חידה במשפחה: שס תרוויח בפעם הבאה או ש’רק לספרדים לא נשאר’

1.

לא תאמינו, אבל ‘בקהילה’ יצר השבוע תקדים כאשר הוציא לאור מספר עמודים גדול יותר של חלק החדשות, מאשר אצל המתחרה – ‘משפחה’: 48 עמודי חדשות ל’בקהילה’ לעומת 40 בלבד ל’משפחה’.

וזה עוד בשבוע בו הכנת הכתבות האקטואליות (לא כתבות מגירה שניתן להכין מראש, לפני החגים) התרכזה בימים שלישי ורביעי בלבד.

גם השער ב’בקהילה’ מעוצב מתוחכם יותר ויפה יותר, לדעת ‘בין השורות’.

‘משפחה’ עם הכותרת: “על קו הזינוק”. ‘בקהילה’ עם “סתיו לוהט” – כשהשער מעוצב עם ציטוטים מובילים מפי כל אחד מהמועמדים הנמצאים בעין הסערה.

המעניין הוא ש’בקהילה’ בחר להבליט את ח”כ אורי מקלב גם בשער החדשות וגם בשער המגזין.

אז נכון שמקלב הוביל מהלכים רבים בסאגה הפוליטית-מקומית האחרונה, אבל הרי לאיש אין ספק שעשה זאת מכוח היו”ר ח”כ משה גפני.

וכך, בעוד כתבת השער במגזין ‘משפחה’ עוסקת בראיונות מקבילים של יו”ר שלומי אמונים מאיר פרוש ומולו יו”ר דגל התורה משה גפני, שער מגזין ‘בקהילה’ מציג ראיון עם מספר 2 של ‘דגל’ – מקלב.

מעניין למה.

2.

רק במגזינים של היומונים (‘תוספת’ קוראים לזה ב’המודיע’) ניתן למצוא שערים נטולי פוליטיקה מקומית.

שער ‘המודיע’ עם הכותרת: “מתיחות וכוננות בגבול הרצועה”. שער ‘יתד השבוע’ עם “אס מלהתקיף” (כותרת קולעת ומתוחכמת).

תהיו בטוחים, שביומונים לא תמצאו תיאורים עסיסיים על פוליטיקות פנימיות, תככים או מזימות.

המקסימום שמצאתי ב’יתד’, מכל אירועי אלעד (מו”מ, בוררות, הזמנה לדין תורה, דיונים בסלון ברחוב הקבלן על רוטציה, פיצוץ, קרב פלקטים, פשקוילים, עתירות) זה רק תיאור חגיגי על “כינוס חג קבוע בחול המועד סוכות לנציגי המפלגה יחד עם רבני התנועה”.

“מה שהחל כאירוע קטן בסוכתו של מנהל המחלקה המוניציפאלית הרב מנחם שפירא, עוד כאשר התגורר במודיעין עילית, הפך עם השנים לכינוס חג בסוכות גדולות (בנתניה, ברכסים, בחיפה ובבית שמש) שנועדו להכיל את עשרות נציגי המפלגה מכל רחבי הארץ”.

איפה זה נערך השנה? “עקב אילוצי הזמן ובגלל הבחירות המוניציפאליות שהצריכו להגיש את הרשימות ביום חמישי לפני שבוע בעיצומו של חול המועד, הוקמה הסוכה בבית דגל התורה בבני ברק”.

תארו לעצמכם שהיו צריכים לכנס את כולם בסוכה של נציג ספציפי. אצל מי? – הייתה נשאלת השאלה. לטובת מי הוא? אבל את כל זה, תהיו בטוחים שלא תקראו ב’יתד’. האמת? טוב שכך.

כך גם ב’המודיע’:  המון פוליטיקה ארצית, כן בחירות או לא לבחירות, כחלון, ביבי והספקולציות. אף מילה על כוונה להחזיר את ירושלים ל’ימי המחלוקת של תשמ”ט’, אף מילה על תמיכה או אי תמיכה במועמדותו של שרוליק פרוש באלעד, ואפילו לא על תמיכה ביונה יהב כאצבע בעין ל’דגל’.

3.

יהיו בחירות או לא?

בעוד שבוע יפתח מושב החורף של הכנסת, המושב שיפתח את השנה האחרונה לקואליציית נתניהו הרביעית. אחרונה ככל שמדובר בתאריך הרשמי לבחירות הבאות. האם תמלא הממשלה את ימיה הפעם? טוב, זו בעצם שאלת מיליון הדולר.

