מה הפיתרון למשבר ‘גשר יהודית’? • ענת סרגוסטי ושרי רוט במנדי-ביתאן

אלי ביתאן: אני נוטה לצד שאומר, חבר’ה, תעזבו את השבת. יהיה מורכב, יהיו קצת פקקים. בנו את גשר המיתרים בירושלים, ואת הרכבת הקלה, יום אחד לא עבדו בשבת, אז אפשר לעשות גשר אחד בתל אביב. זה עקרון, זה חשוב גם ללא דתיים, אז למה להתחיל לריב מריבות? הרי אם הממשלה הייתה שמאל, אף אחד לא היה מעז לחשוב על זה בצורה כזו. אפשר לכבד גם ערכים שהם לא כלכליים טהורים נטו, ואפשר גם לעמוד בפקקים מידי פעם.

מנדי גרוזמן: אנחנו ממילא עומדים בפקקים כל יום.

אלי ביתאן: אה, וביום של הפקקים, אני מציע יום חופש לאומי, מנגלים בחוצות. ואז יבואו אנשים ויגידו, מה זה יעשה לכלכלה. מנדי, הכלכלה הישראלית תשרוד. הנה פתרון גשר יהודית. כל יום עבודות רכבת ביום חול, יוכרז כיום חופש לאומי, פארקי המים יפתחו לציבור הרחב, ובאמת כל בתי העינוגים יגישו חינם ב-20% הנחה, צאו צאו.

ענת סרגוסטי: אני רק שאלה אחת. אני עיתונאית עצמאית, מי ישלם לי את היום חופשה הזה? דווקא ממך ביתאן הייתי מצפה שתחשוב גם על האנשים העצמאיים שאינם מאוגדים ושאינם עובדים במקומות עבודה מסודרים.

מנדי: מעבר לזה, זה ליצנות. מולי יושב, לא יושב מול טבלת אקסל, משדר ברדיו, ואני לא אומר, זה נחמד, זה תפקיד חשוב, גם אני עושה אותו דבר, אבל הוא חסר אחריות. ‘המשק ישרוד’. אתה ראית פעם איך נראית טבלת אקסל לא של המשק? של מכולת?

אלי: תשמע, אתה פה הרי הבן אדם המשכיל, ואני לא יודע קרוא וכתוב…

מנדי: גם אני לא, אבל אני יודע שבמה שאני לא מבין בו, אני לא מדבר.  יאללה בואו נעשה יום חופש…

אלי: אז אומר, תביאו פתרון, אם אתם רבים את אותן מריבות שרבתם לפני 30 ו-40 ו-50  שנה, זה מראה על קפאון. על יבשושיות.

מנדי: כן, אבל האנטי תזה לקפאון זה לא להפריח ססמאות.

ענת: אני זורמת עם ביתאן.

אלי: אני אקדם את היוזמה שלי, וביום חופש הזה אתה תגיד, ‘תודה רבה אלי ביתאן על הרעיון הזה’.

מנדי: פעם מישהו שאל אותי, איך יודעים מתי ביתאן רציני ומתי לא. אמרתי, הוא בעצמו לא יודע מתי הוא רציני ומתי לא. הוא לא סגור על זה. ענת, הדעה שלך על גשר יהודית.

ענת: אני זורמת עם ביתאן. פה דרוש פתרון יצירתי. אם המדינה רוצה לא לעשות עבודות בשבת, בבקשה, שתמצא פתרון יצירתי. מה שאני חושבת? יש פה בעתה מבחירות. ואני חושבת שהמפלגות החרדיות, כמו ששרי אומרת לא פעם, מאד חלשות עכשיו. ואולי הן לא היו קמות על הרגליים האחוריות אילו העבודות היו מתבצעות בשבת. מישהו פה עשה דרמה טיפשית מהעניין הזה.

שרי: ענת, זה תמיד אנחנו בתקשורת שמציפים את זה.

ענת: לא, זה לא, זה להיפך, מישהו מבפנים הדליף החוצה שהולכות להיות עבודות בשבת. הרי אם היו מתחילים את העבודות אף אחד לא היה יודע מזה, הרי חרדים לא נוסעים בשבת בחוצות תל אביב ובודקים מי עובד בשבת ומי לא. היו מניחים את הגשר וביום ראשון היו מתעוררים ואומרים, אוי, מה קרה, ואולי הייתה מתפתחת דרמה קטנה. אבל פה הייתה הדלפה, והשר כץ מבועת מהאפשרות שיהיו בחירות. אני לא רואה דרך אחרת לפרש את זה, כי זה באמת משבר מלאכותי לגמרי.

מנדי: שרי?

שרי: אני מסכימה עם ענת. קודם כל היום בעידן התקשורת קשה להחביא. ביום ראשון היו רואים את זה, וזה לא עבודות רק לשבוע אחד. אז בכל מקרה הייתה נוצרת מהומה, וזה לא כל כך משנה. את לא יכולה היום בעידן של התקשורת להחביא דברים, זה לא מה שהיה פעם.

ענת: לא, אז היו מדברים קצת, הייתה מגיעה עוד שבת, היו מניחים עוד חלק, ואז כבר היה אי אפשר ומסוכן להפסיק את העבודות.

שרי: זה היה נדחה, אבל הבלגאן היה מתעורר. אני מסכימה איתך שמה שגרם לשר כץ להגיד את מה שאמר, זה הפחד מבחירות, ויותר מזה, הפחד מפני איך הוא ירכיב את הממשלה שלו עם חרדים. הוא הרי רוצה להיות פה ראש ממשלה, לא בחיי נתניהו, לא בכהונת נתניהו, אבל הוא יצטרך את החרדים בקואליציה ולכן הקולות שלו.

