מה כבר לא נכתב על ‘אהבת תורה’ הנדירה, המתוקה והמרטיטה של הגאון המופלא, שזה לא מכבר מלאו 9 שנים לפטירתו – רבי משה מרדכי שולזינגר זצ”ל.
ברשימות קודמות שפורסמו כאן, ניסיתי לשרטט בשורות ספורות את עולמו המתוחם של האיש הבלתי רגיל הזה – עולם שגבולותיו הורכבו מקושיות של החתם סופר, מיישובים על החזון יחזקאל, ו’מפשטים’ של הרב מבריסק. הגבולות הבלתי דיפוזיים הללו, לא איפשרו אפילו לאבק, שאינו עשוי מ’אור החיים’ נדיר, או צל”ח בלתי ידוע להיכנס. מי שבכל זאת הצליח לחדור לעולמו של רבי משה מרדכי, היה ניצב נפעם נוכח ממלכה עשירה ובעיקר מאושרת של אדם שמסוגל לצחוק באושר אמיתי כשהוא רק מגלה שמישהו פרך את סברתו המחודשת בעניין ‘אכילת רוטב הקדשים’, או בדין ‘שירת הלויים’.
בשורות אלו, אנסה ללקט מעט מלשונותיו של הרב זצ”ל, המובאות בספריו בהתייחסותו לגאוני הדורות הקודמים. הרשימה לא כוללת את תיאוריו המפורסמים בשיחות ו’בפנינים’, שלמשמעם ‘תיאות נפש’ (מונח שהיה שגור בפיו). על כך ניתן להאזין לקלטות שנותרו, לעיין בספרי ‘הפנינים’ הרבים, או לקרא את הרשמים וההנהגות הרבות שנכתבו בעיתונות ובספרים שחוברו אחרי מיטתו של האיש הגדול הזה.
כאן ביקשתי להביא מעט (עם פתיחת מקצת מראשי התיבות), מההתייחסויות הקצרות בלבד, שנכתבו מתוך התרפקותו על התורה והערצתו הבלתי מובחנת לכלל חכמיה – בדרך הלימוד ובמכתבי תורה, או בלשונו: ‘בהערצת עולם לגדולי עולם’.
- ושאל רבנו אור העולם הגרי”ז זצוק”ל בעוצם הרגשת לבו הטהור … (שיעורי משמה”ל זבחים, עמ’ עה).
- הנה ידועים הדברים המתוקים שאמר מרן הגרי”ז זיע”א (ומובא בסטנסיל) בזבחים דף י… האם הדברים מתאימים גם לביאור הרבנו יונה דילן? אשמח מאד כשיבארו לי היטיב בס”ד (משמה”ל ברכות סימן ד).
- וברוך השם אשר נתן לנו בדורינו זה את המורה לצדקה אור העולם קדש הקדשים רכשבה”ג הגאון החסיד מבריסק מרן רי”ז הלוי זצוק”ל זיע”א… (משמה”ל ברכות סימן מז).
- יסלח לי על האריכי בדברים מגודל התרגשותי לזכר קדושת רבינו זצוק”ל (הגרי”ז זצ”ל, א.ה), שזכיתי לראות את אור קדושת פניו הטהורים ולשמוע את תפילתו הזכה והטהורה (אשר אמר שלכל תפילה מתכונן יום שלם…) ואת עבודת הקריאת שמע שלו, ואת אמירת התהילים שלו שהי’ ממש כמדבר עם השכינה ואת ההבדלה שלו במוצש”ק (אשר אמר שמתכונן לזה בהכנה של חמש שעות)… (משמה”ל ברכות סימן מז).
- אינני זוכר אם יש לכת”ר הספר הנחמד… אם יש ימחול נא לעיין שם בסימן ב’ ויראה מרגלית נפלאה בזה בשם מרן הגרי”ז זיע”א… ואם אין לכבודו הספר הנ”ל יודיעני ואכתוב בלי נדר כי יודע אני עד כמה יקר וחביב לכת”ר שליט”א כל דבר תורה של מרן הגרי”ז, לשמו ולזכרו תאות נפש (משמה”ל בבא מציעא סימן א).
