נדיה כהן, אלמנתו של המרגל הישראלי אלי כהן הי”ד, שהוצא להורג בסוריה לפני 53 שנים, פנתה היום (שלישי) באופן חריג לנשיא סוריה, בשאר אסד, בבקשה לשחרר את עצמותיו של בעלה לקבורה בישראל.
כהן דיברה בכנס בינלאומי ראשון העוסק בטיפול בפציעות מלחמה שנערך במרכז הרפואי לגליל בנהריה.
כהן סיפרה לקהל על בעלה: “אתם שמעתם את הסוף המר של אלי, אני ליוויתי אותו חלק מהמסע של שמחה, תרומה ואהבת העם הזה. אלי הוא מלאך שבא, אני לא כל כך רוצה להאמין בזה, מלאך למלא תפקיד מסויים, לשמור על המדינה, על העם. היה משוגע על העם הזה ועל המדינה ועל פיסת הקרקע שקיבלנו אותה.
אלי היה פשוט אדם ציוני, תרם, עזר והשאיר שלושה ילדים שלא מכירים אותו. אני מודה ואני אומרת שאני באחד הימים הייתי נרגשת כשראיתי את האוהל מרחוק עם האמבולנסים שמעבירים את הפצועים לבתי חולים שלנו.
אני מודה לרופאים, למלאכים האלה שעשו בלי הבדל גזע ודת ותרמו את תרומתם ואתם יודעים לעשות את זה. הנכדה שלי לומדת רפואה, עכשיו היא בפוריה מתמחה שנה שביעית והיא תהיה כמוכם, רגישה, ונולדה לתת. אני לא ארחיב את הדיבור כיוון שיש לי מטרה ואני מודה לאלה שיזמו שאני אעמוד לדבר ללבו של בשאר אסד.
היה לי קשר מכתבים עם בשאר לפני כ-18 שנה וכתבנו לו, צילמנו את הצילומים של הילדים, של הנכדים, שיחוס וירכך את לבו למען הבאת הגופה.
ושמחתי כשהוא השיב שזה בבוא הזמן. גם שתי מילים היו לנחמה.
בינתיים עבר הרבה זמן ובשאר עבר תקופה קשה, התחוללה מהפכה בתוך העם שלך. בתוך המדינה שלך, העם שלך שילם מחיר ואתה גם כן היית חרד לעם הזה. אני פונה אליך מפה באהבה, שיהיה שלום. שלום בביתך, במולדת שלך, ויחד עם זה בבקשה ממך אני אפילו מבקשת רחמים, שחרר את אלי, שחרר את העצמות.
אני לא צעירה, כשחמותי נפטרה בגיל מבוגר בכיתי, אמרתי שהיא לא זכתה לראות את קבר בנה. אני בת 83, תסתכל עלינו אחרת, תסלח, תושיט יד ותתן לנו את הקבר. שנרווה נחת גם אני וגם הילדים וגם הוא שהוא יחוש שהוא באדמה שלו”.
נדיה הוסיפה: “אני מקווה שתענה הפעם אחרת, תענה בלתת, אני מושיטה לך את היד לשלום, גם למען העם שלך, למעננו ותהיה בטוח וגם אנחנו בטוחים שאנחנו יכולים לחיות גם אחרת. אני מודה למארגנים שחשבתם להביא אותי לכאן לדבר ללבו של אסד”.