היומונים ‘יתד נאמן’ ו’המודיע’ עסקו בה בהרחבה.

מ’ כרמלי ב’המודיע’, מי שניבא פעמים רבות את נפילת הממשלה האחרונה בטרם עת, קצת מתנצל על כך. “אם לכם יש עדיין סבלנות לעיסוק סביב בחירות או לא, מתי כמה ולמה, למערכת הפוליטית יש עוד הרבה ספקולציות להציע לכם… כשהמציאות הפוליטית מתעתעת, כשמי שאמור להחליט מחליט, מתחרט, ממתין, בודק, מחליט, מתחרט ושוב ושוב על זו הדרך, הרי שאנו מוצאים עצמנו עוסקים סביב מועד הבחירות פעם אחר פעם”.

לגופם של דברים, הוא מספר כי לפני שיצא להשתתף בוועידת האו”ם בניו יורק “החליט ראש הממשלה על כינוס מסיבת עיתונאים שבה יכריז על בחירות בקרוב. כחלון היה בסוד העניינים ואמור היה להשתתף אף הוא באותה מסיבת עיתונאים לצידו של ראש הממשלה”.

בסוף, זה לא יצא לפועל. “הוא שוב רצה לחכוך בדעתו”, נתניהו.

עמיתו מ’יתד נאמן’, אריה זיסמן, סבור כמעט כמותו. “ריח בחירות חריף חדר לחדר הדיונים הסגור בקבינט. הריח הזה נתפס ונדבק בכל מי שיושב בחדר עד שקשה להסירו.

“מהיכן שלא מביטים על העניין, מגלים כי המערכת הפוליטית בתזזית. בעוד שבוע וחצי ייפתח מושב החורף של הכנסת, שעשוי להיות האחרון בטרם תצא לבחירות מוקדמות. עוד קודם לכן, ביום ראשון הקרוב, אמורה להיערך ישיבה של חברי הקואליציה עם ראש הממשלה שהוגדרה על ידם כ’ישיבה מכריעה’. ראשי הקואליציה יבקשו לשמוע מנתניהו האם פניו לבחירות מוקדמות או שהוא מבקש לפתור את ‘חוק הדיחוי’. על פי תשובתו הם יבינו לאן מועדות פניו”.

גם זיסמן סבור שההחלטה אצל נתניהו משתנה שוב ושוב. “ההערכה הרווחת בסביבות ראש הממשלה היא שהוא טרם קיבל את ההחלטה. נתניהו עדיין מתלבט. הסוגיה הזו של הקדמה או אי הקדמה משתנה אצלו במהירות הבזק. רגע לכאן ורגע לכאן. גורמים בסביבתו אומרים את הדבר הבא: ‘כרגע ראש הממשלה לא ממש ממהר לפרק את הקואליציה, אבל הוא לא הולך להילחם על קיומה בשיניים כפי שעשה בעבר”.

זה סותר, אגב, את הערכת זיסמן מלפני מספר שבועות, בתחילת ספטמבר.

“הוא עצמו”, כלומר נתניהו, כך כתב אז זיסמן, “לא מעוניין בבחירות מוקדמות. גם אם הליכוד יגדיל את כוחו עדיין צריך להקים ממשלה יציבה עם שותפים נאמנים בפרט ביום סגריר של הגשת כתב אישום. אשר על כן, ההערכה המפוכחת היא שהבחירות  ייערכו במועדן או סמוך לכך”.

ולמה בכל זאת הוא מבהיר חזור והבהר שאינו חושש מבחירות מוקדמות? לדעת זיסמן, כדי לגרום לשותפות שלו להגיע להבנות בכל הנושאים הנפיצים העומדים על הפרק. “האמירה שלו נועדה להזהיר אותן שכמו שהליכוד עלה בבחירות האחרונות ל-30 מנדטים על חשבונן (בעיקר ‘הבית היהודי’ ו’ישראל ביתנו’) כך יקרה אם כעת ילכו לבחירות. במקרה כזה הליכוד ינגוס מכולן (כולל ‘כולנו’)”.

וכל זה השתנה, לדעת זיסמן.

4.

הפלת מטוס חיל האוויר הרוסי מטילים של צבא סוריה הובילה לסיקור מעניין בחלק מכלי התקשורת החרדיים. נביא שלושה מהם.

