1.
בימים האחרונים נרשם ניצחון נוסף של דגל-רשב”ם על דגל-ראב”ד. לא, זה עדיין לא קרה בעיר אלעד, שם טרם ברור כיצד תסתיים הסאגה – אלא בבירה ירושלים.
נתחיל, כמו תמיד, מהסוף.
אמש (שלישי) נפגשו חברי מועצת עיריית ירושלים של דגל התורה -יצחק פינדרוס, אליעזר ראוכברגר וישראל קלרמן עם חבר ‘המועצת’ של ‘דגל’, הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת ‘עטרת ישראל’. הנציגים התייעצו עם ראש הישיבה על מגוון נושאים לקראת המירוץ בבחירות, כולל מי יוצב במקום הרביעי ברשימה.
“המשמעות של הפגישה הזו היא שהכוח חוזר ל’מועצת'”, אמר אמש גורם ב’דגל’.
מה זה אומר?
לפני יותר משנתיים מונה הגאון רבי ברוך סולובייצ’יק, ראש ישיבת ‘תורת זאב’ בירושלים, כחבר ‘ועדת הרבנים של דגל התורה’ בירושלים, לצדם של הגאון רבי דוד כהן, ראש ישיבת חברון, והגאון רבי יוסף אפרתי – כאשר הראשון הופך לדמות הדומיננטית בוועדה.
אין עוד יישוב בארץ בו פועלת ‘ועדת רבנים’ דומה: לא בבני ברק, אפילו לא במודיעין עילית. ירושלים הייתה העיר הראשונה בה הוקם גוף כזה. ב’דגל’, נדגיש, רואים בגר”ב סולובייצ’יק נציג דגל-ראב”ד.
מה, בעצם, הבעיה?
ובכן, לכל ידוע של’דגל’ יש ‘מועצת’ אשר חבריה מקבלים הכרעה בכל נושא. נכון שעל נושאים מוניציפאליים לא מכנסים את כל חברי ‘המועצת’ – אופציה הנשמרת לנושאים ברומו של עולם התורה, כמו חוק הגיוס, שבת וביוצא בזה.
את ההחלטות היומיומיות מקבלים קודקודי ‘דגל’ הפוליטיים – היו”ר משה גפני וח”כ אורי מקלב (כיום נחשב ח”כ יעקב אשר ל’סיעה עצמאית’. כלומר, הוא משתייך לדגל-ראב”ד, בעוד השניים הבכירים יותר מזוהים עם דגל-רשב”ם), כאשר לצידם פועלת ועדת הרבנים הארצית של ‘דגל’.
כל זה היה נכון, אבל לא בירושלים.
הגר”י אפרתי. צילום: Yaakov Naumi/FLASH90
לא פעם ישבו חברי המועצה של ‘דגל’ בפגישות חשובות עם ראש העיר ניר ברקת, העלו נושאים לדיון – ואז ברקת היה אומר להם: ‘כבר סגרתי עם רבי ברוך’.
התחושה שקיבלו הייתה: אתם לא ממש קובעים.
2.
זוכרים את הימים בהם נציגי ‘דגל’ היו צהובים לראש העיר ניר ברקת?
אז יום אחד זה נגמר, בתיווכו של יועץ ראש העיר אברימי קרויזר, שנפגש עם הגר”ב סולובייצ’יק – ומאז נוצרה הידברות בין הצדדים. הגר”ב סולובייצ’יק סבר כי העובדה ש’דגל’ לא תמכה בניר ברקת בבחירות לראשות העיר, לא מחייבת לשמר סכסוך עמו עד לסוף הקדנציה, ופתח ציר מולו.
היו זמנים בהם ההידברות הזו הועילה והובילה להישגים של ‘דגל’ מול ראש העיר, וגם מול המפלגה המתחרה בעירייה – ‘הפלג הירושלמי’, שאנשיו קפצו כבר בתחילה על עגלת ברקת וזכו ביותר תופינים וביחס טוב בהרבה.
אבל עם הזמן, הניתוק של ‘דגל’ הירושלמית מהקודקוד הארצי בבני ברק, הפריע לקברניטי המפלגה, והם ניסו להחזיר את השליטה לידי ועדת הרבנים הארצית ו’המועצת’.
הצלחת המהלך נזקפת דווקא לזכותו של מספר 2 בתנועה – אורי מקלב.
האיש, שנוהג תמיד לומר שאת כוחו הוא שואב ‘מגפני’, השכיל בתקופה האחרונה לבצע מהלכים מבריקים. זה לא קרה מעל לראשו של גפני, אלא בהוראת היו”ר, שמאציל סמכויות.
3.
אחת ההחלטות אותן מוביל אורי מקלב מזה חודשים ארוכים, היא ההחלטה לרוץ בנפרד בבחירות המוניציפליות בירושלים ולהתנתק מ’חיבוק הדוב’ של אגודת ישראל.
הרעיון שעומד מאחורי הפילוג: ‘דגל’ חשה מקופחת במסר הנציגים ובבחירות תוכיח כל מפלגה את כוחה האמיתי. “באופן כללי, נמאס לנו לקבל פירורים מאגודת ישראל, לשמוע שוב ושוב ‘אתם רק 40 אחוז, אנחנו 60 אחוז’ ולהתחנן על כל תפקיד”, אומר בכיר ב’דגל’. “כעת תרוץ כל מפלגה בנפרד, ונראה מה כוחה. זה הרעיון”.
לדעת מקלב, הנציגות בירושלים צריכה לדאוג לא רק לחניה או ארנונה. הרבה גופי תורה, לדעתו, תלויים בהחלטות שמתקבלות בירושלים.
כך קרה, שרעיון ההתנתקות מאגו”י, שבשלב ראשון התמקד רק בירושלים, היה רק יריית הפתיחה – שאחריה אולי יבוא המבול. שכן, האיומים מצד ‘ועדת השמונה’ של אגודת ישראל לא הותירו ספק שהמהלך עשוי להתגלגל גם לערים נוספות.
ועד רבני ‘דגל’, עם הנהלת ‘דגל’ הארצית. צילום: באדיבות המצלם
ואם אכן מדובר בנושא כה מרכזי וחשוב, צריך ישיבה ‘ארצית’. ועד הרבנים של ‘דגל’ בירושלים, לא יכולה להכריע על כך לבדו.
וכאן מגיע ההישג: התכנסה ישיבה של חברי ועדת הרבנים הארצית של ‘דגל’, בה נכחו מלבד הגאון רבי ברוך סולובייצ’יק והגר”ד כהן, גם הגאונים רבי יוסף אפרתי (שבכובעו השני משמש כחבר ועדת רבני דגל בירושלים) ורבי נתן זוכובסקי – ובמהלכה התקבלה החלטה להתמודד בנפרד.
בכך ההכרעה על הנעשה בירושלים עברה למוקד הכוח של רבני הוועדה הארצית של ‘דגל’.
הפגישה אמש של חברי מועצת העיר עם הגרב”מ אזרחי, היא צעד נוסף של המהלך, שכן חבר ‘המועצת’ מזוהה עם ציר דגל-רשב”ם.
האם תמו הימים בהם ירושלים מנוהלת בנפרד? האם תעבור השליטה עליה לידיים שטבעי שינהלו אותה – קודקודי ‘דגל’ הארצית, ומעליהם ‘המועצת’?
כמו שזה נראה כעת – הניצחון נרשם בשטח.