- אין בכח עטי לתאר עד כמה הנני משתוקק לדעת איך ביאר מרן הקדוש הגרי”ז זצוק”ל זי”ע ועכי”א לדברי התוס’ בתמורה לב, א (ד”ה מקדישין)… ומאד נכספה וגם כלתה נפשי לדעת מה אמר בזה מרן הקדוש הגרי”ז זיע”א… (משמה”ל בכורות סימן מה).
- את זה זכיתי לשמוע מפה קדשו של רבנו הקדוש הגרי”ז זיע”א פעם אחת בשמחת תורה יחד עם הרב משולם זושא מרגליות (זלה”ה) היה כזה שמחה! אינני זוכר אם היה בשנת תשי”ח או תשי”ט, היה זה כאשר המתינו ל’נביא’, הרב זיע”א ישב והסתכל בחומש ופתאם הוא פתח ואמר את כל הפסוקים הנ”ל וביאר שזהו כוונת הפסוק… (שיעורי משמה”ל סוטה עמ’ לו).
- ומה אעשה שבעוה”ר (בעוונותי הרבים, א.ה) אינני מצליח להבין מה שקורא כת”ר שליטא ‘הוכחה’ מדברי מרן הגרי”ז זצ”ל… והלא סגי בכך שהיה ספק למרן הגרי”ז אם יש חיוב הקרבה של שלמי שמחה… ומה זה ‘הוכחה’ על דעת קדשו של מרן הגרי”ז בענין שלמי שמחה? אתמהה! והנני בעוה”ר שרוי בצער רב… בכפילת ההודאה על מכתביו היקרים והנחמדים מאד… (משמה”ל ראש השנה סימן כח).
- והאיר את עיני במציאה רבתא ונפלאה מדברי אדוננו המהרי”ל דיסקין זצוק”ל זיע”א ב’תורת האהל’ לפרשת תצוה… (משמה”ל זבחים סימן קכב).
- ואסברה לה אדוננו קדושנו ה’בית הלוי’ זיע”א בח”ב סי’ ט’ דיש לומר דלא הותרה שבת…. (משמה”ל מגילה סימן ל).
- ולאיש פשוט המוני כמוני לא מובן אם הדברים הקדושים הללו הם בהעלם דברי הרמב”ם פ”ט מעבדים ה”ב… וצריך לי רב לכל זה, ואבקשה נא שיאיר עיני בכוונת אדוננו קדושנו גאון עוזנו ‘המקנה’ זיע”א (משמה”ל מגילה סימן לג).
- וה’ יתברך יאיר עיני להבין דעת קדושים כוונת אדוננו הצל”ח זיע”א בזה (משמה”ל זבחים סימן מד).
- והנה כבר זכה בזה אדוננו קדושנו החיד”א זיע”א (משמה”ל זבחים סימן קכב).
- אמנם הבה נשמע דבר ה’ בקדש מפורש יוצא מקדש הקדשים אדוננו קדושנו החת”ס זיע”א בשו”ת… על דברת מלכי צדק אדוננו הט”ז זיע”א באו”ח… (משמה”ל תמורה סימן ב).
- וז”ל הרב גנת ורדים (אדוננו הפמ”ג זיע”א!) בכלל מ”ב ד”ה ודע… (משמה”ל סימן לח).
- ואני רואה שכת”ר מאד מרוצה ושמח בחלקו, שסובר כפי הנראה שירד להבנת עומק העניינים בזה, ומרגיש שהבנת עומק דברי אדוננו אור העולם הגרי”ז זיע”א מונח לו בכיסתי’, ויהי לו אשר לו, אבל מה אעשה ואני עני אינני יכול להשתתף בשמחתו, כי לפני עדיין רחוקה הדרך בזה, וצריך לי רב לזה. והואיל והתורה הקדושה מצווה עלי לאהוב את כת”ר כמוני ממש, על כן הנני מודיעו מרוב אהבה אמיתית שכדאי לשוב ולשנות פרק זה (משמה”ל תמורה סימן מט).