כך סבור הפרשן הצבאי אליעזר שולמן בטורו ‘שטח אש’ במשפחה:

“השבוע הודיע שר ההגנה הרוסי… כי הושלמה העברת מערכת הטילים נגד מטוסים S-300 לסוריה. במערכת הביטחון בישראל לא הופתעו מההודעה. לאחר הפלת המטוס הרוסי נוצרה תחושה שהרוסים כמו התפללו וקיוו לתקלה ישראלית שתאפשר להם להפנות אצבע מאשימה, וזה אכן מה שקרה. ישראל הואשמה בהפלת המטוס.

“רוסיה ספגה מכה מביכה כשאש הנ”מ של צבא אסד הפילה את המטוס והעדיפה לתלות זאת בישראל, כיוון שיש לה עדיין אינטרסים נרחבים לקדמם בסוריה”.

ומה יקרה?

“המבחן המעשי ליחסי ירושלים ומוסקבה יגיע בקרוב, כשתצוץ התרעה מודיעינית חדשה על ניסיון איראני להבריח נשק ללבנון… כיוון שאיראן נחושה להמשיך במשלוחים, וישראל אומרת בפומבי שהיא עומדת על זכותה לפגוע בהם – ירושלים תעמוד בפני דילמה: האם לתקוף שוב בקרבת הרוסים ולהסתכן בהחרפת המשבר עמם ואולי אף בנפילת מטוס ישראלי?”

מעניין לקרוא את דבריו של הפרשן הצבאי של ‘המודיע’, א’ פאר:

“היום מותר כבר לגלות ששבוע לפני התקיפה המדוברת של אותו מחסן… ביצע חיל האויר, ממשך סמוך לאותו מקום, התקפה הרבה יותר גדולה, הרבה יותר חשובה, נגד מתקן איראני שתופעל בשיתוף עם הסורים… גם אז הגיעו המטוסים בדרך הים, הפנו את חרטומיהם מזרחה, ושיגרו מרחוק את טיליהם מבלי שאפילו נכנסו לשטח הסורי.. בתוך שניות לא רבות היה כל המקום למאכולת אש שהותירה אחריה רק ערימות של ברזלים מפוחמים ושרופים…

“הרוסים… קיבלו את ההודעה על הפעולה הישראלית 11 דקות לפני שזו החלה.. ואז באה התקיפה המדוברת.. ישראל התנהלה מול הרוסים בדיוק כמו שבוע קודם לכן.. מאותה יחידת תיאום..  באותה שפת דיבור – רוסית. הפעם הרוסים קיבלו את ההודעה 12 דקות לפני התקיפה. בדקה יותר זמן מאשר בשבוע שקדם…”.

לדעתו ולפי פרשנותו, כל צד יודע את האמת והרוסים לא יקחו את הסוגיה להכרעה של בית משפט כלשהו. הם יודעים שייצאו מבית משפט הגון מוכים וחבולים ובעיקר אשמים. בסופו של דבר יתברר בפני העולם כולו שמדובר ב’תקלה’ רוסית”.

לדעתו, “הדרג הצבאי שחש שהוא יואשם ברשלנות קשה מיהר לחפש לו קרבן ומצא אותו בדמות חיל האוויר הישראלי”.

היתכן עימות?

“ירושלים ומוסקווה חייבים לומר שאינן במצב של עימות. הרוסים אינם אויבים. אך עם זאת, התקרית מעיבה על מערכות היחסים וכל ההגבלות והתוספות לתיאומים יקשו על ישראל את המלאכה נגד האיראנים”.

פאר מוסיף כי רוסיה כעסה בעצם על וושינגטון. “הנשיא טראמפ הכריז על הטלת סנקציות על מוסקווה”. לדעתם, ישראל קשורה לזה. או לפחות, “לא דאגה למנוע מן הנשיא טראמפ את הטלת הסנקציות עליהם”.

