תהום נפערת בין תלמידי חכמים ולומדי תורה ובין המוני העם. כל מחנה מלא טענות, כעסים וביקורת כלפי המחנה השני. בעקבות הנתק הזה יהודים רבים מתרחקים מחיי יהדות. מתיחות גוברת והולכת נוצרת בין הקבוצות.
זה נראה תיאור של המצב השורר בימינו, אך למעשה הוא מתאר במדויק את תמונת המצב בעולם היהודי לפני כשלוש-מאות שנה. התפתח נתק בין שכבת הלמדנים לבין היהודים הפשוטים, ובעקבותיו נגררו המוני העם יותר ויותר אחר הגויים שסביבם.
ואז, בח”י באלול, ירדה לעולם נשמתו הגדולה של הבעש”ט. ביום הזה נתגלה אליו בהמשך מורו ורבו ולימדו את כל סתרי התורה, בעוד הוא מתנהג כצדיק נסתר ומנהיג את עדת הצדיקים הנסתרים. ולאחר מכן, בהיותו בן שלושים ושש, גם כן בח”י באלול, נצטווה מן השמים להתגלות ולהפיץ את שיטת החסידות.
חילוץ מהיובש
החסידות חוללה מהפך ששינה את פני העולם היהודי. היא איחדה את חלקי העם, והעניקה משמעות גם לעבודת ה’ של אנשים פשוטים. כשם שרוממה את רוחם של המוני העם, כך לימדה את הלמדנים להביט בקנאה בַפשטות ובַתמימות של היהודי הפשוט, העובד את בוראו בתום לב.
החסידות חילצה את חיי היהדות מן היובש השכלתני שדבק בהם. היא הפיחה בהם רוח חיים. אהבת ישראל, שמחה, אמונה תמה, תפילה בהתלהבות, לימוד תורה בדבקות, קיום מצוות בהתרגשות ובחדווה, אמונת צדיקים – את כל אלה הביאה בכנפיה החסידות, לצד עושר רוחני עצום, של תורות, אמרות, סיפורים, ניגונים ועוד.
החסידות לימדה אותנו אהבת ישראל אמיתית מהי. היכולת והצורך לאהוב רשע גמור ממש כשם שאוהבים צדיק גמור. כל זה מתוך תפיסה הרואה את עצם המהות היהודית, היותו של כל יהודי בנו-יחידו של הקב”ה, חלק א-לוה ממעל ממש. כפי שהורים אוהבים את בנם-יחידם, בלי קשר למעשיו.
כמה עשרות שנים אחרי הבעש”ט ירדה לעולם, אף היא בח”י באלול, נשמתו של רבי שניאור-זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב”ד.
הוא פיתח את רעיונות החסידות לכלל תורה מעמיקה ומגובשת, כפי שניסח את עיקריה בספר התניא שכתב. מכאן החלה פריצה רעיונית של החסידות, כתורה עיונית מעמיקה, המעניקה משמעות חדשה לתורה ולמצוותיה.
המרפא לשבר
אור החסידות נושא עמו את המרפא גם לשבר הפוקד את העם בימינו. במקום להוסיף ולהתכתש – לחפש את המאַחד. במקום לתקוף את מי שחושב אחרת – למצוא את הדרך לאהוב גם אותו ולגלות את ה’יהלום’ הטמון בו.
החסידות נותנת מענה למי שחש יובש בחיי התורה והמצוות. כשיפתח את נפשו לאורהּ, יגלה מעיינות חדשים של חיוּת פנימית. חייו יקבלו טעם חדש ומשמעות עמוקה יותר.
הבה ניקח את האור הזה ואיתו נקבל את פני השנה החדשה.