ענת: אבל החרדים שותקים. זה לא ששמענו אותם צועקים ושורות של חברי כנסת חרדיים מתראיינים בכלי התקשורת.

שרי: בהתאם למה שדיברנו תמיד, החרדים מבינים את מגבלות הכוח שלהם, וטוב שכך. הם מבינים שהם הגזימו בשנה האחרונה עם חוק המרכולים, האורוויזיון, השבת, ואחר כך הגיע חוק הגיוס. הם צריכים להתרכז במלחמה העיקרית שלהם בחוק הגיוס, אי אפשר להחטיף כל כך הרבה לדעת הקהל, אז תתרכזו בחוק הגיוס, שגם ככה כל כך קשה להסביר אותו לציבור החילוני, ולאם החילונית ששולחת את בנה וכל הסיפור הזה.

אז תתרכזו במאבק הזה ואל תעצבנו יותר מדי אנשים – תושבי תל אביב שרוצים שלא יהיו פקקים ונהגים שנוסעים באיילון ולא רוצים להיתקע, וחוק המרכולים שמרגיז הרבה אנשים. תתרכזו במשימה העיקרית של הגיוס, והם משתדלים באמת לעשות את זה ושותקים. אבל אז באה התקשורת, גם החרדית, אני לא פוטרת את עצמי. וזה קורה כי קשה לראות את השבת נרמסת ולא להגיד מילה.

ענת: יש לי שאלה הלכתית כאן. העניין של שבת הוא רק אם יש פיקוח נפש. כל השירותים שהם בבחינת פיקוח נפש רואים אותם ביום כיפור, שאז מבודדים רק אותם, כשכל השאר שובתים. למה בשבת זה לא כך? נמל התעופה פתוח, חברת החשמל עובדת, עשרות אלפי אנשים עובדים בשבתות כי הם עושים כל מיני דברים, כולל רדיו וטלויזיה וזה לא פיקוח נפש. אז מה הקו האדום? למה פקקים בתל אביב זה כן קו אדום ושידורי טלוויזיה זה לא קו אדום?

מנדי: שאלה מצוינת, אין עליה תשובה.

שרי: אני מציעה לצרף את ענת ל’יהדות התורה’ ושהיא תתחיל להילחם בעד השבת.

מנדי: לא, זה לא ציני.

אלי: שרי, את מתחמקת.

מנדי: היא אומרת, יש מספיק חברות ממשלתיות שעובדות בשבת, מהם הקווים האדומים? זה משתנה לפי המצב רוח של ליצמן?

ענת: הרי גם ב’כאן’ חדשות עובדים בשבת. אני עבדתי בשבת כשעבדתי בחדשות.

מנדי: נכון.

שרי: בואו נגיד את זה בקולה של ענת. הנה ענת אומרת שהציבור החרדי במדינה לא באמת השתלט לכם על המדינה, אחי החילונים, אנחנו לא באמת הצלחנו להפוך את המדינה למדינת הלכה, ואנחנו גם לא רוצים. עדיין הרבה דברים פתוחים בשבת, וזה כואב לנו החרדים אבל אנחנו מבינים את מגבלות הכוח.

ענת: אז איפה הקו האדום.

שרי: הסטטוס קוו. והפיכת הנושא לפרהסיה. עבודות בפרהסיה. וחוץ מזה, יש הרבה יהודים שלא משתמשים בחשמל בשבת באמת.

מנדי: הזכרתם שגם שר התחבורה ישראל כץ רוצה מתי שהוא להיות ראש ממשלה. תגידי ענת, גם בעבר כל פוליטיקאי שאף להיות ראש ממשלה, או שהיו אנשים שאמרו אני שר בממשלה ואני רוצה להיות עד סוף חיי שר בלי לחלום להיות ראש ממשלה?

שרי: לא כולם, איוב קרא לא חולם להיות ראש ממשלה (:

ענת: וטוב שכך…

(צוחקים)

ענת: אני לא חושבת שיש הרבה שרוצים להיות ראש ממשלה.

אלי: ארדן, כץ, בנט, סער, כחלון…

ענת: בנט הוא ראש מפלגה, מן הסתם כל ראש מפלגה רוצה להיות ראש ממשלה, גם תמר זנברג וגם היימן עודה, זה חלק מהעניין. אתה רץ לבחירות כדי להיות ראש ממשלה. אבל לצידו של נתניהו אנשים, אני מניחה, שואלים, מי יהיה אחרי עידן נתניהו. ותמיד כששואלים את זה אנשים מבועתים ואומרים אף אחד לא יכול להחליף את נתניהו, כאילו נמשח בשמן. ולכן ישראל כץ מסתכל ואומר לעצמו, אני רואה את עצמי מועמד ראוי להחליף את נתניהו, הוא עשור מתחתיו בערך אז אולי עוד יוכל לעשות את זה, כי מן הסתם יהיה שם קרב נוראי אם וכאשר.

שרי: אני מסכימה עם ענת…

מנדי: בזמנו דרעי, בשנים שלפני המאסר, שנות ה’נון’, שנות ה-80, שהוא אולי ככה התפנטש והשתעשע במחשבה שיום אחד הוא יהיה ראש ממשלה. עד כמה את רואה מעשי שחרדי יכהן בתפקיד הזה מתי שהוא?

שרי: אני ראיינתי את דרעי לפני שחזר לפוליטיקה, ואפילו להנהגת השלישיה, זה היה בסוכות לפני שהוא חזר, שבועות אחדים לפני, שאלתי אותו את השאלה הזו והוא אמר, אני לא חושב שאני כחרדי יכול ורוצה לעמוד בראשות הממשלה. הוא הסביר לי כל מיני נושאים שבהם יהיה לו קשה ליטול אחריות כחרדי.