כמעט שנה אחרי שהחל לרצות תקופת מאסר בת שנה וחצי שנגזרה עליו בגין העלמת הכנסות בגובה 5.8 מיליון שקל, וחודש וחצי לאחר שחרורו המוקדם, הזמר קובי פרץ מסכם בראיון ראשון שהעניק לעיתון ‘ידיעות אחרונות’ את הפרק הקשה בחייו – החיים באגף 10 של כלא מעשיהו.
“אני מברך את אהוד אולמרט כל יום שבזכותו לא הייתי באגף רגיל”, הוא מספר בראיון. “למזלי, הייתי באגף שבו כולם אנשים נורמטיביים של עבירות צווארון לבן. נתנו לי לבחור בין חרמון למעשיהו, אבל משהו בפנים אמר לי, רק לאגף של אולמרט: רציתי להיות גם לצד הרב יונה מצגר, שלפחות אלמד בזמן הזה ואחכים”.
ומה הדבר הראשון שאתה רואה בכלא, נשאל פרץ.
“את הרב מצגר שוטף רצפה. קיבלתי בומבה. אתה רואה רב ראשי לשעבר עם מגב. רצתי אליו ונישקתי לו את היד ואמרתי לו: ‘תן לי כבוד הרב’. בא אליי אורי שטרית, ממורשעי פרשת הולילנד, ונתן לי את השיעור הראשון שלי שם: ‘במקום הזה כולם שווים’. אם ראש הממשלה אהוד אולמרט עשה את זה, אז גם רב. הייתי בתא עם הרב מצגר ועם הרב אהרון גוטסדינר, שהיה רב המחוז הצפוני של המשטרה ונאשם בזיוף תעודות. זכיתי להיות בכלא עם שני תלמידי חכמים”.
ואיך התחלת להתערבב באגף, שואל המראיין אבי שושן.
“מי שהרים אותי היה מאיר רבין, איש מדהים ממורשעי הולילינד”, מספר הזמר. “הוא היה האבא והאמא של האגף. צדיק גדול שרק דאג לכולם”.
על סדר היום בכלא סיפר: “קמתי בשעה שלא הכרתי, שש בבוקר. ייסדנו מניין לתפילת שחרית. אחרי התפילה יש מסדר, ואז יוצאים לעבודה, ובצהריים חוזרים לאגף, אוכלים. אחר כך הייתי יושב על כיסא באגף או בחצר להתבודדות כאילו אני באומן. שעות קראתי תהילים, ‘גן האמונה'”.
עם סדר יום כזה ושני רבנים בתא, אומר לו המראיין, פלא שלא יצאת חרדי.
“אני מסורתי. שומר שבת, לובש ציצית קטנה. מזמן הסרתי את העגיל מהאוזן, הבן שלי ביקש ממני. אחרי ארבעה חודשים שם די השתגעתי בלי טלוויזיה. הייתי חייב קצת מוזיקה והתחיל המונדיאל”.
ומדוע עשה את סעודת ההודיה על השיחרור בציון הרשב”י במירון?
“כשחיכיתי לתשובה על החנינה, בדיוק שמעתי ברדיו שידור חי של ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי בערב ל”ג בעומר. שרתי, מתכוון ומתפלל. למחרת, קיבלתי את הבשורה. לכן את סעודת ההודיה אחרי שהשתחררתי, עשיתי אצלו בציון במירון”.