1.
חברי הכנסת של ‘דגל התורה’ – משה גפני, אורי מקלב (דגל-רשב”ם) ויעקב אשר (דגל-ראב”ד), התכנסו היום (שני) כדי לדון בהסכם שנחתם ערב הבחירות הקודמות עם סיעת ‘שלומי אמונים’.
בפגישה דנו השלושה בכל התככים עליהם סיפרנו כאן בחרדים 10 בשבוע האחרון – תככים שראשיתם בהסכם שנחתם לפני חמש שנים וסופם בימים אלו של בוקה ומבולקה.
בסופה של הפגישה, חזרנו לנקודת המוצא: כלאם פאדי. הכול דיבורים.
מה, בעצם, מוכנה ‘דגל’ לתת ל’שלומי אמונים’ בעד הדרישה שתקיים את הסעיף בהסכם לפיו שרוליק פרוש יפרוש מתפקיד ראש העיר אלעד? סגן ראש עיר בבית שמש ובאלעד, וכן תמיכה במועמדי ‘שלומי אמונים’ לקדנציה הבאה. או כלשונם: “מוכנים לקיים את ההסכם ‘ההוא'”.
תשאלו, מה זה אומר? האם תמיכה במועמד ‘שלומי אמונים’ בקדנציה הבאה פירושה כתיבה ‘הרינו תומכים’ על בלנק של התנועה, ועליו חתימות של מנהל המחלקה המוניציפלית מנחם שפירא ואולי גם היו”ר משה גפני? והאם, במקביל, יש מצב לפיו הגר”ח קניבסקי, יאריך ה’ ימיו ושנותיו, יברך בעוד חמש שנים בברכת הצלחה (פלוס תמונות לעיתונות) מועמד אחר? של ש”ס, למשל?
בהסכם נכתב כי על ‘דגל’ לעשות את המקסימום על מנת להשיג את ברכת גדולי התורה שלה למועמד ‘שלומי אמונים’. מה זה אומר, ‘מקסימום’? מי יודע. תמיד אפשר להיכשל במאמצים. למשל, אם מסבירים לגדולי ישראל שהצבת מועמד של ‘שלומי אמונים’ תיכשל בקלפי, ותגרור ניצחון מועמד שאינו חרדי, רק, לדוגמה.
בשיחות שקיימתי הערב עם כל הצדדים הנוגעים בדבר, הפלונטר בין הסיעות רק נראה סבוך יותר.
2.
גורם בלתי רשמי ב’שלומי אמונים’ חושף כי בהמשך לסעיף בהסכם הקובע ש’דגל’ תציב מועמד מטעמה לראשות העיר בבית שמש ‘בקדנציה הבאה’, קרי זו הנוכחית – יש גם סעיף המשך, לפיו, והיה אם לא תעמיד ‘דגל’ מועמד, ‘שלומי אמונים’ תוכל להעמיד מועמד מטעמה, ו’דגל’ תצטרך לתמוך בו.
“נו, שיריצו מועמד”, מגלה גורם בלתי רשמי ב’דגל’ נדיבות רבה. “איך יזכו במירוץ, אם חלק מהאדמו”רים בבית שמש בעד המשך כהונתו של משה אבוטבול? ואיך יזכו במרוץ, גם אם גפני יספק להם מכתב תמיכה, אך בלי ברכת הגר”ח?”
ב’דגל’ מדגישים גם הערב: “אנחנו מוכנים לקיים את ההסכם ‘ההוא’, למרות שאיננו אוהבים אותו”. ההוא, שנחתם לפני חמש שנים, אני מדגישה. כי עד לרגע זה לא נוסח כל הסכם אחר, ולא נראה שב’דגל’ מתכוונים לנסח הסכם חדש.
“אין בעיה”, טוענים ב’שלומי אמונים’. “אנחנו מוכנים ‘לבלוע’ את הפעם הזו. לוותר על אלעד וגם על בית שמש, ובלבד שיובטח לנו שבעוד 5 שנים שתי הערים ‘הן שלנו”‘.
אבל גם הם מבינים, כי אין הרבה משמעות להבטחה מסוג זה, כש”הברכה והצלחה”של מנהיגה הרוחני של ‘דגל התורה’ תוענק, אולי, למישהו אחר.
3.
ב’שלומי אמונים’ מבינים את גודל הפלונטר אליו נקלעו. מבחינת ‘דגל’ אין מה למהר. עד ליום בו יש להעביר כתובות, ‘יש להם זמן’.
ערב קודם הם יכנסו לחדרו של הגר”ח קניבסקי, שילחץ את ידו של המועמד (יצחק פינדרוס, יוסי שטרית או שם אחר שיעלה בבורסת השמות) ויברכו בהצלחה. בשלב זה לא יישאר ל’שלומי אמונים’ זמן רב לנהל מאבק בו ינסו לעמוד על זכויותיהם, המגיעות להם, לדעתם.
מבחינתם, הם יפנו לבוררות. לדבריהם, גם הדיין הגר”י סילמן הציע להם בוררות (“הוא לא היה הבורר?” – תוהים בדגל), אבל גם הם מבינים שיהא אשר יהא הבורר, הוא לא יעז לפסוק נגד רצונו של הגר”ח.
ובינתיים, מי שפוגשים בימים אלו את ראש עיריית אלעד שרוליק פרוש, מספרים שעיניו כבויות.
התחושה ב’שלומי אמונים’ היא שמותחים את עצביהם באופן ‘לא צודק’.
ב’דגל’ מתקשים להבין את הטענות. לא די שבלענו הסכם שמישהו, לא בדיוק אנחנו, חתם עליו פעם; לא די שאנחנו מוכנים להיות נדיבים בתפקידי הסגנות ובקדנציה הבאה, עוד באים אלינו בטענות?
לדעתי, עוד לא נולד הבורר, שיצליח למצוא את שביל הזהב בסיפור הסבוך הזה.