שלשה אחים מוטלים • קינה לקדושים

שובו אחים, שובו אל אביכם

שובו בנים, שלמה תהא מנוחתכם.

שלושה אחים, מוטלים דוממים

נעל ספורט קרועה, משקפיים מיותמים.

חיוך נצחי מתמונה ישנה

קווצות תלתלים, על הלחי גומה.

שלוש אמהות, חבוקות ודומעות

מהיכן הכח, לאלוקים הפתרונות.

שלושה נערים, מפוחדים מול חיות

למי אכפת מנוהל או מהנחיות.

מאבק אבוד מראש

אוי, מי את דמם ידרוש.

קל נקמות הופיע – קל בתעצומות

עם מבקש נחמה, הושיע – הכה נא באומות.

עלה גלעד ומאלוקים את דמך דרוש

עלה נפתלי, כקורבן- כנסך תירוש

בקש אייל, קום ותבע

קל נקמות הלא נשבע.

הרוגי מלכות, קרבן עדה

מניין הזכות, לעולם לא נדע.

כי אש קדחה באפי ונגדי שאול

הבט על דמם, האיך לא תחמול.

הבט על שה פועה, על גדי לא חטא

חמול על עם תוהה אשר חוקיך בליבו נטע.

קום מכסא דין, חדל הכות

שב בכסא משפט, קל זוכר צדקות.

דודי, אל גינתך ירדת, ליקטת שושנים

קח הזר כקרבן לימים ולשנים.

רבי חנינא בן תרדיון ורבי עקיבא בהרוגים

פנו דרך, עשו מקום לשלושה קדושים.