הגרושה תבעה: סנקציות והגדלת מזונות נגד האבא שלא פוגש את בנו

בתי הדין הרבניים, בתי המשפט למשפחה ומשטרת ישראל נדרשו לטפל במשך השנים באלפי תלונות של אבות שגרושותיהן אינן מקיימות את הסכמי הגירושין במלואם ומונעות מהם לפגוש את ילדיהם.

לאחרונה נדרשו בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול על ידי אם גרושה להטיל סנקציות משמעותיות, קנסות והגדלת מזונות כנגד בעל שאינו מממש את זכותו להיפגש עם בנו.

בהסכם הגירושין בין הצדדים נקבע, כי הבעל רשאי לקחת את בנו ללינה פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני.

בשלב מסוים, לאחר שהאב הכיר בת זוג, הוא הוריד פרופיל ומיעט בהדרגה את המפגשים עם בנו.

האישה, שרצתה ‘להשתחרר’ מבנה פעמיים בשבוע, עתרה לבית הדין הרבני האזורי ודרשה הפעלת סנקציות, קנסות והגדלת מזונות כנגד הבעל שאינו מממש את זכותו לפגוש את בנו.

בית הדין הרבני האזורי שדן בבקשה החליט לקבל אותה חלקית וחייב את האב בהגדלת מזונות בסך 250 שקלים לחודש, כל עוד אין הוא מקיים את הסדרי השהות במלואם.

האם מצדה לא הסתפקה בסכום זה ועתרה לבית הדין הרבני הגדול בערעור – הן על גובה הגדלת המזונות והן על כך שבית הדין האזורי לא קבע סנקציות ואמצעי ענישה כנגד האב.

חברי בית הדין הרבני הגדול – הדיינים הרב אליהו היישריק, הרב מיכאל עמוס והרב אברהם שינדלר – שנדרשו לדון בערעור הבהירו: “הטלת חיוב כספי על מי שאינו בא לקיים את חלקו בהסדרי השהות היא פעולה שהשימוש בה אמור להיות בזהירות המרבית ושלא תגרום בפועל ליצירת מצב שעלול דווקא להרחיק את ההורים מהילד, שהרי מי שאינו מעוניין לבוא ולראות את בנו – מצד אחד אולי הפחד מהטלת הסנקציה יגרום שבעל כורחו ונגד רצונו יבוא לביקור, אך מצד שני יכול להיות בכך דווקא גורם שיגרום לאותו הורה ריאקציה שלא יבוא, וגם כשיבוא יגיע כמי שכפוהו וספק רב אם תהיה לקטין תועלת או חלילה ההיפך מזה”.

כמו כן שמעו הדיינים את הסבריו של האב כי הסיבה להפחתת הביקורים היא בעקבות תלונה שהגישה האם כנגד בת זוגו החדשה של האב על הפעלת אלימות כביכול נגד הבן, כאשר באותה שעה שהה האב בבית.

תלונה זו נסגרה מחוסר אשמה.

בסופו של דבר, הדיינים סברו כי בית הדין הרבני האזורי השתמש בהגדלת המזונות תוך שקילת האיזונים המתבקשים והחלטתו נראית כמאוזנת בנסיבות המקרה שהיו לפניהם, ובהכירם את הנפשות הפועלות.

מטעם זה יש גם לראות את הגדרת בית הדין האזורי את החיוב כ’מזונות’ דבר שיביא לתודעת הבעל שהחיוב שהוטל עליו יש בו לפחות תועלת לבנו, וגם האם למעשה תהנה ממנו בכך שיש לה פיצוי מה על כך שהילד ברשותה מספר שעות נוספות והיא אמורה להשגיח עליו ולטפל בו.

“גם מסיבה זו אין מקום להתערבות בית הדין הגדול בשיקול הדעת של בית הדין האזורי הן לגבי גובה הסכום והן לגבי הגדרת הסכום”, נכתב בפסק הדין.

סוף דבר פסקו הדיינים היישריק, עמוס ושינדלר כי הערעור נדחה.