- ולכאורה זה הוא סוד שיח דברי קדשו של אדוננו החת”ס זיע”א בגיטין ס’ ב’ שכתב שההלכות… (משמה”ל תמורה סימן עז).
- והנני מודה מאד על כל מה שהאריך לבאר לי את כוונת אדוננו קדושנו מאור עינינו הגרעק”א זיע”א בגליון הש”ס בנזיר ט’ ב’, אבל בעניי התאמצתי טובא להבין את דברי הדר”ג (הדרת גאונו) שליט”א, ועדיין לא עלתה ביד לקוצר המשיג… (משמה”ל חגיגה עמ’ פח).
- והנה כל הנ”ל הוא עוד לפני שנעיין בראשונים ז”ל, ובינתיים יצאנו רק בעקבי אדוננו מאור עינינו הארי החי זיע”א ב’טורי אבן’ הנ”ל (משמה”ל קידושין סימן כא).
- ואגב מצאנו בזה מציאה בס”ד (בדרך לימודנו בשמחת תורה הנ”ל) שגם אדוננו הב”ח זיע”א עמד בדברי המ”מ הללו בחו”מ… (משמה”ל קידושין סימן לב).
- הנני עני כותב ברגשות שמחה והלל בערב יום ההצלה של כבוד רבנו שליט”א (הגר”ש וואזנר זצ”ל, א.ה) ומבקש בזה להאיר את עיני הטרוטות בביאור הגר”א יו”ד סימן רעו ס”ק כ: מה הוא הביאור והכוונה בג’ התיבות האחרונות שם בדבריו הקדושים ‘ואינן אלא שלשה’, מה הוא פירוש המלות בזה? ונצרך לנו טובא בלימוד הרבים, ויורנו נא כבוד רבנו שליט”א. בהערצת עולם לגדולי עולם… (משמה”ל ברכות סימן מ).
- אמנם כשהתחלתי רק לומר את הקושיא הפסיקני מיד אחד הלומדים שליט”א ואמר… ונהניתי טובא ואמרתי שזכה לכוון לדעת רבנו כבוד מרן שליט”א (הגרא”מ שך זצ”ל, א.ה) יהא אור תורתו הקדושה זורח לנו לעד (משמה”ל ברכות סימן א).
- והנה כל מה שפלפלנו על שאלות נפלאות אלו של כבוד מרן שליט”א בקהלות יעקב כנ”ל היה לי סייעתא דישמיא להעלות את הדברים על הכתב למחרת השבת ולהראות הדברים לכבוד מרן שליט”א…
- ואקווה לסייעתא דישמיא שאוכל לשאול דבר זה מכבוד מרן שליט”א (הגרא”מ שך זצ”ל, א.ה. משמה”ל שבת סימן נ).
- …”הנני מצרף בזה העתק תשובת מרן שליט”א אלי מחדש אלול תשל”ג, על אודות דברי קדשו שב’אבי עזרי’ הל’ תשובה… והלא בכהאי גוונא סברי תר”י עצמם דיש קרבן אשם תלוי, וצריך לי עיון בזה כעת. הנני כותב הדברים מוטל במטה בעוונותינו הרבים מחמת חום ב”ה ונא להזכירני בתפילת מרן שליט”א הזכה והטהורה. הנני משתחוה מרחוק אל מול פני הקודש. משה מרדכי בן סימה לאה (שיעור משמה”ל כריתות עמ’ לא).
- …וה’אחיעזר אמת ותורתו אמת! הנני העני בדעת ובמעש מתאבק בעפר רגלי חכמי האמת האוהבים את האמת באמת איש צעיר ודל נפש כמהה מצפה לישועה… (משמה”ל ברכות סימן מח).
