משה דוד כהן, נהג חברת ‘קווים עילית’ בביתר עלית, הוא כבר מזמן תופעה: האוטובוס שלו התפרסם באינספור הזדמנויות ומקומות, כשבכל חג הוא מוצא כיצד להנעים לנוסעים את הדרך בעניני דיומא.
אבל אמש, בעיר באלעד, קצת אחרי השעה 12 בלילה, היה לו מפגש מסוג אחר.
“בזמן שסיימתי את הקו של ביתר לאלעד, דרך כפר חב״ד, ישבתי ודיברתי במשרד עם אחד הסדרנים. באמצע הגיע נהג והתחיל לזרוק משפטים ביידיש”, מספר משה דוד לחרדים 10. “לא חלמתי שהוא ערבי, אבל אחרי שיחה קצרה ראיתי, לפי המבטא שלו, שהוא בעצם ערבי. אז ביקשתי ממנו לצלם איך שאנחנו מדברים”.
ומאיפה היידיש? “הבנתי שבעבר הוא עבד במטבחים של ישיבות… בהמשך הוא היה נהג ב’קווים’ בביתר. הבנתי שהיום יש לו חברה בבעלותו עם כעשרים נהגים, והוא עובד יחד עם ‘קווים’, כנראה בתגבור”.
צפו בשיחה.
משה דוד כהן: ‘וועס הערצאך’ (-מה נשמע?)
הערבי: אלעס בסיידר. די ביסט שאבעס אין דה היים? און שטיב? מיט משפוחע? שוויגער? זאלטס וואקסען הגרויסע חניוק… (אתה בשבת בבית? עם המשפחה? השויגער? שתגדל חניוק גדול.
משה דוד: ווען קומסטע און ביתר? אסאך צייט נישט גביין. וועלעכע קו אוסטע געמאכט? (-מתי אתה חוזר לביתר? הרבה זמן לא היית, איזה קו עשית?)
הערבי: הרב שך, קו 5
הערבי: יודע להגיד (אומר במהירות:) תשעה באב, ראש השונע, יום כיפער, סיכעס, שמחת תוירע, הליכטעגע חניכע, טו בשבט, א פריילעכע פורים, א פרייעלעכי וא כושערע פסח? תחזור על זה.
משה דוד מנסה להגיד ומתקשה. “א גאנטע ווס די אוסט געזוגט?” (-האם להגיד כל מה שאמרת?) – ואז הערבי אומר שוב את הרשימה.
“ברציפות רק אני יודע”, מסכם הערבי.