ביום ראשון הקרוב תיפתח שנת הלימודים התשע”ט ושני מליון ושלוש מאות אלף תלמידים ישובו לבתי הספר ולגנים.
“אני מתרגש”, הודה נפתלי בנט, שר החינוך מזה כארבע שנים. “אני חושב שאנחנו הולכים לקראת שנת לימודים טובה שתיפתח ברוגע ובנחת, בלי השביתות והדרמות שהיינו רגילים אליהם בעבר. ילדי בית הספר והגנים יגיעו לחינוך יותר אישי שיבוא לידי ביטוי בכיתות יותר קטנות עם ממוצע של 27 תלמידים בכיתה וסייעת שנייה בגנים”.
לשאלתו של משעל ‘מהי תוכנית צמצום הפערים’ שיוצאת לדרך, השיב בנט: “מתן כלים להצלחה בחיים לילדי הפריפריה כפי שאנחנו נותנים לילדי המרכז” – והסביר: “בעיר שלומי שבצפון, עד לפני שלוש שנים לא היה אפילו ילד אחד שניגש לחמש יחידות במתמטיקה, ואילו השנה כ־16 אחוזים מאלו שניגשים לבגרות סיימו חמש יחידות. אותו דבר ברהט, כפר חב”ד, מצפה רמון ובערים נוספות.
“אני חושב על אותם ילדים מהפריפריה שכאשר יגיע זמנם לצאת לשוק העבודה, יהיו להם את הכלים כמו שיש לילד מרמת השרון וזה מה שקורה כרגע – יש פה את המהלך הגדול ביותר במדינת ישראל לצמצום פערים.
“לצערי, עדיין קיים ההבדל בין ילד מדימונה לילד מגוש דן, אבל אני נלחם כדי לצמצם את מה ששנים לא קרה”, המשיך בנט לספר על התופעה, “אם תיקח תאומים זהים ותשלח אחד מהם לקריית אונו ואת השני לחצור הגלילית, גזרת את דינו של הילד שבחצור הגלילית. ייקח עוד כמה שנים עד שנוכל להגיע לשוויון מלא בין המרכז לפריפריה, בינתיים אנחנו רחוקים משם”.
נתון מדאיג שהציג משעל הוא שכחמישים אחוזים מהמורים החדשים נוטשים את מערכת החינוך בתום ארבע שנות עבודה.
האם מדובר באי אמון במערכת? בנט העדיף להישאר אופטימי: “עשינו מהלך דרמטי ושינינו את המשכורת התחילית של המורים. העלנו משמעותית את השכר וחיזקנו את מעמד המורה”.
בהמשך התייחס בנט לאיומיו של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס שהזהיר שאם ישראל תגרום לפיצוץ ברצועה, הם ידאגו שהצופרים בגוש דן יעבדו במשך כחצי שנה ברציפות: “סינוואר לא מרגש אותי. זו התנהלות מאפיונרית, הוא מנסה לעבוד בשיטת ה’פרוטקשן’, כלומר החמאס שורפים לנו שדות ויורים עלינו רקטות ואז באים עם רשימת דרישות. אני לא מאמין שאנחנו צריכים להתנהל בצורה הזו”.
“האחריות שלנו כממשלת ישראל זה לעקור לחמאס את יכולתם להזיק לנו”, המשיך בנט, “בעוטף עזה חיים כבר 17 שנים חיים תחת רקטות. לנו כממשלת ישראל יש אחריות שזה לא יהיה. יש כבר דור של מתגייסים לצבא שנולדו לתוך הרקטות. צריך לומר שאין פיתרון פלא כי הייתה ממשלת ליכוד שהוציאה את ישראל מגוש קטיף – אגב מפלגה של ארבעים מנדטים, כשבליכוד יש ארבעים מנדטים הם עושים נזקים כבדים למדינת ישראל כמו פינוי גוש קטיף, אנחנו צריכים לשמור שהחמאס לא יוכל להרים את הראש.
“אני מקווה שבסופו של דבר יאמצו את הגישה שאומרת ‘פירוז בכוחות עצמנו’, כלומר לפרז את עזה בהקשר הרקטי ובתום המערכה לא לתת להם לבנות מחדש את מפעלי הרקטות. אנחנו יודעים איפה המפעלים ואנחנו צריכים להשמיד אותם, גם אם זה כרוך בפינוי התושבים. אני גם בעד חיסול הנהגת החמאס”.
את המצב בעזה השווה בנט למצב בגבול לבנון: “ניתקנו מגע עם חיזבאללה והיום יש להם מאה חמישים אלף רקטות שעלולות לפגוע בכל נקודה במדינת ישראל, זה לא יכול לקרות גם בעזה. ההסדר של ‘שקט תמורת שקט’ נשמע טוב, אבל בחסות השקט נתעורר מחר לארגון שיהיו לו פתאום המון רקטות”.
מי אשם במצב? האם זהו שר הביטחון, אביגדור ליברמן, כפי שהאשים אותו בעבר נפתלי בנט כשאמר: ‘התפיסה של ליברמן כלפי עזה היא חלולה, מסוכנת ומעודדת טרור’?
היום, בנט לא ממהר להפנות אצבע מאשימה: “אני לא רוצה לתת ציונים לשר הביטחון. ליברמן רוצה לשכנע את תושבי עזה להחליף את שלטון החמאס ולדעתי זה לא ריאלי. גם ראש הממשלה וגם אני אחראים למצב, אני בעצמי חבר קבינט ונושא באחריות משותפת”.
עוד התייחס בנט להתבססות איראן בגבול הצפון ואמר: “יש רצון עז ועבודה עקבית ויסודית של איראן לנסות לעטוף אותנו מכל החזיתות, במיוחד מסוריה, ברקטות שיכולות לפגוע בנו. אנחנו משתמשים בכוחות פיזיים ודיפלומטיים כדי לנסות למנוע את זה. הם עדיין לא יצאו משם אבל גם לא קל להם להתבסס”.
אמש בתל אביב, מפגינים שרפו את תמונתו של אריה דרעי, שר הפנים, במחאה על הישארות המסתננים.
לדברי בנט, דבר זה ‘בלתי מתקבל על הדעת’: “אסור שיקרה מצב כזה בו שורפים תמונה. אני מבין את מצבם הקשה של תושבי דרום תל אביב. הרבה מאוד שנים ממשלת ישראל לא נותנת להם מענה אמיתי בהוצאת המסתננים הבלתי חוקיים וגם לא בשיפור התנאים שלהם, לכן הם בתסכול מתמשך. עם זאת, זה בהחלט לא מצדיק שריפות תמונות”.