שופטת בית משפט השלום בירושלים, תמר נמרודי, עסקה במשך שמונה שנים בתיקי עבירות בנייה שבהם התובעת היא עיריית ירושלים, בעוד היא החזיקה בדירה בשכונת אבו טור שקומה ממנה נבנתה ללא היתר ויש עליה הערת אזהרה מטעם העירייה.
כך חשפה הבוקר (רביעי) יערה שפירא בתכנית ‘קלמן ליברמן’ בכאן רשת ב’.
בשנת 2010 הוגשה תביעה אזרחית נגד השופטת נמרודי, בין השאר, על ידי בעלת דירה אחרת בבניין.
לטענת התובעת, נפגשה עמה השופטת ושכנעה אותה לעכב את ההליך המשפטי, כדי שלא לפגוע בה. התובעת ציינה כי עשתה זאת, תוך שבית המשפט וגורמי העירייה מעודכנים כי השופטת היא בעלת הנכס שבו מתקיימת עבירת הבנייה.
עורך דינה של השופטת מכחיש כי פגישות מסוג זה התקיימו עם נציגי התובעת.
לפני כחודשיים נחשף ב’כאן’ דבר היעלמותם של 54 תיקי עבירות בנייה מלשכתה של השופטת תמר נמרודי.
בוועדת הביקורת של עיריית ירושלים נבדק החשד כי הדבר נעשה בתמורה לשוחד. מעט אחרי סיום הבדיקה, ב-2017, פרשה נמרודי מכס השיפוט.
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה ל’כאן’: “התיק מתנהל שנים רבות כי הצדדים ניסו למצוא פתרונות מוסכמים ולהסדיר את הרישום. השופטת בדימוס תמר נמרודי, לא הייתה מעולם צד בתיק. דיירי הבניין, וביניהם בן זוגה של השופטת, הוספו כצדדים לתיק לתקופה מסוימת, ולאחר שהצדדים כשלו בניסיונות למציאת פתרון הוסרו שמותיהם”.
האם בית משפט השלום היה מודע לסוגיה?
הנהלת בתי המשפט: “הנושא לא דווח ללשכת הנשיא של בתי משפט השלום במחוז ירושלים ומשכך, הנשיאים שכיהנו בתקופה המקבילה לניהול התיק לא היו מודעים לדברים”.
השופט רם וינוגרד שמנהל את התיק מסר כי קיבל לידיו את הטיפול בתיק בעת שכיהן כשופט בבית המשפט המחוזי – ונמרודי כיהנה כשופטת בבית משפט השלום. “נודע על כך שהשופטת נמרודי היא בת זוגו של צד בתיק מאזכור שמה במסמכים שהוגשו במסגרת ההליכים, וממילא הדבר היה ידוע לכל הנוגעים בתיק”.
מעיריית ירושלים נמסר, כי בעקבות קבלת התלונה מ’כאן חדשות’ בחשד לקיום עבירה, העירייה קיימה בדיקה ראשונית ולאחר מכן העבירה את המשך הטיפול לידי המחלקה הארצית להנחיית תובעים בפרקליטות המדינה, וזאת מפאת תפקידה של הגברת.