לנתניהו די נמאס מהדרישות של החרדים. כל דבר הופך להיות ‘שומו שמים’ ו’פיקוח נפש’, אתה לא גומר איתם. זה לא שהוא מטפל בחוק הגיוס, ובזה תם סיפור. יום אחד זה ‘המרכולים’, יום שני זה הגשר בתל אביב, יום שלישי זה עבודות הרכבת הקלה – אתה לא יכול לסיים עם זה. ביבי מבין שליצמן – ליצמן כדוגמא, ברור כי מעליו עומדת מועצת גדולי התורה – הוא הנקודה שמפריעה לו, אבל אין לו כוח להיכנס לסיפורים האלו. לכן, הוא אומר לעצמו, שישברו דרעי וגפני את הראש מול החברים שלהם”.
ומה יהיה בקואליציה הבאה?
לצד הגורסים כי יעדיף חיים קצת יותר קלים עם יאיר לפיד ו’יש עתיד’, בסביבת נתניהו ממש לא כולם בטוחים שזה המצב. אבל אלו כמו גם אלו מקווים ש”נתניהו יצליח להעמיד את החרדים במקום ולחנך אותם”.
יש שפירשו זאת באופן נוסף: שיטת יריב לוין מול שיטת זאב אלקין.
בימי אלקין כיו”ר הקואליציה הוא נהג לסגור פינות מול החרדים, ליישר הדורים, לפייס את הנעלבים, לשוחח עם כל קבוצה ותת-קבוצה חרדית.
יריב לוין כיו”ר קואליציה הנהיג שיטה חדשה: אני לא גננת. תסתדרו ביניכם ותחזרו אלי עם הבנות.
האם אימץ נתניהו את שיטת יריב לוין? כפי שהדברים נראים – אכן כן. לכן, את כאב הראש, הוא מעדיף להשאיר לדרעי ולגפני.
נכון לעכשיו, ‘שיטת ביבי’, כלומר ‘שיטת יריב’ ממשיכה להכות. הוא ממתין בסבלנות להכרעת המועצת החסידית. כן-כן, לא-לא. מבחינתו הוא לא רוצה בחירות בחורף, אבל שריר חרדי קטן לפה או לשם, והוא ממריא לבחירות.
ועדיין, העדיפות העליונה שלו היא: ‘אם כבר בחירות, אז אחרי סיום סאגת חוק הגיוס’.