בג”ץ הקפיא גיוס של אלפי בחורי ישיבות – עד חקיקת חוק הגיוס החדש

צעירים חרדים עתרו לבג”ץ וטענו כי על פי חוק שירות הביטחון, הצבא מחויב להעניק להם פטור מגיוס, זאת  כיוון שבמשך מספר שנים מאז שבוטל החוק לא פעלה לשכת הגיוס לצורך גיוסם – ויש בידה הסמכות לגיוס תוך שנתיים בלבד.

לפי דיווח של אבישי גרינצייג ‘במעריב’, מדובר בצעירים חרדים שקיבלו בשנת 2014 זימון לצורך הסדרת מעמדם לאחר ביטול ‘חוק טל’, אולם לא התייצבו, עד שלבסוף  בשנת 2016 – לאחר חקיקת חוק הגיוס, שללו את מעמדם וכתוצאה מכך הוציא להם צה”ל צו גיוס.

המדינה טענה בתגובתה לעתירה, כי צריך להחיל פרשנות תכליתית להוראות החוק המגבילות את סמכות צה”ל לגיוס החרדים לשנתיים, ומבקשת לאפשר לצבא להאריך את המועד האחרון של סמכותם לגיוס בדיעבד.

היום (חמישי) היה אמור להתקיים דיון שני בעתירה, אולם בפתח הדיון השופטים קבעו כי מדובר בנושא מהותי ובעל השלכת רוחב, ולכן ראוי שיוסדר בחקיקה ולא באמצעות פסיקה של בית המשפט.

לפי הדיווח, השופט עוזי פוגלמן ציין כי בימים אלה עובד המחוקק על חוק גיוס חדש ומתוקן, וראוי ששאלה זו תוסדר באמצעות חקיקה.

המדינה ביקשה כי תינתן החלטה עוד בטרם יחוקק החוק החדש, אולם השופט מני מזוז אמר בדיון: “זה נושא שבמהותו לא ראוי לפסיקה פרשנותית אלא להסדרה בחוק. במסגרת החוק אתם יכולים לתת מענה לשאלה הזו. השאלה הזו רחוקה מלהיות פשוטה ומובנת מאליה, או להיות מוסדרת באמצעות פרשנות תכליתית”.

בהחלטה זו האריך בג”ץ את הקפאת צווי הגיוס וצווי המעצר נגד העותרים עד להחלטה אחרת.

השופטים הורו למדינה להגיש הודעה לבג”ץ תוך 30 יום מהשלמת הליך חקיקת חוק הגיוס החדש, האם היא הסדירה שאלה זו במסגרת החוק.

גרינצייג מציין, כי מדובר בתקדים לפיו כל חרדי שדחה את גיוסו על פי חוק טל – מוטלת בספק הסמכות לגייסו לשירות צה”ל, לכל הפחות עד שיוסדר העניין בחקיקה.

למעשה, המשמעות היא כי עד השלמת הליך החקיקה של חוק הגיוס החדש, צה”ל לא יוכל לגייס את אותם אלפי חרדים.

גרינצייג מציין עוד, כי קשה להניח שהמפלגות החרדיות יסכימו לאפשר את גיוסם של אלפי חרדים, שגילם מתקדם ומצבם המשפחתי בהתאם.