כלומר, רוסיה “רוגזת על ישראל”, לא רק בהקשר של הטילים…

והנה דעתו של חגי הוברמן ב’יום ליום’:

“האמנם כצעקתה? השורות הבאות נכתבות בעקבות שיחות עם כמה גורמי מודיעין בישראל, שהדברים שאמרו הפוכים ב-180 מעלות ממה שמתפרסם בתקשורת וברשתות החברתיות. אם לסמוך על דבריהם, מערכת ההגנה האווירית S-300 לא הגיעה לסוריה שלשום, וגם לא בחודש האחרון. היא נמצאת כבר למעלה משנה על אדמות סוריה…

“בין ה’בור’ של חיל האוויר הישראלי בקריה, לבין הבסיס הרוסי חמיימים בסוריה יש כידוע קו טלפון ישיר שעליו הסכימו כבר לפני שנה נתניהו ופוטין ואשר לא נותק לרגע גם בשיא המשבר בחודש האחרון.

“בנוסף, על פי ההערכה, לסורים ייקח שלוש שנים ללמוד איך להפעיל את המערכת הזו בצורה הטובה ביותר”. כלומר, “למרות ההצהרות הראשונות שיצאו ממוסקבה..אפשר להבין שהרוסים בסופו של דבר נתנו להיגיון לגבור, והם מבינים שאי אפשר לסכן את המערכות האלו למול חיל האוויר הישראלי”.

5.

אבל אי אפשר בלי הבחישה המקומית, ואותה מצאנו בשבועונים, כמובן. אז נכון שגולשי האתרים מצאו את כל החומר ואת כל העדכונים כבר במהלך החגים, כשלכתבי השבועונים לא נותר אלא ללקט בהצלחה. ובכל זאת, היו כמה חידושים מעניינים.

הנה שלומי גיל ב’משפחה’: “שאלנו את דייטש אם הוא מתכוון לרוץ עד הסוף. הוא השיב שכן. כששאלנו מה יקרה אם לא תינתן לו התמיכה של ‘דגל’ ו’ש”ס’ הוא השיב בחיוך: ‘עד הבחירות יש עוד ארבעה שבועות,  ובמקרה שלך, ארבעה מדורים בעיתון. מבטיח שנדבר כל שבוע ואעדכן על ההתפתחויות עד ליום הבוחר'”.

הנה תיאור חמוד של יוסי אליטוב בטורו ב’משפחה’ על שיחות ה’שלום’ בסלונו של יו”ר ש”ס אריה דרעי, ברחוב הקבלן: “בליל חמישי האחרון ג’ דחול המועד, שררה ברחוב הקבלן הירושלמי אווירת חג  עליזה ותוססת. אמצע סוכות, לילה אחרון של שמחת בית השואבה. אמהות על עגלותיהן, אבות עם בניהם, משפחות-משפחות חזרו עייפים ומרוצים מאירועי שמחת בית השואבה בהיכלי הישיבות ובחצרות החסידות.

“מחלונותיהם של בתי הכנסת ההר-נופיים בקעו צלילי תזמורות שניגנו בשירת בית השואבה והכל נראה היה עליז ושמח כפי ששכונה חרדית ממוצעת נראית בלילות של חג הסוכות. אי קטן. הכי רחוק מאווירת החג העולצת, היה אי שם במעלה הרחוב. כמו במחזה תלוש מהמציאות שמסביב – בקומה העליונה של בניין מספר 28 ברחוב, ישבה דבוקת עסקנים פוליטיים, לבושים בבגדי חג מגוונים – מקפוטות פרחוניות ועד עניבות משי אדומות – וניסתה זו השעה השלישית ברציפות לעשות את הבלתי ייאמן: לכונן סוכת שלום בין אגודת ישראל לש”ס, או יותר נכון: בין משפחת פרוש המורחבת לאריה דרעי ואנשי צלליו, רגע לפני נקודת האל-חזור”.

ואין על התיאור של שמעון בריטקופף: “כל מי שהתעסק בחודש האחרון בפוליטיקה הפנים חרדית הרגיש כאילו הוא עומד בתחנת רכבת, רואה בעיניים כלות שתי רכבות נוסעות זו מול זו במהירות עצומה, יודע שהן עומדות להתנגש זו בזו במהירות עצומה, עוצם את העיניים ומקווה שיקרה איך שהוא נס וההתנגשות תימנע. ובכן, יש לנו בשורה עצובה: פקחו את העיניים, היא לא נמנעה”.

וזהו  תיאורו של יעקב ריבלין ב’בקהילה’ על ליל הבלהות בו הגיש ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול רשימה שנפסלה: “ברוב בטחון הגיש אבוטבול את רשימתו ברגע האחרון ממש.. כנראה שהיו לו עיסוקים אחרים בניהול העיר.. מה שקרה לאחר מכן עוד יילמד בבתי הספר לפוליטיקה חרדית כמופת של טעויות.

