ד”ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור בשירותי בריאות כללית ובעלת שלוש קליניקות פרטיות לטיפולי עור, מציגה את הסיכונים הכרוכים בארגז התמים ביותר:
• אחת הבעיות בחול בגנים זה הפרשות של חיות כמו חתולים וכלבים אשר מוצאים את דרכם לתוך חצר הגן. ההפרשות הללו מכילות מזהמים כגון חיידקים, אשר עלולים לגרום לזיהומי עור לא קלים למשל: אימפטיגו.
התנאים של חום, לחות וצפיפות רק מגבירים את ההדבקה של הדבקים הלו. כמו כן פרוות החיות עלולה להכיל פטריות שגם הן עשויים לגרום לפריחה בעור.
• חרקים שונים עלולים להימצא בארגז החול, מה שלבטח יביא לעקיצות, תגובת אלרגיה וגרד בעור.
מומלץ לשמור על חול נקי – לכסות ולחליף כל מה שקשור לטיפול בחול עצמו.
• במידה ובכל זאת התפתח גרד בעור בעקבות שהיה על חול מזוהם – יש קודם כל לשטוף היטב ידיים, לאחר משחק בחול, כולל ציפורניים.
• במידה ויש פריחה יש לפנות לרופא עור לקבלת טיפול ספציפי.
• שיטת הטיפול במקרה יוצא דופן מחייבת אבחנה של רופא עור, מאחר ויש ילדים רגישים יותר שצריכים טיפול מוקדם ברגע שיש עקיצה באמצעות בתכשירים אנטיביוטיים ואנטיאלרגיים.
• ברגע שיש פצע פתוח בעור, לא מומלץ מגע עם חול, כיון שלזיהום קל יותר לחדור לעור דרך הפתח. בנוסף, אחרי מגע עם חול מומלץ לשטוף ידיים ואם יש פצע או פריחה אז לגשת לרופא עור.