איש ארץ-ישראל לא יבין: תשרי במוסקבה

3 באוקטובר 2018   

יש יהדות מחוץ למאה-שערים ויש חוויית חגים מחוץ לירושלים. זו קביעה די בינאלית, אך לא למי שהיה כחמש עשורים עצם מעצמה של מאה שערים של ירושלים, של חסידות - ועוד חסידות תולדות אהרן. ירח האיתנים בירושלים, במאה שערים, אצל חסידים, בתולדות אהרן, זו חווייה רוחנית לעילא ולעילא, גבוה מעל גבוה. הרגשה כפי שאומרים בפיוט: "אשרי עין ראתה קהל קדושים רוגשים בבית קדשי הקדשים". זה שנתיים אני בשליחות חינוכית בקהילת קודש מוסקבה. השנה חוויתי לראשונה ירח איתנים בצילא דמהימנותא של קהילות מוסקבה השונים, בחוגים ובעדות וקהילות השונות, ואכן הייתה זו חוויה מטלטלת לחוות את הימים הכי נעלים של השנה עם יהודי רוסיה, יהדות מתעוררת, יהדות של מסירות-נפש, חגים שכל רגע בהם הם לימוד, לימוד אישי ולימוד לאחרים, בתוך יהדות נקייה, טהורה זכה וברה. ההשגחה העליונה רצתה וכיום להיות יהודי ברוסיה זה כבוד, זו זכות. התנאים לא כל-כך נוחים, נדרש מאמץ, נדרשת דחיפה ועידוד, ולכך נועדו הקהילות הקדושות, מוסדות התורה והחינוך, ארגוני חברה וחסד, והם עושים עבודת קודש. יש תוצאות מבורכות בשטח. במוסקבה יש 36 בתי כנסת פעילים, עשרה בתי ספר יהודיים שונים, ישיבות וכוללים, הרבה עזרה לענייני אידישקייט ויוזמות ברוכות, שני בתי דין, שלוש מערכות כשרות ושחיטה, כעשרים מסעדות כשרות, רבנים יושבים על מדין, כולם עסוקים בעבודת הקודש - וטרם נגעו בקצה קצהו של אותם המוני בית ישראל שטרם הבהיק הניצוץ בתוכם ורחוקים מכל וכל, ויש הרבה מה לעשות כדי להכיר להם את כור מחצבתם.

•

השלטון ברוסיה מאיר פנים ליהדות רוסיה והיהודים מרגישים זאת. יש לנו ידיד בבית המלך. נשיא הפדרציה הרוסית, וולדימיר פוטין, שיגר אגרת ברכה מיוחדת ליהודי רוסיה לקראת ראש השנה. אגרת הברכה התפרסמה בעיתונות הרוסית הרשמית. יש אמנם כאלו שמצקצקים מול הודעה זו, שכבר הפכה לשבלונה. אותי זה מרגש. אני עוד זוכר את הימים שאם היו אומרים לי שאגרת כזו תתפרסם, הייתי מסובב אצבע על הרקה ושולח את החולם לקחת את התרופה ששכח לקחת בבוקר... זה מרגש אותי לשמוע את הרב הראשי לרוסיה הרב ד"ר אברהם שייביץ, שמכהן כרב הראשי עוד מימי מוסקבה הקומוניסטית, וכעת הוא עומד על הבמה בבית הכנסת הגדול של מוסקבה ומקריא את המכתב של נשיא הפדרציה. כך גם הגאון החסיד רבי בערל לאזר - הרב הראשי לרוסיה, כשהוא מקריא את מכתב הנשיא בבית הכנסת המרכזי 'היכל מנחם' במרכז היהודי מארינה רושצ'ה בערב ראש-השנה בנוכחות כלי התקשורת הממלכתיים. זה מעביר בי צמרמורת, מרגש מאוד. ימי החג היו מלאים וגדושים בחוויות של תפילה ואידישקייט, שמחה והתעלות, מצוות ומעשים טובים, ואלפים באו למרכזים היהודיים להשתתף בהם. אלפי סטים של ארבעת המינים נמכרו בסכומים גבוהים; מיליוני רובלים נשפכו על כיבודים בבתי כנסת בראש השנה, יום הכיפורים ושמחת-תורה; נהרות של משקה, ומאות אלפי מנות חולקו ליהודים שבאו לשהות בצילא דמהימנותא בימים הנוראים במרכזים היהודיים, ובחג הסוכות בסוכות המרכזיות, גם תוך שטף גשמי ברכה ובקור עז.

ילדים יהודים בסוכה של תורה מציון. צילום: באדיבות המצלם

•

שמיני עצרת ושמחת תורה, שני ימים מלאי התעלות של שמחת יו"ט, תפילות וריקודין של שמחה. איש ארץ-ישראל לעולם לא יבין זאת, המשמעות והמעמד של כל אחת משני הימים, ושמחת תורה הוא החג של "יהדות הדממה" ברוסיה הקומוניסטית. יש תמונות המתעדות את האלפים הרבים שהיו צובאים על בית הכנסת הגדול של מוסקבה בליל שמחת תורה. השלטונות הקומוניסטיים סגרו את הרחוב ארכיפובה כדי לאפשר את הריקודים הסוחפים בבית הכנסת פנימה וביותר בחוץ. זו הייתה אחת מנקודות האור בימי האפילה, ויהודים רבים החזיקו את יהדותם בכל מיני רמות בגלל חגיגה זו. גם השנה בית הכנסת הגדול היה מלא, יהודים בכל הרמות ובכל הגילים באו לשמוח ביהדותם, ואין אומתנו אומה אלא בתורתה, כאשר פרחי ארגון 'תורה מציון' בראשות הרה"ג רבי דוד יושיבייב, מדייני הקהילה, מנצחים עליהם, וכן ציבור אברכים מקהילת חב"ד צ'יסטי-פרודי בראשות הרה"ח רבי שמואליק קופרמן. התרגשתי ואמרתי: "הושענא חבוקה ודבוקה בך, טוענת עולך, יחידה לייחדך", על-ידי החיבוקים ודביקות יהודים באהבה ואחווה ללא סייגים, מביאים יהודים ל"טוענת עולך", לקבלת עול מלכות שמים, ועל ידי זה נעשה "יחידה לייחדך". כן. גם במוסקבה אפשר ועוד יותר להתרגש ולסכם: "אשרי עין ראתה קהל קדושים רוגשים בבית קדשי הקדשים".