“בטפסים של אבוטבול נרשמו התומכים כמועמדים ולהפך. היו גם מספר דפים כפולים שהועתקו בחופזה. פקיד הבחירות העיף בהם מבט אחר ופסל אותם לאלתר. במקום פרצה מהומה רבתי (ושלא יספרו לכם שהכל היה מתוכנן מראש, אבוטבול כמעט והשיב את נשמתו לבוראו כאשר הודיע לו פקיד הבחירות שהרשימה נפסלה)”.

אבל הכי אהבתי את המשפט הבא: “דגל ואגודת ישראל לא רק רצות זו מול זו למועצה. הן גם מריצות מועמדים שונים לראשות, כשאחד מהם הוא חרדי והשני לא. ככל שתסלים המלחמה בין ליאון ודייטש, בהכרח שהיא תגלוש גם ליחסים בין המפלגות. עדות לכך יש כבר בהתבטאויות חריפות של שני הצדדים שנאמרו במספר מקומות וגם לכותב השורות זה נגד זה. בשלב זה החלטנו לנסות לתרום לשלום ולא להביא את הדברים הקשים. ככל שהצדדים יעמדו בניסיון, נעמוד גם אנו”.

שאפו.

6.

תעלומה ב’משפחה’?

עזרו ל’בין השורות’ להבין.

הנה קטע אחד מטורו של יוסי אליטוב “סוכת דוד הנופלת”, המתאר את שיחות השלום בסלונו של דרעי:

“על פי ההסכם שקודם במרץ עד שנתקע – יצחק פינדרוס היה אמור לכהן כראש העיר בשנתיים וחצי השנים הקרובות. במחצית השניה של הקדנציה אמור היה לכהן ישראל פרוש. בחמש שנים שלאחריהן היה אמור פרוש להדרים לכיוון בית שמש ולכהן בה במקום משה אבוטבול, כאשר פינדרוס עצמו ינדוד לכנסת, וח”כ מלכיאלי או חבר כנסת אחר מש”ס יעבור מגבעת רם לאלעד. סבב פוליטי מרובה שלבים, דמויות וזירות, כפי שאפשר לגלות רק בפוליטיקה החרדית”.

שאפו על המידע. הוא תואם בול למסמך שיש בידי ‘חרדים 10′ ואשר הסעיפים ממנו צוטטו באתר בחג. זהו מסמך הטיוטה האחרון, הכי מעודכן (יעקב ריבלין ב’בקהילה’ התייחס אגב לגרסאות קודמות, לא מעודכנות, לא הכי אחרונות, כשכתב ש”במהלך הדיון הוצעה נוסחה, שלו התקבלה לבסוף הייתה גורמת לבכירי דגל התורה למרוט את ראשם. הנוסחה דיברה על שנתיים וחצי ראשונות לפינדרוס בראשות העיר, לאחר מכן בחירות לחצי השני של הקדנציה כשפרוש מועמד מוסכם. בקדנציה הבאה פרוש מקבל כהונה מלאה”. ההצעה נפלה כמעט לפני שהועלתה, באשר שרוליק פרוש על פי ההסכם יועד לקדנציה הבאה לבית שמש, ונציג ש”ס לאלעד).

איפה הבעיה, ואיפה צצה התעלומה?

שבקטע הסיכום סותר אליטוב את כל מה שכתב לעיל:

“לא נותר אלא לתהות מעט על ההיגיון שליווה את אנשי ש”ס באותו לילה של ניסיון לפשרה… דבר נוסף שאותו יתקשו תומכי ש”ס להבין הוא איך ייתכן שבעסקאות האפשריות שנערמו אל השולחן – לא עלתה שום אפשרות להצבתו של מועמד ספרדי? הליטאים והחסידים, הפינדרוסים והפרושים, עומדים לחלוק ביניהם את העיר בחסותה של המפלגה, שחרטה על דגלה את החזרת עטרת יהדות ספרד ליושנה, ורק לספרדים לא נשאר… אילו הייתה סביבת דרעי מעמיקה לחשוב היא לא הייתה נכנסת להרפתקה”.

יכול להיות שסביבת דרעי תמליץ ליוסי לקרוא את הקטע הקודם שלו בטורו, ולהבין שש”ס יכלה להרוויח ‘על בטוח’ את הקדנציה הבאה? – – –

7.

