משרד המשפטים הקפיא בשבוע שעבר את מינויו של הרב מרדכי רלב”ג, גיסו של הגר”ד לאו לתפקיד ראש אבות בתי הדין בירושלים.
הסיבה: טענות שעלו על כך שהרב רלב”ג נבחר לתפקיד, על אף שהיו מועמדים ותיקים וטובים ממנו, לכאורה בשל קרבתו לרב הראשי. בוואלה דווח, כי היו טענות נוספות, לפיהן הגר”ד לאו הפעיל לחצים לקדם את המינוי.
תפקיד ראש אבות בתי הדין בירושלים הוא אחד התפקידים היוקרתיים בבתי הדין הרבניים בישראל.
המאבק על המינוי החל לאחר שהרב אליהו אברג’ל, מהדיינים הבולטים, עזב את תפקידו עם הגיעו לגיל 70. הסמכות למנות לתפקיד את ראש אבות בתי הדין החדש בירושלים היא של נשיא בית הדין הרבני הגדול.
עד לאחרונה כיהן בתפקיד זה הראשל”צ הגר”י יוסף, אך בשל העובדה כי גיסו, הרב מרדכי טולדנו, התמודד לתפקיד ראש אבות בתי הדין בבירה – הוא הדיר עצמו מההליך. גם הגר”ד לאו פעל באופן דומה, בעקבות מועמדות של גיסו – הרב רלב”ג.
בשל הסיטואציה הייחודית שנוצרה, הוקמה ועדה מקצועית שבה כיהנו שלושה דיינים והיא זו שהכריזה לאחרונה על מינויו של רלב”ג לתפקיד. הוועדה פעלה בתיאום מול משרד המשפטים.
אלא שלפי הדיווח בוואלה, גורמים ברבנות הראשית ובבתי הדין הרבניים שהיו מעורים בהליך טענו: “נעשו מאמצים מצדם של הרבנים הראשיים למנות את הרב רלב”ג לתפקיד”.
לטענות אלה התווספו בימים האחרונים טענות שהועברו למשרד המשפטים, מהם עלה כי הרב רלב”ג נבחר לתפקיד על אף שהיו מועמדים טובים וותיקים יותר.
הטענות נבדקות במשרד המשפטים, אך עוד קודם הספיק הרב הראשי הגר”ד לאו, שנכנס בימים אלה לתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול, לחתום על המינוי של גיסו, זאת בכפוף להחלטת חברי הוועדה.
אולם, בשל הטענות, הוחלט כעת שלא להכריז על המינוי באופן רשמי עד לסיום הבדיקה.
בתוך כך, אתמול שיגר עו”ד מרדכי אייזנברג, בשם ‘התנועה להגינות שלטונית’, מכתב לעו”ד דני חורין, ראש אשכול טוהר המידות וביקורת שיפוטית בייעוץ ובחקיקה במשרד המשפטים – תחת הכותרת “תופעת נפוטיזם ומשוא פנים תוך ניגוד עניינים, מינוי גיסו של נשיא בית הדין הגדול כראב”ד ירושלים” – בו הוא מבקש “לפעול לביטולו של מינויו התמוה של הרב מרדכי רלב”ג לכהונה הרמה של ראב”ד ירושלים”.
עו”ד מרדכי אייזנברג עם השופט מישאל חשין ז”ל. צילום: באדיבות המצלם
לדברי עו”ד אייזנברג – במכתב המתפרסם לראשונה בחרדים 10 – “מינוי זה נעשה על פי פרסומים שונים, בידי הרב דוד לאו נשיא ביה”ד הגדול, גיסו של הרב רלב”ג, בהמלצת ועדה המורכבת משלושה דיינים שכולם כפופים לנשיא ביה”ד הגדול”.
עו”ד אייזנברג מגולל את הטעמים לביטול המינוי:
“מאד תמוה כיצד דיינים הכפופים למרותו של נשיא בית הדין הגדול, ובמקרים רבים בעבודתם השוטפת תלויים בהחלטתו, לרבות בשיבוצים שלהם במערכת, הארכת תוקף אב”ד שמינויו מוגבל לארבע שנים, ועוד ועוד, יכולים לקבל החלטה חפה משיקולים זרים.
“התוצאה שהוועדה הגיעה אליה, לחלוטין אינה יכולה להתקבל כאשר ידוע שאחד המועמדים, הרב אוריאל לביא, המכהן קרוב ל-28 שנים כדיין, ומתוכם 18 שנים כאב”ד, נדחה מפני מועמד צעיר המכהן עשר שנים בלבד ואינו מנוסה כמוהו”.
לאחר שהוא מונה את שבחיו של הרב לביא, כותב עו”ד אייזנברג: “הואיל ונשיא ביה”ד הרב דוד לאו מצא לנכון להתעלם מהבעייתיות הקשה של מינוי זה לאור כללי המשפט המנהלי, וכבר חתם במהירות הבזק על המינוי, אני פונה אליך, בבקשה דחופה לקבל את החלטת הוועדה ואת תגובתה לערעור שהוגש על ההחלטה, על מנת שאוכל להגיש בפניך בקשה מנומקת כראוי המתייחסת להחלטת הוועדה לגופן”.
עו”ד אייזנברג מציין, כי “זכות הציבור לדעת מחייבת לאפשר לי לעיין בהחלטת הוועדה. לא יתכן להותירה חסויה ולמנוע ביקורת ציבורית לגופן של החלטה. הוועדה אינה ועדה חסויה על פי חוק, ובשל כך ובהתחשב בתוצאה הבעייתית והקשה שחברי הוועדה הגיעו אליה, החלטה המכשירה נפוטיזם מתוך ניגוד עניינים ומשוא פנים, יש להיעתר לבקשתי”.
עוה”ד מוסיף ומציין, כי “לא יתכן לאשר כעת את המינוי, ולאחר שהרב רלב”ג יכנס לתפקידו וכאשר ניאלץ לערער על כך, תעלה טענת הסתמכות ומינוי של ראב”ד שנכנס לתפקידו, אשר תקשה על ביקורת שיפוטית של בג”ץ.
“על כן הנני פונה בזאת בבקשה לקבל את החלטת הוועדה לבחירת ראב”ד לירושלים, את התגובה שכתבו לערעור ושאר המסמכים הרלבנטיים לעניין, בהקדם האפשרי, ולהותיר את עיכוב המינוי למשך עשרה ימים לפחות מן המועד בו החומר יועבר לעיוני. זאת על מנת לאפשר לי להציג התנגדות מנומקת שבה התייחסות לנימוקי הוועדה לגופן”.
מלשכת הרב הראשי דוד לאו נמסר לחרדים 10 בתגובה: “הטענות המובאות בכתבה הינם שקר מוחלט. הרב הראשי קיבל את החלטת הוועדה הבלתי תלויה אשר מונתה על ידי הראשל״צ הגר״י יוסף ולוותה באופן צמוד על ידי משרד המשפטים. בהתאם להנחיית הייעוץ המשפטי של בתי הדין אשר ליווה את ההליך הרב חתם על כתב המינוי”.