- תודה רבה מאד מאד על מכתב קדשם המתוק, ואחרי כל הדברים היקרים המתוקים עדיין נשאר לי העני לשאול: הנה כתב הרמב”ם בהקדמת ה’יד החזקה’… (משמה”ל סימן קיב).
- ולעניות דעתי כל זה צריך תיקון, או לבאר לי העני מה טעיתי בכל הנ”ל, ואיך אפשר להכניס לקיום את כל האמור לעת עתה בספר. ואל יסתכלו לפחיתות הכותב, אלא רק לאמיתת הדברים, אשר האמת תורה דרכה ככל הנ”ל. מצפה לישועות גדולות… (משמה”ל סוכה סימן פג).
- מה שכתב הדרת גאונו שליט”א שיש לי העני איזו דיעה בענין טובת הנאה, אין לך לועג לרש גדול מזה, ובעניי אפילו הלכה אחת אינני יודע, ולב יודע מרת נפשו, ורק כתבתי כשואל ומסתפק קמיה רום מעלת גאונו, כי היה נדמה לי תמיד, שהרי טובת הנאה לבעלים ילפינן מ’ונתן לכהן’ ולא שיטול בעצמו, מכאן שטובת הנאה לבעלים…. (משמה”ל כתובות עמ’ מט).
- הנני העני ממעש ומדעת מבקש מכבוד רבנו שליט”א להאיר עיני במה שכתב מאור הגולה רבנו הנצי”ב זיע”א ב’העמק דבר’.. שבפסח לא נאמר בו ריח ניחוח… הנני לוי מחוה קידה קמי רבי… (משמה”ל פסחים סימן ט).
- לכבוד הגאב”ד דרמת אלחנן שליט”א… שפע ברכות עד בלי די להופעת הספר החדש… והנני העני ממעש ובדעת אשר אין שכלי בריא בש”ס משתומם לראות כתוב עמ’ שמ”א בשם מרנא ורבנא הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט”א שלימות המשיח יתבטל הפייס הראשון לתרומת הדשן, ויחזור הדבר לכמות שהיה, שירוצו ויעלו בכבש וכל הקודם בד’ אמות יזכה… והלוואי והיו כל שמעתתיה מיחוורן כהאי שמעתא דברירא לי העני העלוב שלא יזוז ממקומו הפיס הראשון דתרומת הדשן גם בבית השלישי במהרה בימינו אמן… (משמה”ל יומא סימן קיח).
- וזכיתי להציע שאלה זו קמיה מרן שר התורה הגאון רבנו יחזקאל אברמסקי (שליט”א) (זצוקללה”ה זיע”א) ואמר לי… (משמה”ל ברכות עמ’ קצג).
- ..עד כאן לשון אדמו”ר זיע”א ב’חזון יחזקאל’ תמורה. הרי שכתב כבוד רבנו יחזקאל זצוק”ל חידוש עצום בזה… וכדומה שבזכות לימוד הרבים בס”ד זכינו להביא ראיה נפלאה להאי חידוש נשגב של אדמו”ר זצוק”ל בס”ד.. (משמה”ל תמורה סימן י).
- גאון עוזנו החיד”א זיע”א כותב, שזכה להיות אצל אדוננו הפני יהושע זיע”א בפרנקפורט וכותב החיד”א: “אני זכיתי לקבל בפני שכינה, ומראהו כמראה מלאך אלוקים” (משמה”ל ברכות עמ’ קעד).
- ובמוצש”ק וישב תשנ”ז נתגלה לנו בס”ד טעמו של מרן ה’אור שמח’ זיע”א, שהנה מקור דברים הקדושים הוא בירושלמים פסחים פ”ד ה”ד… ופשוט שזה הוא בביאור לשונו הקדוש הקצר של ה’משך חכמה’… הרי שזכינו בס”ד להבנת דברי ה’משך חכמה’ הקדושים הללו, כה יעזרנו השי”ת לעד להבין ולהשכיל את כל דברי תלמוד תורתו הקדושה והטהורה (משמה”ל בכורות סימן נו).