בחירות? ביצה? תככים? הצחקתם את עיתון ‘כפר חב”ד’.

אני אפילו לא יודעת מי ערך את הראיון (לא מופיע שם כתב), יתכן שמדובר בשאלות ששוגרו לרב והושבו בכתב, אבל הדברים מעניינים, ובפרט בעיתוי הנוכחי.

המרואיין, רבה של קריית אתא, הגאון רבי שלמה חיים דיסקין (רב מחסידי חב”די, המוערך בקרית אתא על ידי כל החוגים, כולל הליטאיים, דבר מעניין לכשלעצמו). הנה מה שהוא אומר על הפוליטיקה: “הרבי אסר עלינו לכל אורך השנים להיות חברים במפלגה כזו או אחרת, ובמענות של הרבי מפורש שהדבר רק יפגע בעבודתינו”.

הוא מספר כי בשנים הראשונות לשליחותו הוא קיבל הצעות להיות מעורב בפוליטיקה המקומית תמורת הבטחות לסיוע – וקיבל הצעות להתרחק.

כשידיד חב”ד החליט לרוץ ובמפלגה ביקשו לציין בפרסומים ‘איש חב”ד’ – הוא עמד על כך שזה לא יקרה. ניסיון של עשרות שנים הבהיר לו את האמת הפשוטה שעליה נלחם הרבי: “לו הייתה התערבות, הפעילות הייתה נפגעת חלילה”.

בהחלט מעניין.

לחשוב על כך שבאגודת ישראל הירושלמית יש מי שמספר שהריצה הנפרדת מ’דגל’ היא על רקע דרישה של דגל להזיז את נציג חב”ד ממקומו השביעי (טענה מופרכת, ‘דגל’ לא התערבה בזהות המיקום הפנימי של נציגי אגו”י. מצידם שיציבו את נציג חב”ד במקום הראשון…).

מה שבטוח הוא, שעל רקע הדברים של הרב דיסקין, יהיה קשה מאד לצייר את תשע”ט כשחזור של מלחמת תשמ”ט. כשלנציג החב”די אסור אפילו להזדהות באופן רשמי כנציג חב”ד…

8.

אני לא ממש יכולה רק באמצעות הצגת משפט פה משפט שם, להסביר לכם למה, אבל היה טור אחד שהצליח לגלגל אותי מצחוק – טורו של יצחק פלדמן ב’בקהילה’. צריך לקרוא את כל הטור כדי להבין.

 “אחי, במוניציפאלי כבר היית?” – הייתה הכותרת, ובפנים, ניסיון שלו לערוך סקר רחוב בערים חילוניות, כמו תל אביב, בת ים וראשון לציון.

הנה כמה פנינים (ושוב הדגשה, קשה להסביר מה מצחיק, כשלא קוראים את הקטע כולו):

“שלום לך, אתה תושב העיר… אפשר דקה או שתיים מזמנך?”

“כבר הנחתי לפני שעתיים” (ככל הנראה חשב שלפניו חסיד חב”ד המבקש להניח לו תפילין).

התשובה של האיש בקשר לבחירות המוניציפאליות הייתה, אגב: “עזוב, אני רק בן עשרים, יש לי חיים, אתה פוליטיקאי או משהו?”… כששמע שבן שיחו הוא עיתונאי, התרחק בבהלה. “אלה הכי מסוכנים אלה. אתם מלשינים למס הכנסה. ביי”.

הוא אפילו שלף שם של מועמדת מהארכיון, פלורה שושן (פרטים עליה, תמצאו במסגרת) ושאל איך היא. וכן, יש אנשים שענו לו ברצינות תהומית כיצד היא תפקדה בקדנציה החולפת…

כמה סגנים יש ב’ראשון’? שאל גברת. היא לא ידעה, אבל סיפרה שעג’מי מבטיח שהעיר תהיה נקיה יותר… “ובמיוחד הוא אומר שבכל מקום איפה יש משפרצות של מים”…

“מזרקות”, הוא תיקן אותה.

“כן, בכל המזרקים יהיה מים כל הזמן. לא כמו היום שיבש שם”.

אבל עזבו. אני רק הורסת את הטור. אי אפשר להצחיק רק עם קטעים מתוכו.

ואתה ענק, פלדמן. כמעט כמו פלורה שושן…